לקראת בשורה במיגור המגפה? במד"א הכריזו אתמול (ראשון) על מבצע לאיסוף פלזמה מדמם של מחלימים מנגיף הקורונה במטרה להזריק אותו לחולים הקשים בתקווה לשפר את מצבם הבריאותי. פרופסור אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא תל השומר, ענה היום ל-N12 על כמה שאלות על השיטה, שכבר נוסתה בעולם והביאה לתוצאות מעודדות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מה אפשר להגיד על איסוף הדם? האם זה תהליך מוכר? מהי מידת הסיכון?
מדובר בפלזמה של מטופלים שהחלימו ופיתחו נוגדנים נגד קורונה ולא בדם מלא. הפלזמה עוברת תהליך שהופך אותה לבטוחה לשימוש והנוגדנים יכולים לסייע לחולים במצב קשה להחלים. מדובר בשיטה ותיקה ויעילה ברפואה ולא בניסוי חדשני. יש סיכוי טוב שהשיטה תצליח לסייע לחולים הקשים.
למה לא עשו זאת עד עכשיו עם החולים שהחלימו בשבועות האחרונים?
החולה הראשון אובחן בסוף פברואר ולוקח זמן עד שהמטופלים מחלימים, משתחררים ומפסיקים להפריש את הנגיף, רק אז אפשר לבקש מהם תרומת דם לפלזמה.
השיטה יכולה לסייע לחולים, אולי אפילו לרפא אותם?
תאורטית כן - אך זה עדיין מחייב הוכחה.
האם נעזרו בשיטה הזאת כדי למגר מגפות אחרות?
השימוש בנוגדנים לנטרול מחלה זיהומית נעשה שנים רבות בעולם הרפואה. על פי השיטה, כשלוקחים את הנוגדנים ממישהו שהחלים ונותנים אותם למישהו חולה אז מצבו משתפר כי יש גורמים שמנטרלים לו את הרעלים. לא השתמשו בזה נגד מגפות בעבר אבל כן נגד זיהומים קשים והכשת נחשים לדוגמה.
האם השיטה יכולה "למשוך זמן" עד שיפתחו חיסון יעיל נגד הקורונה?
מה שמאפיין מתן נוגדנים זה שמדובר בטיפול פסיבי, וזאת בשונה מחיסון רגיל שבו הגוף שלנו הוא זה שמייצר את הנוגדנים. בהזרקת פלזמה מדובר בנוגדנים שכבר קיימים, זה לא עוזר במניעת תחלואה חוזרת, זו לא תרופה. זה קו שלישי להתמודדות עם הנגיף. הקו הראשון הוא תרופה, השני הוא חיסון והשלישי הוא מתן נוגדנים עד שיימצא הטיפול המתאים. אם נראה שהטיפול יעיל זה ייתן לנו כלי לטפל בחולים קשים.
האם יש אנשים שפיתחו בעצמם נוגדנים והחלימו? והאם זה אומר שהמערכת החיסונית שלהם טובה יותר?
רוב המחלימים מהנגיף החלימו בעקבות העובדה שפיתחו נוגדנים. לעיתים יש אנשים שהם "מדוכאי חיסון" ולא יכולים לפתח נוגדנים בעצמם.
האם ישתמשו בשיטה על חולים קשים ומבוגרים או גם על צעירים שנדבקו?
הרעיון הוא להשתמש בשיטה הזאת על חולים במצב קשה מאוד. לא מנסים נוגדנים על חולים קלים. מצב החולה הוא הפקטור המשמעותי ולא הגיל.
האם ייקחו את דגימות הדם ממבוגרים או מצעירים?
גם במקרה זה הגיל הוא לא פקטור. ייקחו דם עם נוגדים מאדם שהחלים לגמרי. לקיחת הדם מהמחלימים תתבצע בצורה בטוחה שבה ינקו את הדם כך שלא יהיה סיכון במתן הנוגדנים.
האם לא ניתן לייצר נוגדנים במעבדה בצורה מרוכזת יותר?
השלב הבא הוא ייצור נוגדנים שנקראים מונוקלונלים. אני מאמין שיש מעבדות שכבר עכשיו עובדות על הפיתוח. העניין הבעייתי הוא שייצור הנוגדנים הללו הוא הליך מאוד יקר.