אחרי הסגר בשכונות בירושלים, צה"ל "מעלה הילוך": הצבא מרחיב את הסיוע לשכונות בירושלים שעליהן הוטל הסגר - כך הודיע היום (שני) מפקד פיקוד העורף, האלוף תמיר ידעי. האלוף התייחס למאמץ לסייע לרשויות ואמר כי הדיון על אסטרטגיית יציאה ממשבר הקורונה "צריך להשתנות לאסטרטגיית התמודדות". על פי נתוני פיקוד העורף, חולקו כבר יותר משתי מיליון מנות אוכל חמות מתחילת הסיוע.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בעקבות הטלת הסגר של 17 שכונות בירושלים (עד ליום רביעי לפחות), ייכנס גדוד של פיקוד העורף וגדוד סיור של הנח"ל. הגדודים יסייעו ויפעלו לפי המיפוי של עיריית ירושלים, שמציין מקומות ושכונות שצריך להכניס אליהן מזון. במקביל, פיקוד העורף יבצע הסברה ממוקדת בשכונות החרדיות בהיבט של שמירה על הכללים.
עוד ציין כי המצב במזרח ירושלים מטופל על ידי העירייה, כפי שנעשה גם ברשויות ערביות אחרות. "אנחנו (פיקוד העורף) מביאים את המזון למרכזים לוגיסטיים ומשם הרשות עצמה מחלקת לבתים", הדגיש. מכיוון שמצב התחלואה שם רחוק מבני ברק למשל, הצבא לא ייכנס למזרח הבירה בשלב זה.
"להחזיר את ליבת המשק לעבודה"
"אנחנו נערכים להרחבה של סיוע לעוד רשויות", ציין ידעי, שהסביר לכתבים כי בפיקוד העורף הכינו מפה שמכילה עשרה יישובים נוספים. "אנחנו בוחנים בהן את רמת תפקוד הרשות, היקף התחלואה, והתנהגות האוכלוסייה".
המפה מחולקת ליישובים לפי חלוקה לצבעים, בהתאם לחומרת המצב: ירוק, צהוב ואדום. בני ברק ו-17 השכונות בירושלים שעליהן הוטל הסגר מסומנות בשלב זה באדום, הדירוג המדאיג מבין השלושה. "לגבי כל יישוב שעובר מירוק לצהוב, בוחנים איך אפשר להתחיל לסייע לרשות המקומית כדי שלא יהפוך לאדום", ציין האלוף.
לדבריו, "המטרה היא לאפשר מהלך דיפרנציאלי שבו יש רשויות שמתחילות לחזור לשגרה חדשה, ורשויות שעדיין נמצאות תחת סגר". ידעי התייחס לא רק למהלכים הקרובים אלא גם לאסטרטגיית ההתמודדות עם התפרצות הנגיף: "זה אירוע שיכול לקחת גם שנה עם עליות ומורדות, ולא צריך ליצור אשליית שווא שאפשר כבר לצאת ושהכול מאחורינו ולאבד את הציות של התושבים. מה שחשוב זה להחזיר את ליבת המשק לעבודה".
הסיוע הצבאי - בנתונים
במסגרת הסיוע שהוענק עד כה לבני 70 ומעלה ("ללא עורף משפחתי" כהגדרת הצבא), חולקו מנות מזון יבש ל-118,635 איש. נוסף על כך צה"ל חילק 2,160,802 מנות חמות ל-405,988 איש.
לפרויקט שזכה לשם "משמרות זהב" הוקצו כמה משימות: הפצת מזון יבש פעם אחת בחודש, הפצת מזון טרי שלוש פעמים בשבוע, הבאת תרופות בשליחות וגם פעולות הסברה. סדר הכוחות (סד"כ) של הסיוע האזרחי כולל 14 פלוגות, 184 צוותים (מפקד ושני חיילים בכל צוות) ושישה גדודי לוגיסטיקה. בפיקוד ובשליטה פועלים חמישה מפקדי מחוזות בפיקוד העורף, מפקד אוגדה אחד, מפקד חטיבה 35 ושבעה מפקדי גדוד.
הסגר בירושלים: כך חולקה העיר
ועדת השרים המיוחדת אישרה בלילה שבין שבת לראשון כי יחול סגר על ארבעה רבעים בירושלים, כאלו שזוהתה בהם עליה בשיעור התחלואה בקורונה. על פי ההחלטה, הסגר יימשך עד ליום רביעי, 15 באפריל. במסגרת הסגר, לתושבים תתאפשר יציאה מאזור הרובע לעבודה, טיפול רפואי חיוני, הלוויה של בן משפחה מדרגה ראשונה, העברת קטין בין הורים גרושים, הליך משפטי וכל צורך חיוני אחר באישור מראש של רח"ל.
ירושלים נמצאה בלב הדיונים והוויכוחים בדבר הטלת הסגר. עיר הבירה מאכלסת יותר מ-10% ממדינת ישראל כולה – כ-930 אלף תושבים. בעקבות הדיונים, הגורמים הגיעו להבנה כי סגר כללי על כל העיר הוא לא מידתי ואין בו צורך, רוב הבעיה הייתה בשכונות החרדיות בעיר – ש-75% מהחולים מתגוררים בהן.
בשכונת הר נוף בעיר שיעור החולים הוא הגדול ביותר - 8 חולים לכל אלף בני אדם. בשכונות הצפוניות כמו סנהדריה, מעלות דפנה, גבעת המבתר ורמת אשכול, יש כ-5 חולים לכל אלף בני אדם וכך גם בשכונת רמת שלמה.
הוויכוח הגדול היה סביב שכונת רמות, שגדולה יותר מצפת ואפילו מטבריה. בשכונה מתגוררים כ-60 אלף תושבים, אך רק בחלק ממנה יש ריכוז גדול של חולים.
הרובעים שנקבעו כ"אזורים מוגבלים":
רובע 1: כולל את שכונות נווה יעקב, אך לא כולל את עוטף ירושלים כפר עקב, אזור התעשייה עטרות, בית חנינא, פסגת זאב ועוטף ירושלים שכונת השלום.
רובע 2: כולל את רמות, רמת שלמה ורוממה, אך לא כולל את אזור תעשייה הר החוצבים, פארק מטרופוליני עמק הארזים ופארק מטרופוליני עמק מוצא.
רובע 3: כולל את שכונת הר נוף, אך לא כולל את אזור תעשיה גבעת שאול, בית הכרם, מינהל מוסדי הר הרצל, יובלים, גנים, רמת דניה ובית החולים הדסה עין כרם.
רובע 4: כולל את מאה שערים, שכונת הבוכרים ומקור ברוך, אך לא כולל את מינהל מוסדי קריית הלאום ובית דוד.
