כשמנתחים את נתוני הנדבקים ב-20 הימים האחרונים עולות שתי סוגיות חשובות; הראשונה, היא שגילאי הנדבקים הולכים ומשתנים, ומספר החולים המבוגרים עולה במהירות – מה שמצביע על תפקידה של מערכת החינוך בהתפרצות הנוכחית. השנייה היא הפער בחקירות האפידמיולוגיות, שעליהן משרד הבריאות איבד שליטה לחלוטין – והן משליכות על היכולת שלנו להתמודד עם ההתפרצות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

העלייה בתחלואה: יותר מבוגרים נדבקים

לכל אורך הדרך מרגיעים אותנו בכך שהתפלגות הגילאים של הנדבקים צעירה, ורובם לא מפתחים מחלה קשה. ואולם, אם נסתכל על התקופה שבין 1 ביוני להיום, תקופת ההתפרצות האחרונה, ונשווה שתי תקופות של 10 ימים בתוך תקופה זאת - נגלה דבר מעניין.

כשמסתכלים על 10 הימים הראשונים ומשווים אותם ל-10 ימים האחרונים, ניתן לראות שהאחוזים של הילדים בגילאי 0 עד 19 קטנו ב-10 הימים האחרונים, ולעומת זאת האחוזים של הנדבקים המבוגרים, שהם בין גיל 60 ל-80 עלה ב-23%, ומעל גיל 80 אנו כבר רואים עלייה של 79%. זאת אומרת שמי שמרגיע אותנו עושה טעות - זה לא עובד ככה.

מאושפז, קורונה, אילוסטרציה
הנתונים מראים: יותר מבוגרים נדבקים | אילוסטרציה: Halfpoint, shutterstock



המסקנות מההתפלגות הזאת, הן שדבר ראשון הילדים נדבקים ומדביקים, יכול להיות שפחות ממבוגרים. המסקנה השנייה היא שמבוגרים נדבקים מהילדים האלה, והמסקנה הנוספת היא שכנראה למערכת החינוך היה תפקיד בהתפרצות הזאת. העובדה שההתפרצות הזאת הייתה מפוזרת על כל הארץ, והעובדה שההתפלגות של הצעירים הייתה בתחילת ההתפרצות - כנראה מצביעה על כך שהסיבה להתפרצות הייתה פתיחת מערכת החינוך.

האם נוכל להימנע מסגר כולל?

אנחנו לא נגיע למצב שהווירוס הזה יעלם מפה, במקסימום נוכל להוריד את רמת ההדבקה לכזו שתאפשר לנו לחיות איתו - ולמערכת הבריאות להתמודד איתו. "סגר מוחלט" הוא מהלך מאוד דרמטי, שבדרך כלל מבטא כישלון דרמטי למדי בניהול המשבר. הכישלון יכול לנבוע מהרבה דברים; אכיפה לקויה, התנהגות לא מספיק טובה של הציבור, אבל בגדול, מה שמטריד בהתייחסות לשליטה - זה הנושא של בדיקות.

קורונה בישראל - בית ספר במבשרת ציון חוזר לשגרה
מערכת החינוך - משמעותית להתפרצות האחרונה | צילום: EMMANUEL DUNAND, AFP

התחלנו עם מספרי הבדיקות, אחר כך העברנו אותן לקופות החולים שאמרו שהן יכולות לעשות את זה טוב יותר. הנתון היום הוא שזמן ההמתנה בקופות החולים מרגע הזמנת הבדיקה לקבלת התשובה הוא בין 2 ל-4 ימים – שזה עדיין לא מספק. ואז מגיע הנושא השלישי; החקירה האפידמיולוגית, איך מתחקרים את אותם מקרים שמתבררים כחיוביים?

בנושא הזה נראה שמשרד הבריאות איבד שליטה על השטח, וזאת מכמה סיבות. ראשית, מפני שישנם מקרים רבים של מגעים שאפילו לא יודעים שהם מגעים – אומרים לאזרחים להיכנס לאתר של משרד הבריאות ולבדוק האם באת במגע עם חולה מאומת. עם זאת, אנשים לא מקבלים הודעה אחרי שהיו בסמיכות למישהו שאובחן כחולה קורונה.

בדיקת קורונה
החקירה האפידמיולוגית: לוקה בחסר | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

הדבר השני הוא שגם כשאנחנו נכנסים לאתר משרד הבריאות לברר האם חולה מאומת היה בסמיכות אלינו, במידה ונמצא כזה ונתקשר למשרד הבריאות לברר את העניין – במשרד הבריאות אומרים שהם כלל לא מכירים את המקרה.

הבעיה מתחילה ונגמרת בזה שמשרד הבריאות נתן לנושא החקירות האפידמיולוגיות קדימות לא מספיק גבוהה. יש משהו כמו 27 אחיות אפידמיולוגיות שאחראיות לבצע את התחקור הזה, בנוסף לכל מיני אחיות בריאות הציבור שהן בסדר גמור - אבל יושבות במקומות אחרים וזה נוסף על תפקידן.

צריך לזכור גם שמי שמתחקר את המגע או בודק מי היה בסמיכות לחולה קורונה לא צריך להיות דוקטור לאפידמיולוגיה. מספיק לקחת חוקר במצ"ח שישב תחת מרכז טלפוני - באחריות אחיות אפידמיולוגיות. כשניתחו את המצב בניו יורק, אמרו הרשויות שצריך 3,000 מתחקרים רק לניו יורק – אנחנו לא יכולים לנהל את הסיפור הזה עם 27 אחיות. בסופו של דבר, זה משליך על היכולת שלנו להכיל את ההתפרצות הזאת.