בתור מח"ט הנחל כתב אמיר אבולעפיה מאמר ב"מערכות" – ביטאון מקצועי לנושאי ביטחון – שהרתיח את הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי: "לקצינים רבים בצה"ל אין אומץ לחלוק על מפקדיהם", כתב אבולעפיה. "לתופעה הזאת יש סיבות רבות ותוצאה אחת: צבא פחות טוב ופחות יעיל שיתקשה לבצע את משימותיו כראוי".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אבולעפיה הוסיף: "הסכנה העיקרית הטמונה באי-הנכונות לשמוע ולהשמיע היא היווצרות נתק בין המפקד הבכיר לבין המתרחש בארגון. בגלל נתק כזה עלול הארגון לאבד תובנות רבות, תחושות ואינטואיציות נכונות של קצינים כפופים - וכן את הסיכוי לשמוע עמדות החורגות מהקונצנזוס אשר עשויות למנוע קבלת החלטות שגויות".
הרמטכ"ל אשכנזי לא אהב את הביקורת, אבל זה לא עצר את ההתקדמות של אבולעפיה. בימים אלה סיים את תפקידו כראש אגף התכנון בצה"ל. רמטכ"ל הקורונה הוא אלוף אנונימי לציבור בישראל, לא כזה שמתבלט, לא כזה שנצרב בזיכרון של כישלון או הצלחה. אנונימי, לויאלי מאוד, איש מקצוע שקט וצנוע - כך מעידים עליו מי שעבדו איתו. אופרייטור טוב מאוד שכראש אג"ת עסק בתכנון העתידי של הצבא ובבניין הכוח בהיבטים מבצעיים וכלכליים.
הוא החל את דרכו בנח"ל המוצנח, פיקד על עוצבת הפלדה, הפך לראש חטיבת התכנון באגף התכנון, מפקד עוצבת עידן ומפקד חטיבת הנח"ל. נשוי ואב לשלושה. בוגר המכללה לביטחון לאומי ובעל תואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה.
האם יש לו סיכוי להצליח? רוני נומה, חברו למטה הכללי, סירב לקבל את התפקיד מכיוון שלא קיבל את הסמכויות שרצה ושלטעמו יכלו לאפשר את ביצוע המשימה. עדיף היה שימונה על ידי קבינט הקורונה ולא על ידי שר הבריאות - כדי שיוכל לרכז פעילות בין משרדית ושיהיו לו סמכויות מול המשרדים, מד"א, פיקוד העורף וקופות החולים. יכולות תיאום. שיהיה לו גיבוי של השרים ושל ראש הממשלה, שיאפשר לתפעל את האופרציה. לתאם ולנהל זירות רבות במקביל – בדיקות, רפואה, מעבדות , פיקוד העורף, רכש בתי חולים וריכוז של ההסדרה. שרטוט למנגנוני יציאה. שלא יהיה רק מפקד חמ"ל השליטה.
המפתחות להצלחה תלויים בין בשאלות הבאות: למי יהיה כפוף? מה הסמכויות שיעמדו לרשותו? אילו כלים יינתנו לו? אילו סמכויות יקבל על משרדי הממשלה השונים ועל הארגונים, כדי שיוכל לעבוד מקצועית ופוליטית?
אבולעפיה לא רחש ניסיון "פוליטי", לא התחכך כמעט מול הדרג המדיני בתפקידיו. הוא הופיע בקבינט כראש אגף תכנון אבל אין זה דומה לדרישה הנוכחית. שר הביטחון ייתן לו גב רחב לעבוד, אבל האם פוליטיקאים אחרים ייתנו לו לעבוד? כיצד יתמרן בין אינטרסים סותרים, קרבות אגו של פקידים ושרים וכיצד ירתום את כולם למען משימה לאומית שאין חולק על חשיבותה?
האם הוא "ייגרס" מהר בתוך מאבקי הכוח? עד כמה ראש הממשלה חפץ בהצלחתו? אבולעפיה יכול למשימה. דווקא ארגונים כמו צה"ל ומד"א וגם אחרים יישרו קו וייתנו כתף. הם מבינים היטב מה עומד על הכף. ואסור לשכוח שיש לו שוט גדול – שוט ההתפטרות. אוי להם לפוליטיקאים אם לאחר שיבוא ויתאמץ, יגלה שאי אפשר לעבוד ויודיע שכך לא ניתן להמשיך. מה זה יעשה דווקא לתדמיתם שלהם, לרמת אמון הציבור בהם. ראוי שייתנו לו את הכלים. בסופו של דבר הצלחתו הצלחתנו.