מכאן תגיע הישועה? מכון ויצמן למדע פרסם היום (ראשון) את השיטה החדשה שפיתח לניבוי מראש של התפשטות נגיף הקורונה. השיטה מתבססת על שאלונים לכלל הציבור, העוקבים אחר התפתחות תסמינים שנגרמים מהנגיף. באמצעות השאלונים יוכלו המדענים לבנות מאגר מידע שבעזרתו יוכלו רשויות משרד הבריאות להתמקד באזורים שבהם צפויה התפרצות והתפשטות של הנגיף.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
התפשטות הנגיף מתרחשת בצבירים (Clusters) של הידבקות, ועל כן זיהוי מוקדם של הצבירים עשוי לאפשר פעולות שונות שיכוונו להאטת התפשטות הנגיף. השיטה, שמדינות נוספות בעולם התחילו להשתמש בה, מתבססת על שאלונים לכלל הציבור, העוקבים אחר התפתחות תסמינים הנגרמים מהנגיף, ועל ניתוח הנתונים המתקבלים משאלונים אלה, באמצעות אלגוריתמים של "ביג דאטה" ובינה מלאכותית.
פיילוט שהושק בישראל לפני כשבוע על ידי פרופסורים ממכון ויצמן למדע ומהאוניברסיטה העברית, זכה להיענות גדולה של הציבור ועד כה כ-60,000 ישראלים מילאו את השאלונים. מניתוח ראשוני של הנתונים, הצליחו המדענים לזהות עלייה משמעותית בסימפטומים שמדווחים על-ידי האוכלוסייה, בשכונות שבהן עברו חולי קורונה מאומתים.
בדומה לתוכנית שנתניהו הציג אתמול במהדורת סוף השבוע - מיפוי מדויק ברמה של שכונות עשוי לאפשר לרשויות הבריאות להתמקד באזורים שבהם צפויה התפרצות והתפשטות של הנגיף, תוך מתן הקלות לאזורים שבהם לא צפויה התפשטות.
במפות שהציגו המדענים הם מראים את ניתוח התוצאות שהתקבלו מהשאלונים בישראל. אחת המפות מראה את השכונות בגוש דן בחלוקה לממוצע סימפטומים המאפיינים את נגיף הקורונה. ירוק - אחוז סימפטומים נמוך, אדום - אחוז סימפטומים גבוה.
"שאלונים אלה הם הכלי היחיד שיכול לספק תמונה כללית של התפרצות הנגיף ברחבי המדינה", אומר פרופסור ערן סגל ממכון ויצמן למדע, אחד מיוזמי הרעיון. "חשוב לציין שהם לא נועדו להחליף את המאמץ להגדלת מספר הבדיקות לאיתור חולים ונשאים. עם זאת, כושר הבדיקה לעולם לא יוכל להקיף את כלל האוכלוסיה – מסיבות לוגיסטיות וכלכליות כאחד. אנחנו מאמינים שהשיטה שלנו עשויה להוות כלי אסטרטגי עבור משרד הבריאות לטיפול במשבר".