האם המגפה הבאה בדרך? השאלה האם החיים אחרי נגיף הקורונה יחזרו למה שהיו או שמא ישתנו לתמיד לא תלויה רק בנו. התשובה תלויה לא מעט בנגיפים - האם הם מתרבים או מתפשטים כעת בקצב גדול יותר, האם הם הופכים קטלניים יותר, האם נגיף הקורונה החדש שפרץ לחיינו יתפתח עוד וישתכלל והאם הוא באמת ישנה את חיינו ללא היכר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מסע בין המגפות של המאות האחרונות מלמד משהו על מאזן הכוחות בין בני האדם לנגיפים. ב-1918 פרצה בארה"ב השפעת הספרדית, מקורה כנראה בחזירים, והביאה למותם של 50-40 מיליון איש - רובם בני 40-20. ב-1957 התגלה זן שפעת חדש במזרח אסיה שהמית מיליון ומאה בני אדם. עשור אחר כך, שפעת מהונג קונג גבתה מספר דומה של קורבנות.
בראשית שנות ה-80 איים על העולם נגיף קטלני חדש – האיידס, שהביא למותם של כ-30 מיליון איש. המחלה פרצה באפריקה, אך זוהתה רק כשהחלה להתפשט ולפגוע בארה"ב. את המאה העשרים חנכה מגפת הסארס, נגיף קורונה קטלני יותר שהתפרץ בסין. הסארס לא הספיק לצאת אל מחוץ למזרח הרחוק ונעלם ללא הסבר. אחר כך הופיעה שפעת החזירים, אז גם נגיף האבולה של ולפני ארבע שנים זן קורונה נוסף - המרס - שהתגלה בערב הסעודית ונחשב לקטלני אפילו יותר מהסארס.
האם נראה יותר מגפות בעתיד?
פרופ' ג'וני גרשוני, מומחה לתורת החיסון באוניברסיטת תל אביב, סבור: "אין ספק שהיום, לאור צפיפות האוכלוסין, הטיסות הבין יבשתיות, התנועה הכללית של האוכלוסין, אנחנו צפויים לראות מספר הולך וגדל של מגפות מדי שנה, שנתיים או עשור".
ד"ר יעל פארן, מומחית למחלות זיהומיות בבית החולים איכילוב, מחזקת: "תנועה של בני האדם ממקום למקום לאורך ההיסטוריה הכניסה מגפות לאוכלוסייה שהיא לחלוטין לא מחוסנת".
ד"ר יואב יחזקאלי, מומחה ברפואה פנימית ובמנהל רפואי, מסביר כי "ההתחממות הגלובלית היא הפקטור הכי משמעותי בהתפשטות של מחלות זיהומיות בעולם. זה גורם למחלות קיימות להתפשט לאזורים שבהם הן לא היו קודם לכן, ואלו יכולות להיות מחלות חדשות, וירוסים חדשים, כדוגמת הקורונה האחרונה".
ד"ר גליה ברקאי, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי שיבא, שמה דגש על העלייה בתוחלת החיים: "אנחנו חיים הרבה יותר שנים, מה שהופך אותנו, כאוכלוסייה, ליותר מבוגרים. לאנשים מבוגרים יש יותר מחלות כרוניות והם מתאשפזים יותר בבתי חולים. מאידך, הטכנולוגיה שלנו יותר מתקדמת, איכות הרפואה טובה יותר ויש לנו יותר חיסונים היום".
למה וירוסים מחיות מסוכנים יותר?
ד"ר אלה סקלן, מומחית לחקר נגיפים באוניברסיטת תל אביב, מסבירה כי וירוס שעובר מחיות לבני אדם הוא לא בהכרח מסוכן יותר: "הבעיה הגדולה שלנו היא שאנחנו לא מכירים אותם. אנחנו לא יודעים איזה נגיף שמסתובב בכל מיני סוגים של חיות יכול לעבור את השינוי ולהגיע לבני אדם". פרופ' גרשוני ממשיך: "יש מאגר ענק של קורונות בבעלי חיים. אנחנו לא צפויים ב'זבנג וגמרנו' לחסל כמה נגיפים ולהישאר שקטים".
השאלה המרכזית היא עם אילו וירוסים יתמודד העולם, מה יהיו התסמינים שלהם יגרמו, מה יהיה קצב ההדבקה שלהם וכמה מהר מסוגלים המדענים לפתח מולם חיסון יעיל. וירוסים מתרבים על ידי שכפול של עצמם בתוך התא.
בכל כמה השתכפלויות נוצרת מוטציה - שינוי במבנה הגנטי של הווירוס. ברוב המקרים, הנוגדן שפיתח הגוף שכבר חלה או התחסן עדיין יעיל והמחלה לא משתנה משמעותית. לפעמים השינוי הגנטי גדול והנוגדן לא מזהה את הנגיף ולא מצליח לתקוף אותו, ואז הוא ממשיך להשתלט על תאים, לשכפל את עצמו ולגרום לתחלואה.
מה עושה מוטציה לווירוס?
"נגיפים משתנים כל הזמן", מסביר ד"ר יחזקאלי. "יש השתנות של החומר הגנטי של הנגיף מרגע לרגע ומשכפול לשכפול". אבל שינוי גדול, מסבירה ד"ר סקלן, עלול להביא למחלה חדשה: "הם עושים את זה בכוונה, זה בעצם מאפשר לנגיפים האלה איזשהו יתרון אבולוציוני כי אם עכשיו אנחנו ניתן איזושהי תרופה, יכול להיות שחלק מהנגיפים שנוצרו יהיה עמידים ויאפשרו לווירוס להמשיך לשגשג".
מה קצב המוטציות בקורונה?
"ההשתנות של המוטציות, ושל החומר הגנטי של נגיף הקורונה לעומת נגיף השפעת, היא הרבה יותר איטית", מדגיש ד"ר יחזקאלי ופרופ' גרשוני מוסיף: "אנחנו מניחים שמדובר בנגיף די יציב, מה שצריך לעודד אותנו".
אבל פרט ליציבות יחסית, מעט מאוד דומה בסימפטומים שמייצרת משפחת נגיפי הקורונה. מבין מאות וירוסים של המשפחה הזאת שקיימים אצל בעלי החיים, רק שבעה מדביקים בני אדם ושלושה מסוכנים: הסארס, המרס והקורונה. הארבעה הנותרים גורמים להצטננות קלה בלבד ואחד מכל שלושה ישראלים כנראה נדבק בהם בעבר.
מה משותף למשפחת הקורונה?
"הדמיון בחומר הגנטי בין נגיפי הקורונה השונים משתנה", מסביר ד"ר יחזקאלי. "הם מתבטאים בצורה שונה, יש להם אלימות שונה, תמותה שונה וגם מידת הדבקה שונה".
איך משפיעות מחלות העבר?
למרות ההבדל הגדול בתסמינים, ייתכן שאם כבר נדבקנו באחד מזני הצינון הקל של הקורונה זה ישפיע על העוצמה שבה נחלה בקורונה הנוכחית. "יש תאוריות לא מבוססות", אומרת ד"ר סקלן, "שלפיהן חשיפה לאחד מנגיפי הקורונה שגורמים להצטננות תיתן איזשהו יתרון בהתמודדות עם נגיף הקורונה הנוכחי".
מנגד, פרופ' גרשוני מבקש להדגיש כי "יש בעיה דווקא בקורונות שהחולי, ההדבקה הראשונית, עלולה להיות יותר מחמירה בגלל נוכחות של נוגדנים פחות יעילים".
האם כשיפותח חיסון לקורונה הוא יהיה יעיל גם בהתפרצות הבאה?
"אנחנו מניחים שהחיסון כנגד הקורונה יהיה יעיל לכמה שנים", אומר פרופ' גרשוני וד"ר יחזקאלי מסביר: "כדי שחיסון יהיה אפקטיבי כנגד נגיף, הנגיף באמת צריך לשמור על אופיו לאורך זמן".
"הסבירות למציאת חיסון לקורונה היא גבוהה", מציינת ד"ר פארן. "האם החיסון יהיה יעיל לאורך זמן ויהיה חיסון שנותנים פעם אחת וגמרנו? אני לא בטוחה. יכול להיות שנמשיך להידבק בקורונה אבל זה כבר לא יגרום למחלות הקשות אלא פשוט לצינון נוסף".
ד"ר ברקאי מזכירה כי נגד הסארס לא הצליחו לפתח חיסון: "יש נגיפים שאין לנו חיסונים נגדם ויש גורמי זיהום או נגיפים אחרים שיש לנו חיסונים יעילים מאוד נגדם שפועלים לאורך זמן. קשה מאוד לדעת איך הקורונה תתנהג בעניין הזה".