זוהי הפגיעה הלבבית הנפוצה ביותר בחולי קורונה‎: מחקר חדש שבוצע בבית החולים איכילוב בתל אביב מצא כי נגיף הקורונה מביא במקרים רבים לפגיעה בחדר ימין של הלב. לפי המחקר שפורסם היום (שלישי), הפגיעה התגלתה בקרב 40% מהחולים המאושפזים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

המחקר התפרסם על בסיס תוצאות הבדיקות של 100 חולים מאושפזים, ולו היו שותפים רופאים מהמערך הקרדיולוגי וממחלקת הטיפול הנמרץ. הרופאים גילו כי בכ- 40% מהחולים נמצאה הפרעה בתפקוד חדר ימין בדרגות חומרה שונות. לפי המחקר, מדובר בפגיעה הלבבית הנפוצה ביותר בחולי קורונה.

עם תחילת מגפת הקורונה, החלו להגיע דיווחים מסין על פגיעה בשריר הלב כחלק מהשפעותיה של המחלה. ד"ר ישי סקלי, רופא בכיר במערך הקרדיולוגי, יזם ביצוע של בדיקת אקו לב וסונאר ריאות לחולי הקורונה שאושפזו בבית החולים, בכל דרגות חומרת המחלה. המטרה: לאתר פגיעה לבבית ראשונית ולאפשר בסיס להשוואה במקרה של הידרדרות במצב במהלך האשפוז.

ד״ר סקלי, פרופ׳ טופילנסקי וד״ר ליכטר
ד״ר סקלי, פרופ׳ טופילנסקי וד״ר ליכטר

בחולים שאושפזו במצב קשה יותר, הפגיעה בחדר ימין הייתה חמורה יותר. גם בקרב החולים בהם נצפתה עליית טרופונין בבדיקת דם (אנזים המשתחרר בעת נזק לשריר הלב) נתגלתה בעיקר פגיעה בחדר ימין. אצל החולים שמצבם הדרדר במהלך האשפוז היה ניתן לראות הדרדרות בתפקוד חדר ימין בבדיקת אקו לב עוקבת. במיעוט החולים נמצאה פגיעה בתפקודו של החדר השמאלי.

המסקנה העיקרית אליה הגיעו הרופאים הייתה שפגיעה בחדר ימין היא סימן ההיכר של הפגיעה הלבבית בקורונה. את הסיבה לכך הסביר פרופ' יאן טופליסקי, המשנה למנהל המערך הקרדיולוגי: "הנזק הלבבי הוא ככל הנראה תוצאה של הפגיעה הריאתית- החדר הימני של הלב 'רואה' מולו לחץ ריאתי גבוה ותפקודו נפגע עקב כך".

בית החולים איכילוב (צילום: עודד קרני)
בית החולים איכילוב | צילום: עודד קרני

הממצאים העלו את השאלה מדוע עולה הלחץ הריאתי. ד"ר יעל ליכטר, רופאה בכירה במחלקת טיפול נמרץ כללי, ציינה כי ישנן מספר השערות לכך: "התפתחות קרישי דם גדולים וקטנים בכלי הדם הריאתיים כחלק מתופעת קרישיות היתר אשר תוארה בקורונה, החמרה בהיפוקסיה (חסר חמצן) ברקמת הריאה, אובדן של רקמת ריאה תקינה ואף שימוש בלחצי הנשמה גבוהים".

באיכילוב ציינו כי מדובר במחקר בעל חשיבות רבה, שכן הוא הראשון בעולם לתאר את הפגיעה הלבבית בחולי קורונה באופן שיטתי בעזרת אמצעי הדמייה של הלב, ולא בבדיקות מעבדה בלבד. ביצוע הבדיקות בחולים במצב קשה ובחולים שמצבם הדרדר לאורך האשפוז תרם להבנת הסיבות להדרדרות ולהכוונת הטיפול בחולים אלו. "באשר לתפקוד הלב לאחר החלמה מהמחלה החריפה, יהיה צורך להמשיך ולעקוב אחר המטופלים שהבריאו", נמסר..