עיכוב בדרך לחיסון: בשבוע שעבר קיבל המכון הביולוגי את האישור המיוחל להתחיל בסדרת ניסויים בדרך למציאת חיסון לקורונה. השלב השלישי והמכריע – ניסויים ובדיקת החיסון על בני אדם – צפוי להתחיל רק אחרי החגים, זאת למרות שכבר לפני שבועיים הודיעו במכון כי הם מוכנים להתחיל מיד את הבדיקות. מנהל המכון: "המטרה היא להביא חיסון טוב לאזרחי ישראל".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אחרי ביקורת קשה על התנהלותו האיטית של משרד הבריאות בנושא המעבר לשלב השלישי בפיתוח חיסון לנגיף הקורונה, קיבל המכון הביולוגי את האישור, והניסויים יתחילו רק אחרי החגים. מנהל המכון הביולוגי, פרופ' שמואל שפירא, אמר היום (שלישי) בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת כי המטרה אינה להיות הראשונים שיגיעו לחיסון, אלא שהחיסון יסייע לישראל ויהיה יעיל.
"מהרגע הראשון ידעתי שאנחנו לא נהיה הראשונים", הסביר פרופ' שפירא. "ואת אלה שלכאורה משיגים אותנו אנחנו משיגים בדברים אחרים. אני חושב שהמטרה שלנו היא לא להיות ראשונים אלא להביא חיסון טוב לאזרחי ישראל. אנחנו מקווים שהשלב השני יסתיים לקראת סוף השנה, סוף דצמבר. השלב השלישי הרבה יותר מורכב ולוקח זמן".
עוד אמר פרופ' שפירא: "המטרה הסופית היא להגיע לטיפול או לחיסון. ב-2 בפברואר הנחה ראש הממשלה לפתח חיסון ונוגדנים טיפוליים לטובת אזרחי ישראל. מאז אנחנו עובדים מסביב לשעון כדי להגיע ליעד. זאת הייתה החלטה מקצועית ונכונה. היכולת היחידה לתכנן ולייצר חיסונים היא במכון הביולוגי. אנחנו מוקד ידע ומצוינות בעולם, לא אכזבנו והבאנו את המוצר".
"אף גוף בעולם לא עשה כמות ונפח ניסויים בבעלי חיים כמו שאנחנו עשינו", אמר. "ולכן אנחנו מרגישים בטוחים יותר. לא עשינו קיצורי דרך, עשינו דרך ארוכה וטובה ולכן יש לנו חיזוק שהחיסון הוא יעיל ובטוח. יש לנו את היכולת והידע לייצר חיסון עבור כל אזרחי מדינת ישראל. אנחנו מדברים על סדר גודל של 15-10 מיליון מנות".
בדבריו הפנה מנכ"ל המכון הביולוגי אצבע מאשימה כלפי משרד הבריאות: "אסור שביורוקרטיה תאט אותו. איבדנו זמן בדרך אבל פניי קדימה. יש הידברות טובה אנחנו רצים קדימה. יש פרסומים על כל מיני חיסונים בעולם. אבל חשוב לזכור שבסוף כל אחד מפתח חיסון אחר. הניסיון שלנו טוב ומבוסס".
לדבריו, כדאי להמתין לחיסון הישראלי ולא לרכוש ממדינות זרות: "לא יהיה נכון שאחד יקבל חיסון שיוצר בארץ ואחד של חו"ל. אם יימצא חיסון אחד שיהיה טוב לנשים הרות ילכו אליו. הדבר המעשי והנכון הוא שהחיסון יהיה החיסון שלנו. אבל אם יהיה חיסון אחר ואנחנו חלילה נכשל, הבריאות קודמת לכל".
הסיבה הראשונה שהחיסון מתעכב, היא שכדי להוציא את הניסוי לפועל היה צריך שהרגולטור – משרד הבריאות – יאפשרו קיצורי דרך ויקדימו את האישור לניסוים בבני האדם. בהתחלה יערכו את הבדיקה רק כמה עשרות ולאחר מכן אלפים רבים.
הסיבה השנייה היא מפני שיש צורך בשיתוף פעולה עם בתי החולים שיסייעו במציאת המתנדבים שמוכנים לנסות את החיסון, עם כל הסיכונים שכרוכים בכך. החיסון מתאים אומנם לבעלי חיים אך ניסוי הבטיחות נועד לבדוק את יעילות החיסון על בני אדם. בנוסף צריך לוודא שהחיסון לא ייצור תופעות לווי קצרות או ארוכות טווח שמסכנות את הנסיינים.
גנץ: "אתם הסיירת של ישראל בתחום החיסונים"
"יש להתחיל בניסויים בבני אדם אחרי חגי תשרי", אמר גנץ בשבוע שעבר בסיום הביקור במכון. "אני מבקש להביע תודה קודם כל לכם, לאנשים במשרד הביטחון ולאנשים במכון שעושים עבודה פנטסטית. כל הניסויים הראשונים שעברו בהצלחה הם בבחינת בשורה מאוד גדולה ותקווה מאוד גדולה. השלב הבא, כפי שסיכמנו, הוא שהניסויים יתחילו בבני אדם אחרי חגי תשרי. זה ייעשה בתיאום עם משרד הבריאות ועל פי כל התהליכים הנדרשים מבחינת בטיחות רפואית".
גנץ הוסיף ושיבח את מאמצי המכון הביולוגי למציאת חיסון: "כמו שלצה"ל יש יחידות מיוחדות שפורצות ופותחות לו את הדרך – אתם הסיירת של מדינת ישראל במשרד הביטחון בתחום החיסונים. אני לשירותכם ומבקש לערב אותי בכל נושא שאפשר להשפיע בו".
מנהל המכון הביולוגי, פרופ' שמואל שפירא, השיב לגנץ: "יצאנו לדרך לפני שישה חודשים, קיבלנו רוח גבית ממשרד הביטחון, ממשרד ראש הממשלה, ניהלנו אינטראקציה טובה עם משרד הבריאות, וממך כמובן באופן אישי כמי שמלווה אותנו. האצת בנו, אצנו כל הזמן ולמעשה אני גאה להראות שיש קבלות. יש חיסון מצוין, יש תהליכי רגולציה שהחיסון צריך לעבור לפי לוח הזמנים שציינת, אנחנו מתחילים אחרי החגים בניסויי בטיחות ויעילות אבל יש לנו את המוצר ביד".