נערכים לגל שני: מרכז המידע והידע של אמ"ן העביר הבוקר (שני) לבכירים במערכת הבריאות דוח שנועד להכין את ישראל להתמודדות מיטבית עם התפרצות נוספת של קורונה באוכלוסייה. הדוח משרטט ארבעה תרחישים אפשריים להתפתחות המגפה בשנה הקרובה – בהם האפשרות של "גל שני" ותחלואה נרחבת - ומפרט את דרכי ההתמודדות הרצויות.
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בפתח הדוח מציינים החוקרים כי ישנם שני גורמים בעייתיים המקשים על תחזית המגפה: פערי ידע בסיסיים בנוגע לתכונותיו של הנגיף, והעובדה שמגפות שאירעו בעבר מהוות מודל מוגבל בלבד להערכת תרחישים באירוע הנוכחי. לאור זאת, שירטטו מחברי המסמך כמה תרחישים אפשריים להתפתחות וסיפקו המלצות לדרכי פעולה, ובכללן היערכות מיוחדת לחורף ופעולה מוקדמת מול החברות המפתחות חיסון.
גל שני, חיים לצד הנגיף, עונתיות או דעיכה
התרחיש הראשון שתיארו במרכז המידע הוא "גל שני": התפשטות מהירה נוספת של הנגיף בחודשים הקרובים, שתצא משליטה ותוביל לסבב נוסף של תחלואה נרחבת. התפרצות כזו עלולה לחייב צעדים לסגירת המשק לצורך השתלטות עליה. התרחיש השני הוא "חיים בנוכחות הנגיף" - התפרצויות קטנות ומקומיות של הנגיף לאורך השנה שידרשו פעולה מהירה ותקיפה וידוכאו בהצלחה ללא הידרשות לצעדי סגר או הגבלה נוספים.
התרחיש השלישי שהוצג הוא "עונתיות", כלומר גל שני שיגיע בעונת החורף. אז, לדברי החוקרים, יהיה קשה לזהותו בזמן בשל ריבוי מחלות דומות כמו שפעת ונגיפים עונתיים אחרים, אשר יעמיסו על מערכת הבריאות. אמנם אין הוכחות כיום כי הנגיף מושפע ממזג האוויר, אך תרחיש זה לוקח בחשבון כי האקלים של עונת הקיץ יהיה גורם משפיע על התפשטות הנגיף.
התרחיש הרביעי והאופטימי ביותר מדבר על "דעיכה". לפיו, הנגיף ידעך לאיטו בשבועות הקרובים עד שייעלם או שיכולתו לפגוע בנו תפחת במידה ניכרת. מה שיכול להוביל לכך היא התפתחות מוטציה שתפגע ביכולות ההתפשטות שלו או ברמת אלימותו. או לחלופין, סיום מהיר מאוד של פיתוח חיסון בטוח ויעיל.
"לקצר את התור" לחיסון, להיערך לחורף
בפרק ההמלצות של הדוח מודגש כי הגעה של חיסון לישראל היא הדרך המרכזית למנוע את התפשטות המגפה. לכן, יש לפעול כבר עתה מול החברות המפתחות חיסון לקורונה ומול מדינות שונות, כדי להבטיח הגעה מהירה של החיסון שיסיים את תהליך הפיתוח בהצלחה. במקביל, מומלץ לשקול לפתח יכולות לייצר עצמאית מוצרים ביולוגיים באופן חרושתי, שניתן יהיה להסב בעת הצורך לייצור חיסונים.
המלצה נוספת שעולה מן הדוח למערכת הבריאות היא: "לפעול כבר עתה להיערכות ייעודית לחורף ולמפות את אמצעי ההתמודדות הנדרשים עם המגפה". טרם ניתן לקבוע אם לנגיף יש מהלך עונתי, מסבירים במרכז המידע והידע, אך מהלכם העונתי של נגיפים נשימתיים אחרים והעומס הקבוע על מערכת הבריאות בתקופה זו מייצרים קושי ייחודי בהתמודדות עם המגפה בחורף. על כן, ממליצים מחברי המסמך "ללמוד כיצד נוהגות מדינות בחצי כדור הארץ הדרומי הנכנסות עתה לעונת החורף".
כדוגמה למדינה שהצליחה לבלום את התפשטות הקורונה ויש לשאוב ממנה ההשראה מציג הדוח את טייוואן. המדינה הייתה מן הראשונות לסגור את גבולותיה, עשתה שימוש נרחב בטכנולוגיה על ידי בקרה באמצעות איכון על המכשירים הסלולריים של החולים החיוביים, חילקה קנסות ונקטה במדיניות בידוד אדוקה. הדבר מזכיר את ההתנהלות בישראל בשיא המשבר.
הנגיף ייעלם בקיץ?
הדוח נדרש גם לסוגיית השפעת מזג האוויר על הנגיף ומציין כי אין עדויות טובות למידת השפעת האקלים על יכולת ההדבקה. "קיימים נתונים ממחקרי מעבדה ולפיהם חום, לחות וקרינת השמש פוגעים ביציבות של טיפות נשימתיות ושל הנגיפים", הוסבר. "אולם מחקרים אלו אינם משליכים בהכרח ישירות על הדבקה בין בני אדם, שעל פי רוב נעשית כתוצאה ממגע קרוב וממושך וכנראה תתרחש גם בהינתן פגיעה ביציבות הנגיף".
לצד זאת, צוין בדוח כי מסיבות שאינן ברורות לחלוטין נגיפים נשימתיים רבים מראים תבנית עונתית - בדרך כלל ירידה בקיץ ועלייה בחורף - אך לא ברור אם התפרצויות של נגיפים חדשים נוהגות על פי תבנית זו, ומקובל להניח מניסיון העבר שדווקא אינם נוהגים כך. לפי שעה ישנה אי-ודאות רבה בנוגע לשאלה אם הנגיף יציג תבנית עונתית.
התרחיש האופטימי - חיסון ב-2021
לפי מרכז המידע והידע, בהתחשב בקצב ההתרבות הבסיסי של המחלה, מספיק ש-70% מהאוכלוסייה תתחסן כדי לייצר חסינות קהילתית ("חסינות עדר") שתמנע את התפשטות המחלה. בחודשים האחרונים מתקיים בעולם מאמץ חסר תקדים לפיתוח וייצור חיסון כזה, וכמה פיתוחים מובילים נמצאים כבר בשלבי ניסוי קליני והחלו במקביל בפיתוח קווי ייצור.
להערכת מחברי הדוח, סיום הפיתוח של החיסון יתממש בתוך כמה חודשים עד שנה וחצי, אך יידרש פרק זמן דומה לייצור חרושתי ולהפצה. במסגרת זאת, סביר כי מדינות העולם יפעלו לתעדף את אזרחיהן בקבלת החיסון, ולא ברור מתי ישראל תוכל להשיג מספר מנות מספק לאזרחי המדינה.
בתרחיש המסוכן ייתכן עיכוב ניכר בתהליכי פיתוח החיסון אם יתברר כי ישנה בעיית יעילות או בטיחות במטרה שאליה מכוונים כעת רוב החיסונים המובילים - חלבון spike של הנגיף. בתרחיש אופטימי, פיתוח חיסון מוצלח והגעתו לישראל עד תחילת 2021 עשויים לסיים את המגפה עוד לפני התפרצות "גל שני".