מסכות אמנם מסייעות במאבק בנגיף, אך גם מזיקות בטווח הארוך: בעוד שבישראל ובמדינות רבות אחרות חוזרים בהדרגתיות לשגרה, הולך ומתברר שחיינו כפי שהכרנו אותם בטרם התפרץ הנגיף - לא יהיו כפי שהיו. מסכות הפנים הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו, וממשלות רבות מורות על חבישתן לא רק ככלי הגנה, אלא גם ככלי שתורם להורדת סף החרדה. עם זאת, לשימוש במסכות יש השפעות לא פשוטות על החיים של כולנו. 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

אחד התחומים הבולטים בהם תרבות המסכות עלולה להוות "בעיה" הוא המלחמה בפשיעה. לפני ההתפרצות, פושעים היו נוהגים לעטות מסכה על פניהם כדי להסתיר את זהותם ועוררו חשד כשהבחינו בהם עם המסכות. היום המצב שונה: כולם עוטים מסכות - ולכן, קשה הרבה יותר לאתר חשודים בביצוע פשעים. 

אחד המקרים שמסבירים את התופעה המטרידה הזו התרחש בספרד בחודש שעבר. שר הפנים הספרדי סיפר כי המשטרה עצרה אדם החשוד כפעיל טרור של ארגון דעא"ש. פעיל הטרור בקושי יצא מהבית, אולם הודה כי בימים שכן היה יוצא, היה משתמש במסכה כדי "שלא יעלו עליו". 

קורונה ישראל מסכות מבוגרים ישראלים (צילום: רויטרס, שי פרנקו)
קורונה ישראל מסכות מבוגרים ישראלים | צילום: רויטרס, שי פרנקו

בשנים האחרונות, טכנולוגיות של זיהוי פנים התקדמו מאוד ותרמו רבות לגורמי האכיפה ביכולת שלהם לזהות חשודים ולהביאם לדין. כעת, מומחים מסבירים שבגלל המסכות, חקירות של פשעים יהפכו למסובכות יותר, בשל אי היכולת של טכנולוגיית זיהוי הפנים לזהות פרצופים כראוי. 

"גם עניין עדי הראייה הופך לבעייתי", מסביר פרנסיס דודסוורת', מרצה לקרימינולוגיה באוניברסיטת קינגסטון שבאנגליה. "אפילו כשקבוצה של אנשים עדה לאותו הפשע, אחד יראה מישהו עם שפם וכובע בזמן שאחר יראה מישהו עם זקן ומשקפיים". המומחים טוענים כי אנחנו עדיין רחוקים מאלגוריתם טוב מספיק שיזהה פנים של אדם העוטה מסכה. 

איך המסכות ישנו את ההתנהגות שלנו 

אם עטיית המסכות תימשך לאורך זמן, יהיו לכך השלכות גם על הצורה שבה בני האדם יתקשרו ביניהם. המסכות יכולות להוביל למתח רב יותר בין אנשים עם השלכות גם על הביטחון העצמי. חוסר היכולת שלנו לראות פנים של אנשים אחרים בגלל המסכות יכולה לפגוע ביכולת זיהוי רגשית, יכולת שעליה בני אדם מתבססים במסגרת יצרי ההישרדות שלהם.

"כשאתה רואה פנים של אדם אתה עושה שני דברים במקביל: אתה מנסה לשאול את עצמך אם אתה מכיר את אותו אדם ואתה מנסה לקרוא את הרגשות שלו", מסבירה אייליד נוי, מרצה לפסיכולוגיה קוגניטיבית מאוניברסיטת האדרספילד.   

צעירות עם מסכות להגנה מקורונה בירושלים (צילום: פיטוסי , פלאש/90 )
צילום: פיטוסי , פלאש/90

"קריאת הרגשות של אדם אחר היא חשובה מבחינת פרספקטיבה אבולוציונית", מסבירה נוי. "הקריאה מצליחה לעזור לנו לזהות איומים ומצד שני גם לפתח יחסים חברתיים. זה נכון גם לגבי אנשים שאנו מכירים טוב וגם לגבי אלו שלא פגשנו מעולם".

מנגד, יש חוקרים הסבורים כי החברה המערבית תתרגל במהרה יחסית לשינויים הקיצוניים. "אני חושבת שאנחנו נתרגל במהירות לקרוא רמזים חברתיים ורגשיים באמצעות קול או שפת גוף", אמרה קייט גריי מאוניברסיטת רדינג.

המסכות הפכו לכלי פוליטי

על אף שרובנו עוטים את המסכות מאחר וגורמי הבריאות מחייבים אותנו, יש כאלו שטוענים כי אלו מפרות את הזכות לפרטיות ופוגעות בחירותם. ההחלטה אם ללבוש מסכה בציבור הפכה לאמירה פוליטית.

האמריקנים למשל מנהלים קרב פוליטי בתוך המדינה כשאזרחים מתבקשים לבחור צד במלחמת תרבות פוליטית סביב הקורונה. באמריקה, המסכה הפכה לסימן שמצביע על מי שמוכן לעקוב אחר הנחיות פקידי הבריאות ולכסות את פניו. מנגד, יש כאלה שחשים שהמסכה מפרה את חירותם ועטייתה היא דרישה מוגזמת.

דונלד טראמפ בסיור במפעל לייצור מסכות (צילום: reuters)
לא שם מסכה. דונלד טראמפ | צילום: reuters

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לא לובש מסיכה, גם לא במהלך סיור במתקן שמיצר אותם. רפבוליקנים אחרים הטילו ספק בערכן של המסכות. זו התפתחות שמדאיגה מומחים בגלל כשהאמריקאים חוזרים בהדרגתיות למרחבים הציבוריים וייתכן ויהיו לכך השלכות בריאותיות.

"יש תרבות כה חזקה של אינדיבידואליזם, אנשים לא רוצים שהממשלה תגיד להם מה לעשות" אמרה לינסי מאר, פרופסור להנדסה בוירג'יניה, בכמה מדינות ברחבי ארצות הברית אלפים אף יצאו לרחובות כדי להפגין נגד ההנחיה ללבוש מסיכה.