מאז שהגיע נגיף הקורונה לישראל לפני ארבעה חודשים, קרוב ל-24 אלף ישראלים נדבקו בו ויותר מ-17 אלף כבר הספיקו להחלים. בניגוד לאי הוודאות ששלטה בשבועות הראשונים של המאבק במגפה, הניסיון המצטבר מאפשר כעת לצייר תמונה ברורה למדי של התהליך שחווים חולי הקורונה בישראל: החל מהחשד להידבקות, דרך החקירה האפידמיולוגית וכלה בתופעות הלוואי שלאחר ההחלמה - אלה השלבים במסע.
השלב הראשון: חשד להידבקות
ישנם שני מקרים שבהם יתעורר חשד להידבקות בנגיף הקורונה. הראשון הוא הופעתם של אחד מהתסמינים: חום גבוה, כאב גרון, שיעול יבש, חולשה ועייפות. "במקרה כזה ההנחיה היא ליצור קשר עם רופא המשפחה, להתקשר אליו ולא להגיע אל המרפאה ולדווח על התסמינים", הסבירה ד"ר לידיה בלכר, מומחית לרפואת משפחה במכבי, שנדבקה בעצמה בקורונה והחלימה.
"על פי שיקול דעתו, ינחה רופא המשפחה אם להיבדק מיד לקורונה או להמתין זמן מה לפני הערכת מצב נוספת", הוסיפה ד"ר בלכר. "הרופא שולח הפניה לבדיקת קורונה שבה הוא מציין את התסמינים ועל הקופה ליצור קשר עם המטופל בתוך 24 שעות".
הסיבה השנייה לחשוד שאדם חלה בקורונה היא אם שהה בקרבת חולה מאומת. ישנם מקרים של נדבקים שאינם מציגים תסמינים, אולם בעקבות השינוי במדיניות הבדיקות שקבע שר הבריאות, יולי אדלשטיין, גם הם יכולים לעבור כעת בדיקת קורונה.
השלב השני: בדיקת קורונה במתחם "היבדק וסע" או בבית
מרגע שהתקבל אישור, תתבצע בדיקה בבית המטופל או במתחם "היבדק וסע", שבמסגרתה תילקח דגימה מאפו וגרונו של המטופל בעזרת מטוש, וזו תישלח למעבדה כדי לבחון אם קיימת בגופו נוכחות של הנגיף. דובר מגן דוד אדום, זכי הלר, הסביר: "מד"א מבצעים את הדגימות עבור קופות החולים שנעזרות בשירותינו ועבור משרד הבריאות".
"במקרה הצורך נבצע דגימות במוקדי התפרצות כמו רשויות מקומיות, בתי ספר ובתי אבות", הוסיף הלר. "אנו לוקחים דגימות מהחשודים כנדבקים בנגיף, המבחנה מועברת תוך זמן קצר על ידי מד"א למעבדות של קופות החולים שמפענחים אותן. מאותו הרגע ההתנהלות של המטופל עוברת להיות מול הקופה בלבד אלא אם מדובר בתיירים או תושבים זרים – איתם ייעשה הקשר מול משרד הבריאות".
השלב השלישי: התוצאה חיובית? חקירה אפידמיולוגית
לאחר שהמטופל יעודכן על ידי קופת החולים על התוצאה החיובית, תתקבל שיחת טלפון נוספת מאגף שירותי בריאות הציבור המנהל את החקירה האפידמיולוגית בנושאי ההדבקה.
יו"ר פורום בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית, פרופ' נדב דוידוביץ', הסביר: "מקורות המידע לחקירה אפידמיולוגית יכולים להגיע ממקומות רבים. כאשר מישהו מתגלה חיובי לקורונה, משרד הבריאות מעודכן על כך ויוצרים קשר עם האדם. בשיחה טלפונית משחזרים יחד איתו את המקומות בהם היה ב-14 הימים האחרונים ומייצרים מיפוי של המעגלים הקרובים אליו בבית ובמקום העבודה".
"אם מדובר באדם דתי, בודקים את בית הכנסת שבו הוא נוהג להתפלל", הוסיף פרופ' דוידוביץ'. "אם השתתף באירוע המוני, מתריעים על כך בפני מי שהיה במרחק של פחות מ2 מטרים למעלה מ15 דקות במקומות הללו". עוד ציין כי "חקירות אפידמיולוגיות היו מאז ומתמיד בנוגע למחלות זיהומיות ולא הומצאו עבור הקורונה. באשר לאיכוני השב"כ - מספר רופאי בריאות הציבור העידו בכנס שנערך, שהמידע הנאסף על ידי איכוני השב"כ כלל לא הועבר אליהם ולא תרם לחקירות האפידמיולוגיות של לשכות הבריאות".
השלב הרביעי: אשפוז במחלקת קורונה, במלונית או בבית
אם הדגימה העלתה תוצאה חיובית, מוקד הקורונה של קופות החולים ייצור קשר עם המטופל ויפנה אותו לאשפוז בית או באחת ממחלקות הקורונה בבית החולים. מרגע שהתקבלה תשובה חיובית המטופל עובר למוקד הקורונה של קופת החולים.
אם מצבו של החולה מצדיק אשפוז, הוא יישלח לאחת ממחלקות הקורונה בבתי החולים. אם מצבו קל, הוא יישאר בביתו ויקבל מקופת החולים מד-סטורציה (מכשיר ביתי למדידת ריבוי חמצן בדם) ומדחום שבעזרתם ידווח לאחיות הקופה, פעמיים ביום, את נתוני המדדים שלו.
השלב החמישי: החלמה
חולה קורונה יוגדר מחלים כאשר ייעלמו התסמינים ושתי בדיקות קורונה שהוא יעבור בטווח של שלושה ימים יעלו תוצאות שליליות להימצאות הנגיף. זהבה נגבי, תושבת 'אבן יהודה' שנדבקה בקורונה והחלימה מהמחלה לפני כחודשיים, סיפרה: "קורונה זה לא שפעת אלא מחלה מאוד מאוד קשה. אני תיעדתי ביומן רשת את מה שעבר עליי ועל בעלי בתקופה הזו".
"בעלי היה רגע לפני חיבור למכונת הנשמה", המשיכה נגבי. "זו מחלה שמידרדרת במהירות, כמו מדרון שאין לך שליטה עליו. כאבים חזקים בכל הגוף. גם לאחר ההחלמה הגוף לא חוזר לעצמו במאה אחוז, יש תסמינים שנמשכים כמו אובדן טעם וריח ועוד. אני מקווה שאנשים ישמרו על כללי הריחוק והמסיכה כי אחרת המחיר שנאלצים לשלם כבד מאוד".
השלב השישי: מרפאת מחלימים ותופעות הלוואי
במרבית בתי החולים הוקמו "מרפאות מחלימים" שישמשו מחלימי הקורונה הסובלים מתופעות ממושכות גם לאחר ההחלמה, בהן אובדן חוש טעם וריח, הפרעות בזיכרון ובריכוז לטווח קצר, דיכאון וירידה במצב הרוח ועוד. מרפאות המחלימים עוסקות כעת בשלב איסוף הנתונים, מבצעים בדיקות שוטפות למחלימים בהתאם לתלונותיהם, למשל: צילומי חזה, בדיקת תפקוד הריאות, אקו-לב ובדיקות דם. במרפאות פועל צוות רב-תחומי הכולל רופאי ריאות, פנימאים, פסיכיאטרים ומומחים למחלות זיהומיות.
ד"ר לידיה בלכר הסבירה: "לרוב המחלימים המצב משתפר, זה פשוט לוקח המון זמן. למחלימים מקורונה נשארת צלקת, דרוש זמן רב להחלמה ועל הצוותים הרפואיים להיות סבלניים למטופלים ולהקשיב לתלונותיהם. יש לחקור את התסמינים עליהם מדווחים המחלימים, מכיוון שישנה חזרתיות שיכולה ללמד אותנו על המחלה".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות