עלייה נוספת במספר החולים - איך היא תשפיע על חזרה אפשרית לשגרה? אמש (שישי) עדכן משרד הבריאות כי מניין המתים בהתפרצות נגיף הקורונה עלה ל-95. אמש, לשם השוואה, עמד מספר המתים על 86. עוד עולה מהנתונים כי 124 ישראלים שחלו בקורונה זקוקים להנשמה: מדובר בעלייה מתונה יחסית (2.5) ב-24 שעות, וכזו שרחוקה מתרחישי האימים. במשרד הבריאות עוקבים בדריכות אחר הנתונים, שמאפשרים בשלב זה לדון באסטרטגיית יציאה - מדורגת ואיטית - מהמשבר.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

עוד עולה מהנתונים כי מצבם של 167 ישראלים מוגדר קשה, וכאמור 125 מהם נזקקים למכונות הנשמה. העלייה במספרם של החולים קשה, מתונה עוד יותר מהמונשמים - תוספת של 0.6% ביממה האחרונה. מצבם של 173 מוגדר בינוני והיתר - 8,790 - קל. מספר החולים שהחלימו ושוחררו מתחילת ההתפרצות בישראל - 1,183.

בדיקת קורונה במתחם "היבדק וסע" (צילום: רויטרס, רויטרס_)
בודקים קורונה במזרח ירושלים | צילום: רויטרס, רויטרס_
קורונה בישראל - חסימת צירים בירושלים (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
חסימת צירים בירושלים בעקבות הסגר | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

חלק מהנדבקים החדשים: החוזרים מחו"ל

מתוך החולים שמטופלים כעת, 687 מאושפזים בבתי חולים ו-1,002 במלון. 6,631 חולים שמצבם קל מטופלים בביתם ולגבי 810 טרם התקבלה החלטה אם לאשפז או לטפל בקהילה. הערב התגלה כי רופאה מתמחה שעובדת בבית החולים השיקומי רעות ת"א נמצאה חיובית וכתוצאה מכך 47 מטופלים הוכנסו לבידוד עד להשלמת 14 ימים.

מפילוח הנתונים במשרד הבריאות עולה שחלק גדול מהנדבקים בשבוע האחרון בקורונה היו מהחוזרים בחו"ל שמגיעים, נוחתים בנתב"ג ולאחר מכן מתפזרים באופן עצמאי מבלי שלוקחים אותם לבידוד יזום על ידי המדינה וללא פיקוח אם הם באמת מבודדים את עצמם.

קצב ההכפלה של החולים הולך וגדל בבתי החולים אך באופן מבוקר, ובמיוחד אמור הדבר לגבי מספר החולים הקשים והמונשמים. העלייה מתונה והדבר מייצר אופטימיות זהירה לקראת חזרה לשגרה בצורה איטית ומבוקרת – אך לא מדובר באותה השגרה. הנתון שקובע הוא קצב ההדבקה היומי: כל עוד שמדובר על בין 100 ל-120 חולים ביום, ניתן יהיה לדבר על יציאה הדרגתית

טיסת החילוץ של אל על המריאה (צילום: סיון פרג', mako חופש)
הרבה מהנדבקים החדשים - כאלה שחזרו מחו"ל | צילום: סיון פרג', mako חופש

אסטרטגיית היציאה מהמשבר תלויה גם במספר הבדיקות, שבהן ישראל עוד רחוקה מהיעד. היום התקבלה בשורה חיובית כאשר מכון ויצמן הודיע שיתחיל לעשות בדיקות קורונה ולאחר מכן התברר כי החומרים שהם זקוקים להם הם לא החומרים שנמצאים במחסור – דבר שיאפשר את האצת קצב הבדיקות.

הערב פרסמנו באולפן שישי כי החזרה לשגרה אחרי פסח תהיה מדורגת ואיטית במיוחד: בשלב הראשון מתכוונים להחזיר יותר עובדים (30% לעומת 15% כיום) למקומות העבודה שפועלים כרגע. למרבה האכזבה של ההורים, החזרה ללימודים עדיין לא נראית באופק - למרות שכפי שפרסמנו היום, במשרד החינוך כבר נערכים לחידוש הלימודים במתכונת מיוחדת. 

צפויים עוד דיונים רבים בנושא ומשרד הבריאות יציג תוכנית אסטרטגית. ייתכן שתותר פעילות ספורטיבית נוספת מחוץ לבית במגבלות התנועה, אבל כל צעד מעבר לכך יבוצע באופן מידתי - ובהפרש גדול מהצעד הבא. לפי ההערכות, כל צעד שיבוצע במשק ידרוש בין שבוע וחצי לשבועיים של הפסקה, שבמהלכם ייבדקו הנתונים ויוחלט על ההקלות הבאות.

קורונה בישראל (צילום: תומר ניוברג, פלאש 90)
קורונה בישראל | צילום: תומר ניוברג, פלאש 90

במערכת הבריאות אומרים ש"אפשר בינתיים רק לחלום על חזרה לשגרה במוסדות החינוך: גם ההנחה שתלמידי החינוך המיוחד יחזרו ראשונים עוד דורשת דיונים כי ייתכן שהם פגיעים יותר ועל כן לא יהיה נכון להחזיר אותם קודם.

באולפן שישי נחשפה הערב אסטרטגיית היציאה של שר האוצר משה כחלון. האסטרטגיה כוללת:

 * בידוד אזורים בעייתיים והגנה על אוכלוסייה בסיכון

* החזרת התעשייה והפעילות הכלכלית ככל האפשר, בדגש על פעילות יצרנית

* החזרת המסחר בשטחים הפתוחים במידת האפשר. חשוב להדגיש כי התקהלויות ומוקדי הדבקה כגון מסעדות יטופלו רק בסוף, לאחר שהשלבים הקודמים ייצאו לפועל.

שר האוצר אומר:" עד עכשיו הלכתי עם מערכת הבריאות, עכשיו אני מצפה שהם יילכו איתי במגפה הכלכלית שבעצם עוד לא התחילה ועוד מחכה לנו".

משה כחלון  (צילום: החדשות 12, החדשות12)
"עד עכשיו הלכתי עם המערכת, עכשיו אני מצפה שיילכו איתי" משה כחלון | צילום: החדשות 12, החדשות12

נושא הסגר בירושלים ממחיש את המחלוקות בצמרת המדינה. אתמול (חמישי) בלילה הסתמנה הסכמה עקרונית לחלק את העיר, המשטרה קיבלה הוראה להתחיל להיערך אבל חילוקי דעות משמעותיים עיכבו את המהלך. ראש עיריית ירושלים משה ליאון תקף במהלך הדיון והדגים: "קחו למשל את שכונת רמות, 60 אלף תושבים רק 140 מהם חולים - למה צריך לסגור את כל השכונה?".

גם השר לביטחון הפנים גלעד ארדן השמיע ביקורת רבה ואמר: "תנו לנו עמדה מקצועית הרבה יותר ברורה בעניין הזה, אתם לא מספקים לנו מספיק נתונים". בסופו של דבר ההחלטה נדחתה ומדובר בסימן לגמגום הממשלתי בהטלת סגר על מוקדי התחלואה העיקריים: כפי שפורסם בחדשות 12 וב-N12, הייתה כוונה השבוע להטיל סגר על שמונה יישובים נוספים ולבסוף הוחלט שלא לעשות זאת.

אחת ממטרות הסגר היא להוציא החוצה את החולים למלוניות או בתי חולים, ובבני ברק הוציאו רק כ-200 איש מתוך כ-1,700 חולים. בירושלים הנתונים לא מעודדים גם הם: בעיר יש כמעט 1,800 חולים והוציאו רק 80. בהנהגה רוצים להימנע מתמונות של פינוי חולי קורונה בכוח, אך דנים בשאלה כיצד להוציא אותם מהבתים.

סגר בירושלים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הסגר בירושלים | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

במשרד הבריאות הגיבו לביקורת של עיריית ירושלים ואמרו: "אנחנו מסתכלים על ירושלים כמו על 20 ערים שונות, זו העיר הגדולה ביותר בישראל עם אוכלוסיות מגוונות. הנתונים לא משקרים, חייבים לעשות את הצעד הזה כדי לבלום את התפשטות הנגיף. ירושלים היא סיפור אחר לגמרי ודורשת התייחסות שונה לגמרי".

בעקבות הביקורת, משרד הבריאות מתכוון לגבש רשימה של קריטריונים ברורים: עיר שתעמוד בקריטריונים של קצב התחלואה ושיעור החולים תיכנס אוטומטית להסגר. בדיונים רואים את נושא הסגר על ערים כאסטרטגיה חשובה שתאפשר יציאה מהמשב: אם אפשר לבדוק כל עיר בנפרד ולהטיל עליה סגר או הגבלות נקודתיות אחרות, אפשר לוודא שלא נוצרת פריצה של מוקדי תחלואה נוספים. 

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופסור סיגל סדצקי, התייחסה במהלך ראיון לאולפן שישי למצבם ההולך ומחמיר של הקשישים. הטענה העיקרית כלפי משרד הבריאות היא שהוא אינו מבצע מספיק בדיקות במטרה להקטין את מספר הקורבנות המובגרים.

במהלך הראיון, ניסה דני קושמרו להבין האם אנחנו בדרך למחדל קשה הנוגע לכל נושא בתי האבות והתפרצות הקורונה, סדצקי השיבה: "אנו מעדיפים שכל הקשישים יהיו במסגרת כמה שיותר מצומצמת, מטופלת על ידי אדם אחד, זה הדבר האידיאלי. לצערנו, זה לא אפשרי לאנשים שאינם עצמאיים ולהרבה אנשים אחרים. אנחנו מנסים וצריך לנסות לשמור על הקשישים כמה שאפשר".

בהכנת הידיעה השתתף אור רביד.