פוסט-קורונה: הרופאים רגילים לראות אנשים שהחלימו ממחלה נגיפית, חוזרים לביתם ללא השפעות להמשך. אולם הקורונה הוכיחה בתקופה האחרונה שהיא עלולה להשאיר נזקים משמעותיים לנדבקים גם לטווח הארוך. תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות – מלוות את החולים זמן רב לאחר שהחלימו. ממדי הנזק, ההרס והחורבן שגורם הנגיף מתגלים אט אט, והם מטרידים למדי.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

"הקורונה יכולה לגרום גם לאירועים מוחיים"

במקרים רבים, בעיקר במקרים החמורים יותר, נגיף קורונה שולח זרועות למערכות רבות בגוף, כמו מערכת הריאות וקרישת הדם. הרפואה אמנם יודעת כרגע מעט מאוד על המחלה והשפעותיה, אבל כבר ברור שהיא יוצרת שינויים רבים מבחינה גופנית וגם רגשית. "היא יכולה לגרום לאירועים מוחיים, אפילו קטנים ביותר", אמר ד"ר איציק לוי, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל מרפאת המחלימים בתל השומר.

אפיק סויסה
"סטרס, לחצים, הפרעות גופניות". אפיק סוויסה בן ה-24 | צילום: החדשות

אפיק סוויסה, בן 24 מאשדוד התפרסם כחולה במצב קשה הצעיר ביותר בישראל. הוא התנדנד בין חיים למוות, היה מונשם במשך 50 יום. לפני שבועיים וחצי קיבל תשובה שלילית וחזר הביתה - אבל גם כעת, לא ניתן להגדירו כאדם בריא. "יש לי עדיין צליעה, חוסר תחושה ברגל", סיפר אפיק. עוד הוא הוסיף: "יש לי בעיה עצבית ברגל ימין, שמפריעה לי ללכת. גם חוש הטעם נפגע".

סוויסה נשאר עם לחץ דם גבוה, דופק גבוה יחסית, והוא נוטל כדורים לדילול הדם, שייתכן ויצטרך לקחת כל החיים. אבל דבר נוסף שהפתיע אותו – נראה כמו שינוי באישיות: "יש לי פחות סבלנות לדברים. אני נכנס לסטרס, לעצבים".

בעיות זיכרון, דיסוסיאציה ולחצים: ההפרעות הנפשיות שאחרי הקורונה

בעוד כולנו חשנו לחץ נפשי בזמן התפרצות הנגיף, נראה שהקורונה גורמת לכמה תופעות פסיכיאטריות – בעיקר דיכאון ואובדנות. היא עשויה להשאיר תחושת ניתוק וריחוק – שנקראת דיסוסיאציה. "אנחנו רואים תופעות נפשיות שמתעוררות. האם הן יישארו או לא? ימים יגידו", אמר ד"ר צבי פישל, פסיכיאטר ויו"ר איגוד הפסיכיאטריה הישראלי.

הפגיעה הנפוצה ביותר שהקורונה משאירה במוח היא פגיעה בזיכרון. במרפאות המחלימים הבחינו שזה יכול לקרות גם לאנשים שעברו את המחלה בקלות, או אפילו לכאלה שלא חשו בכלל שחלו. "זה איזושהי בעיה בזיכרון לטווח קצר, בריכוז", סיפרה ד"ר לידיה בלכר, רופאת משפחה שחלתה אף היא בקורונה.

כך גם אצל רונה אוחיון, בת 32 ואם לחמישה מטירת הכרמל, שנשארה עם חולשה, עייפות קשה וירידה בזיכרון – שגורמת לה אפילו ללכת לרופאים עם אמה, כדי שלא תשכח לומר דברים וכדי שמישהו אחר יזכור מה אמרו לה שם. "אני שוכחת לעשות דברים שרציתי. אני רואה שיש מלא כמוני", תיארה. 

"התופעות אצל חולים קלים - תופעה חדשה"

אצל מייזי אביחיל, הידועה גם כחולה מספר 187, התגלתה תופעת פוסט-קורונה קשה במיוחד – פגיעה בשפה, שמזכירה קצת שבץ מוחי: "אני מנסה להגיד משהו, אני יודעת איזו מילה – אבל אני לא יכולה".

ד"ר דנה ילין, מתמחה במחלות זיהומיות: "הירידה הקוגנטיבית אצל אנשים שחלו בקורונה במצב קל – היא חדשה מאוד עבורנו. זו תופעה שאנחנו מנסים להבין את ההיקף שלה, עוד לא ברור כמה היא רחבה".

טיפול רפואי במחלקה לקורונה
טיפול בחולה קורונה בבית חולים. אילוסטרציה | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

הפגיעה בריאות היא המוכרת ביותר – נזק שהשאיר אחריו הנגיף בגוף אחרי הקרב. "בשונה מדלקת ריאות, שרואים עקומה מסוימת של החלמה ושיפור מיום ליום – כאן רואים אנשים שתקועים במצב שהם לא מסוגלים לעשות דברים שעשו קודם", הדגיש ד"ר און אמיר, מנהל מכון הריאות בבית החולים שיבא בתל השומר. "היו גם דיווחים מסין על חולים שנזקקו להשתלות ריאה בעקבות התהליכים האלה".

גם כשלא יישאר בעולם אפילו נשא אחד של הווירוס, לפנינו עוד שנים ארוכות של התמודדות עם הפוסט-קורונה – המגפה שאחרי המגפה. רק עכשיו – אנחנו מתחילים בהדרגה לגלות את ממדיה.