ההסגר הביתי הוא תקופה מועדת לפורענות מבחינה גופנית, ולא ממש צריך להסביר למה: זזים פחות, אוכלים יותר, מתקשרים עם אחרים פחות ומשתעממים הרבה יותר. הבעיה היא שאפילו אם מנסים לשמור על 20 דקות של פעילות מדי יום בעיצומו של ההסגר הביתי, ולאכול ארוחות בריאות ומבושלות בלבד – למערכת העיכול שלכם לא אכפת מכל זה.
דוקטור אבניש סת׳, מנהל תחום הגסטרולוגיה במרכז המחקר Fortis Memorial בהודו, טוען כי עצירות היא אתת מתופעות הלוואי השכיחות ביותר של ימי הקורונה, ומדובר בתוצאה של חוסר פעילות גופנית ולחץ. ״תנועות המעיים שלנו היא תהליך מורכב שמושפע על ידי הדיאטה, הפעילות, המתח ומחלות מערכתיות שונות״. אז האם הסגר הביתי בהכרח אומר שכולם יבלו המון זמן בשירותים? האם הנייר הטואלט שכולם הצטיידו בו היה בזבוז מוחלט?
בראש ובראשונה, מערכת העיכול שלנו מושפעת משעות השינה. ההסגר הביתי מוביל ברוב המקרים ללו״ז שינה לא מסודר, כיוון שהפרידה מהשגרה היומית גורמת לנו לחשוב שאנחנו לא ממש צריכים לתכנן את היום שלנו יותר, ועל כן אפשר לשחק עם שעות השינה. אלא שהפרעות השינה הללו עלולות לגרום לשיבושים בשעון הביולוגי של מערכות הגוף שלנו, כולל במערכת העיכול ובדיאטה. למעשה, למעיים שלנו יש שעון ביולוגי משל עצמם, וגם הוא עשוי לסבול מהפרעות משבשות.
>> כך תנצלו את ההזדמנות לסדר את השעון הביולוגי
כך למשל, שינה משפיעה על תחושות הרעב והשובע, העיכול, הפרשת חומצות בקיבה, פעילות המעיים וספיגה של חומרים תזונתיים. כך שתפקוד לקוי של השעון הביולוגי הפנימי הזה עלול למשל ליצור תופעות כמו תסמונת המעי הרגיז או מחלות מעי דלקתיות.
השפעה אחרת שיש להסגר הביתי על המעיים שלנו קשורה כאמור לתחושות של מתח וחרדה שנוצרות בקרב רבים, ובמיוחד אם הן כבר קיימות אך רדומות במהלך השגרה היומיומית הרגילה. ״לחץ עלול להוביל לכל מיני בעיות סומטיות (גופניות), כולל תפקודי המעיים״, אומר דוקטור אג׳יי ג׳בארי, גסטרולוג בבית החולים Jaslok בהודו, ״והורמוני הלחץ עשויים לגרום לעצירות. התעמלות, לעומת זאת, מעלה את רמות האנדורפינים בגוף ומסוגלת לשקם את הגוף, בעוד אורח חיים יושבני ללא פעילות גופנית עשוי רק להחריף את הבעיות״.
המעיים שלנו הם למעשה מערכת של מיקרואורגניזמים שמשחקת תפקיד מרכז בחוזק של מערכת החיסון, מה שאומר שתפקוד תקין שלה עשוי לסייע לגוף להילחם בשלל וירוסים ומזיקים, כולל כמובן וירוס הקורונה. מערכת חיסון לקויה, הלא, היא הסיבה שקשישים רבים ואנשים בעלי מחלות רקע נמצאים בקבוצת הסיכון. אז איך אפשר לסייע לה לתפקד כראוי דווקא בימים של הסגר ביתי?
ד״ר ג׳בארי ממליץ קודם כל לסדר את השעון הביולוגי, ולכוון למצב שבו אנחנו קמים מוקדם, הולכים לישון מוקדם ומקפידים על לו״ז קבוע של אוכל והתעמלות. ד״ר סת׳ מציע לאכול כמה שיותר פירות וירקות שמכילים סיבים תזונתיים אשר מסייעים לפעילות המעיים ומעודדים התרבות של חיידקים טובים ובכך מחזקים את מערכת החיסון. גם מזנות פרוביוטיים הוכחו בכך שיש להם השפעה חיובית על מערכת החיסון, וגם ויטמיני C ו-D. יחד עם זאת, כדאי כמובן לעקוב אחר צריכת הקלוריות, הפחמימות והשומנים.
עוד על נגיף הקורונה:
>> הירק שיכול למנוע עצירות
>> רופאים צרפתים: מצאנו תסמינים חדשים לנגיף
>> כך ניו זילנד הצליחה למגר את הקורונה
כמו כן, כדי להפחית את הסיכון להתפתחות של עצירות, מומלץ להקדיש כשעה בכל יום להתעמלות שיכולה לכלול קפיצות, מתיחות, יוגה, ריקוד או כל דבר אפשר אחר במגבלות הבית והריחוק החברתי. מעבר לסיוע לתנועת המעיים, ספורט יכול גם לשפר את העיכול ולסייע בהפרדת שומנים מהכבד. נוסף לכך, ישנה חשיבות עצומה במיוחד לשתיית כמות מספקת של מים. ד״ר ג׳באדי מדגיש כי שום דבר מהפעולות הללו לא יהפכו אותו לחסינים מפני וירוס הקורונה, אבל הן בהחלט יכולות לפתור כל מיני בעיות מעיים אחרות שעשויות להיגרם מההסגר, כדוגמת עצירות או שלשולים.