כמה מאיתנו באמת מקפידים על עטיית מסכות? "לא ישהה אדם במקום שאינו מקום מגוריו ללא כיסוי הפה והאף באמצעות מסכה המיועדת לכך או מסכה ביתית" - חודש בדיוק חלף מאז ההוראה נכנסה לחיינו ההוראה הזו של משרד הבריאות. מאז אנחנו קצת מתגרדים, קצת נושמים בכבדות ובעיקר נעים בין תחושת אי נוחות לתחושת אחריות על חיינו וחיי אלה שסביבנו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
עטיית מסכה היא לא רק סימן ההיכר החיצוני של ההתמודדות שלנו עם נגיף הקורונה, אלא גם אחת ההנחיות החשובות שמאפשרות להחזיר את השגרה הקודמת שלנו. השבוע הצבנו את המצלמה של N12 במרכז תל אביב ובמרכז ירושלים. ביקשנו לבדוק, בצורה מדגמית אך לא מדעית, עד כמה הציבור מקפיד למלא אחר ההנחיה.
יום ראשון, 9 בבוקר. במשך שעה תיעדנו עוברים ושבים במקטע אחד בשדרות רוטשילד בתל אביב - השדרה שהיא אולי העמוסה ביותר בעיר. כמה מאות בני אדם חלפו מול המצלמה בשעה הזו, עשרות מהם ללא מסכות.
יום שלישי 9 בבוקר. אותה מצלמה דילגה למדרחוב בן יהודה במרכז ירושלים. גם כאן חלפו על פנינו מאות בני אדם, אבל כאן הרבה פחות ויתרו על המסכה.
כאן תוכלו לראות בעצמכם כמה עוברי אורח ספרנו ללא מסכות בשתי הערים:
נגיף הקורונה עובר מאדם לאדם בטיפות קטנות הניתזות כאשר מדברים או משתעלים. המסכה (בהנחה שהיא לא על הסנטר), חוסמת את מעבר הטיפות - וכך מגנה עלינו מפני נשאים הנמצאים בסביבה, ומגנה על הקרובים אלינו אם אנחנו נשאים ואפילו לא יודעים זאת. כך ניתן להפחית את קצב ההדבקה של הנגיף.
על אכיפת החובה לעטות מסכה מופקדת המשטרה בלבד. פקחי הרשויות המקומיות לא מחלקים קנסות. שוטר יכול להטיל קנס של 200 שקלים. אחרי שבועיים של הסתגלות ואזהרות, בשבועיים האחרונים המשטרה מחלקת דוחות. עד כה נרשמו כ-4,000 דוחות על אי עטיית מסכה.
על פי צו הבריאות, על כל אדם מעל גיל 7 חובה לעטות מסכה בזמן שהייה במרחב הציבורי ובעבודה. עם זאת, יש גם פטורים מהחובה הזו:
# תלמידים בתוך הכיתות
# בזמן פעילות גופנית
# מי שמוגבלות נפשית, שכלית או רפואית מקשה עליו
# מי ששוהה בכלי רכב לבדו או עם אנשים שגרים איתו
# שני עובדים היושבים באותו חדר באופן קבוע ושומרים על מרחק של 2 מטר