בזמן שבמדינת ישראל חוזרים בימים הקרובים לשגרה זהירה בצל ירידת היקפי התחלואה בקורונה, מומחים רבים סוברים שלקראת החורף הקרוב ייתכן ונתמודד עם גל שני של הנגיף שיגיע יחד עם וירוס השפעת - והחששות בהתאם. אך הפעם, כשאנחנו יודעים מה הנגיף הזה מביא עמו, הציפייה ממשרד הבריאות ומהממשלה היא להיערכות מקסימלית בעקבות התובנות מההתפרצות האחרונה.

לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

במכבי שירותי בריאות לא מחכים להחלטות מאוחרות של הממשלה וכבר היום (שלישי) הם מציגים תוכנית מפורטת להיערכות לגל קורונה נוסף לקראת החורף. בקופת החולים קוראים לממשלה לנקוט בצעדים מקדימים בעקבות התוכנית.

"המרכז של גל המגפה הבא יהיה בקהילה ולא בבתי החולים", מציין מנכ"ל קופת החולים רן סער ומוסיף: "עד כה עלות סגר ליום עלתה כמיליארד שקל ואנחנו מציעים כעת תוכנית של פחות ממיליארד לכלל הקופות כדי להתארגן בקהילה".

ירידות חדות באבחון מחלות

תחילה, במכבי מונים את הבעיות שבהן נתקלו לאורך ההתפרצות הראשונה. בתחילת המגפה, ביצוע בדיקות הקורונה הוטל על גוף חיצוני לקופות החולים - תהליך אישור מרכזי בירוקרטי שפעל ללא מחשוב מקצה לקצה.

לטענת מכבי, היה צריך להטיל את המלאכה על קופות החולים אשר להן יש תשתיות פרוסות בכל הארץ, ולכן יכולות לבצע תהליכים יעילים וממוחשבים לסגירת מעגל הטיפול. במכבי טוענים שהחלטה על כך שגוף חיצוני יבצע את הבדיקות הביאה לכמה כשלים: עיכוב בנטילת הדגימות, אובדן תוצאות ואיחור בקטיעת שרשרת ההדבקה.

צעירות עם מסכות להגנה מקורונה בירושלים
התרחיש לגל השני: מרכז ההדבקה יהיה בקהילה | צילום: פיטוסי , פלאש 90

הם טוענים כי רק לאחר העברת הבדיקות לאחריות קופות החולים, חל שיפור משמעותי במהירות ביצוע הדגימות ובמענה להן. לדבריהם, לא בוצע במגפה תכנון לאומי לגבי המשכיות ורצף הטיפול הרפואי לכלל האוכלוסייה. זה הדבר שהביא  לטענתם נזק בריאותי בכל הנוגע להיעדר נגישות לשירות רפואי שגרתי.

ייתכן ששיעור התפשטות המחלה במדינה נותר נמוך כתוצאה של מדיניות הסגר של ישראל, אבל עדיין - מערכת שלמה התמקדה בטיפול במחלה שהסיכוי לחלות בה הוא 0.2% בלבד תוך מתן קשב מופחת משמעותית לטובת טיפול במחלות האחרות.

איחור באבחנת בעיות רפואיות עלול להוביל למוות ולנכות. בגל הקורונה האחרון, במכבי נצפו ירידות של כ-30% באבחון התקפי לב ושל כ-40% באבחון שבץ בחדרי המיון. ככל הנראה, מצב זה נובע מהחשש להגיע לחדר המיון וכך להסתכן בהידבקות בקורונה.

ביצעו ניסוי ללא אישור - ושכחו במנותחת פד
הקשב המלא לקורונה - הביא לירידה באבחון ובטיפול במחלות אחרות. אילוסטרציה | צילום: חדשות 2

הנרטיב של התוכנית הלאומית, כך טוענים במכבי, התאפיין במיקוד יתר בתרחישי קטסטרופה הנוגעים למספר  החולים הקשים והמונשמים, כמעט באופן בלעדי. לטענתם, לא הייתה כל התייחסות למסת החולים הקריטית שטופלה  בקהילה ולתהליכי ליבה בבריאות הציבור.

נרטיב זה, אשר מתאר תרחיש קטסטרופלי, עיוות את התכנון הכולל של המאבק במגיפה גם בהמשכו, והוביל למיקודים שגויים ונזקים משניים משמעותיים לבריאות הציבור ולכלכלה הלאומית. ככלל, קופות החולים לא היו מעורבות בצורה מספקת בניהול המשבר, בקביעת מדיניות טיפול ובקבלת החלטות.

הגל הבא - התפרצות משולבת

במכבי שירותי בריאות בוחנים תרחיש כי גל ההתפרצות הבא צפוי להיות משולב בווירוס השפעת יחד עם הקורונה. כמו כן, צפוי ביקוש גבוה לחיסוני שפעת מול צפי למחסור לאומי בחיסונים.

"200 אלף איש שיהיו עם תסמינים לקורונה בגלל השפעת וירוצו לקופות החולים יחייבו אותנו לעשות עשרות אלפי בדיקות קורונה ביום", אומר מנכ"ל מכבי רן סער ומוסיף: "כולם יחששו מהקורונה ונצטרך להכפיל את הבדיקות, לשמור על הקשישים ולהתנהל אחרת בקופות החולים".

לנוכח הבעיות הללו, במכבי הבינו שיש להתמקד בקהילה. לפיכך, הבינו כי עליהם לנצל את חלון ההזדמנויות שנוצר להם עד להתפרצות הבאה כדי לחזק את התשתיות בקהילה לשם יצירת מוכנות מקסימלית לגל התחלואה הבא.

להלן התוכנית הלאומית של מכבי שירותי בריאות:

  1. לפעול לכך שקופות החולים תהינה שותפות לקבלת ההחלטות הנוגעות למאבק המורכב בתחלואת החורף. כמו כן, יש לחזק את האינטגרציה בין משרדי הממשלה לבין הרשויות המקומויות ועוד גורמים.
  2. תעדוף הרחבת התמיכה הלאומית במיטות אשפוז בבית ובטיפול רפואי בבית – מאפשר למטופל לקבל טיפול בסביבת חייו הרגילה תוך הימנעות מסיבוכים כגון זיהומים, וכך יוכל לשוב לתפקודו הקודם מהר יותר מאשר בבית החולים.
  3. ביצוע חקירה אפידמיולוגית יעילה ומהירה לקטיעת שרשרת ההדבקה - על משרד הבריאות להיערך לביצוע חקירה אפידמיולוגית בהיקפי התחלואה הצפויים על פי התרחישים מעלה.
  4. נקיטת במדיניות מרחיבה לביצוע בדיקות לאיבחון קורונה – יוביל לצמצום היקפי תחלואה בינונית וקשה.
  5. האצלת סמכויות לשטח וניצול חוזקות של השטח לניהול קליני נכון בטיפול מותאם אישית.
  6. הרחבת השימוש בטכנולוגיות לטיפול מרחוק.
  7. הפעלת תוכנית חיסוני שפעת מורחבת - באחריות המדינה לדאוג למלאי לאומי רחב לשעת חירום.
  8. תגבור בכוח אדם רפואי הנדרש בקהילה, בציוד מיגון לצוותים ובביצוע בדיקות סקר ואיבחון לאיתור מוקדם.
  9. הגנה בלתי מתפשרת על בריאות ובטיחות צוותי הרפואה.
  10. הקפדה על איסוף ושקיפות המידע בין גורמי מערכת הבריאות הציבורית - יש להגדיר מהם הנתונים הדרושים לניהול המגפה בהתפרצות הבאה ולהבטיח איסוף נתונים בצורה מוקפדת ושיקופם לכלל הגורמים השותפים למאמץ הטיפול.