ברקע הטענות שפורסמו אמש (שלישי) לראשונה ב-N12 שלפיהן מספר החולים הקשים בנגיף "נמוך בהרבה" מהנתון שמפורסם ועם קרוב ל-400 מאושפזי קורונה ברחבי הארץ, מתריעים מנהלי המחלקות בבתי החולים כי יתקשו לעמוד בעומס ומתייחסים לשאלת הגדרת החולים הקשים: "העלייה אמיתית, בקרוב נאלץ לפתוח מחלקה נוספת".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

393 חולי קורונה מאושפזים נכון להבוקר בבתי החולים ברחבי הארץ, 37 מתוכם מונשמים ושניים מחוברים למכונת לב-ריאה (אקמו). בתי החולים בהם מספר המאושפזים הגבוה ביותר הם הדסה עין-כרם עם 43 מאושפזים ובית החולים איכילוב עם 40 מאושפזים. בשיבא 38 חולים ממלאים את מחלקת הקורונה ובשערי צדק 35 מטופלים. גם בבתי החולים הלל יפה, מאיר וקפלן מתחילים למלא את המחלקות עם יותר מ-20 מאושפזים בכל אחד מהם.

מחלקת הקורונה בשיבא תל השומר (צילום: יוסי זליגר, פלאש/90 )
מחלקת הקורונה בשיבא תל השומר | צילום: יוסי זליגר, פלאש/90

פרופ' גליה רהב, מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא תל-השומר, התייחסה לטענות על שינוי בהגדרה של מיהו חולה קשה לעומת הגל הראשון: "צריכה להיות הגדרה אחידה למיהו חולה קשה, מיהו חולה בינוני וקל. בארגון הבריאות העולמי הגדרת חולה קשה תלויה ברמת לחץ החמצן בדם. אין אחידות בדיווחים השונים של בתי החולים, לכן קראתי למשרד הבריאות ולרופאי המחלות הזיהומיות ברחבי הארץ ליישר קו בנושא".

כיצד יש להגדיר חולה קשה? "על פי הסטנדרטים הבינלאומיים, הגדרת חולה 'קריטי' הוא מי שנזקק להנשמה או שנמצא במצב של קריסת מערכות. חולה במצב קשה או חמור, מוגדר ככזה שיש לו ריוויון חמצן (סטורציה) מתחת ל-94 אחוז, או שנספרו מעל 30 נשימות לדקה. חולה במצב בינוני לעומת זאת, הוא מי שסובל ממחלה נשימתית, התגלתה אצלו דלקת ריאות בצילום החזה, אבל אין ריווי חמצן נמוך במיוחד כמו במקרים הקשים". 

פרופ' גליה רהב (צילום: N12)
"העלייה אמיתית ולא תלויה בשינוי הגדרות". פרופ' גליה רהב | צילום: N12

עם זאת, פרופ' רהב מבהירה כי העלייה במספר החולים היא אמיתית: "העלייה שאנחנו רואים בימים האחרונים אינה קשורה לשינוי הגדרות כזה או אחר והיא נובעת מכך שבשטח יש עלייה במספר החולים הקשים. אנו בהחלט ערים לעלייה של מספר החולים בקהילה ובבתי החולים. אצלנו מחלקת קורונה אחת כבר פעילה ואני מעריכה שבקרוב נאלץ לפתוח מחלקה נוספת. לצערי אין הפקת לקחים ראויה מכיוון הממשלה מבחינת השקעה בצוותים הרפואיים ובמחלקות הקורונה". 

מוקדי ההתפרצות: ירושלים ובית"ר עילית 

אתמול התקבלה בוועדת השרים החלטה להטיל סגר על בית"ר עילית בעקבות נתוני התחלואה הגבוהים ובשבועות האחרונים ירושלים היא העיר המובילה מבחינת מספר החולים החדשים שמתגלים. אחד מבתי החולים שקולטים את החולים משני המוקדים הללו הוא בית החולים שערי צדק. 

בית חולים קורונה רופאים נגיף הקורונה (צילום: AP)
חוששים מקריסה. אילוסטרציה | צילום: AP

ד"ר ספי מנדלוביץ', סמנכ"ל בית החולים, הסביר: "במחלקת הקורונה שלנו 35 מאושפזים, בעוד שבפיק של המגפה היינו עם 120. להבדיל מהגל הראשון שבו במקביל לעלייה בתחלואה הייתה ירידה דרמטית בכמות הפונים לחדרי המיון והניתוחים האלקטיביים, הפעם בית החולים עובד לחלוטין בשגרה, מה שיוצר סיטואציה מורכבת. אנחנו צריכים להתמודד עם אנשי צוות שנמצאים בבידוד, בעוד שתחזוק מערך הקורונה תובעני מבחינת כוח אדם".

"אנחנו עוד מלקקים את הפצעים של הירידה הדרמטית בהכנסות בית החולים", מסביר ד"ר מנדלוביץ'. "להבדיל מגופים פרטיים שהוציאו אנשים לחל"ת, אנחנו היינו חייבים את כוח האדם הזה. ההוצאות גדלו וההכנסות צומצמו בצורה דרמטית. לכן ברור לכל הנוגעים בדבר שללא סיוע משמעותי של המדינה בית החולים לא יוכל להחזיק מעמד".

פינוי חולה עם חשד לקורונה לבי"ח שערי צדק (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
פינוי חולה קורונה לביה"ח שערי צדק | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

לדבריו, הגל השני בירושלים מאופיין בעלייה בתחלואה בקרב האוכלוסייה הערבית: "כעת אנחנו מרגישים עלייה גדולה בתחלואה ממזרח ירושלים, מה שלא היה בגל הראשון. מצופה שגם בתי החולים במזרח העיר יפעילו מחלקות קורונה. אנחנו מבינים שצריך לשמור על שגרת חיים סבירה כדי להחזיק את המדינה מבחינה כלכלית. אי אפשר לנעול את המדינה, אך צריך להשאיר עין פקוחה כדי למנוע קריסה של המערכת". 

"אנשים כבר מתו בביתם, אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה"

גם באשדוד נרשמת בשבועות האחרונים עלייה בתחלואה. על חלק מן השכונות הוטל סגר והדבר מורגש במחלקת הקורונה בעיר. ד"ר חגית סרבגיל-ממן, סגנית מנהל בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, סיפרה: "יש לנו מחלקת קורונה אחת שנותנת מענה ויש לנו תוכניות מגירה על הרחבה שתבוא על חשבון משאבים קיימים בבית החולים. זה מאתגר מאוד, אנחנו נעים במתח שבין המשימות של בית החולים בשגרה לבין מענה החירום לקורונה".

ד"ר סרבגיל-ממן הוסיפה: "בגל הראשון חולים נמנעו מלהגיע לטיפול ובמקרים מסוימים אף מתו בביתם. אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה. בית החולים סובל ממצוקה של מיטות וממחסור בכוח אדם כמו פנימאים, מומחים בטיפול נמרץ ואחיות. הקושי הזה רק מתעצם בעקבות הקורונה. שיעור המקרים החיוביים מבין החשודים שהגיעו לבית החולים באופן עצמאי או בפינוי של מד"א גבוה יותר ממה שראינו בעבר. כעת אנו עובדים קשה כדי להבטיח התנהלות שגרתית בבית חולים לצד הטיפול בחולי הקורונה".