עוד השבוע: במכון ויצמן יוכלו לבצע 20 אלף בדיקות קורונה ביום

רבות דובר בשבועות האחרונים על החשיבות של ביצוע כמה שיותר בדיקות קורונה כדי לאתר את החולים ולבודד אותם. בדרום קוריאה הבדיקות הוכיחו את עצמן כמרכיב מרכזי בבלימת הנגיף, ובישראל כמו במדינות אחרות בחרו ללמוד מהקוריאנים ולהקים מתחמי "היבדק וסע". במכון ויצמן הבינו את חשיבות הסוגיה, והחלו לעבוד על פיתוח חדש שיאפשר להגביר משמעותית את הקצב - עד כדי 20 אלף בדיקות ביום. בימים הקרובים המערכת צפויה להיות מוכנה לפעולה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

את המיזם במכון ויצמן מובילים הפרופסורים ערן אלינב ועידו עמית וחברי קבוצותיהם בשיתוף בתי החולים תל השומר ואסותא אשדוד. "התחלנו לפני שבועיים וחצי ואנחנו בשלבי פיתוח אחרונים", סיפר פרופ' עמית. "זה פרויקט שמנצל טכנולוגיות מאוד מתפתחות שאנחנו עובדים איתן במחקרים בתחום הריצוף הגנטי של תאים בודדים. כיילנו מערכת שמשתמשת בהרבה מאוד טכנולוגיות מולקולריות מתקדמות שמגבירות את רגישות הבדיקה ומקצרת את הזמן וכמות הדגימות בסדרי גודל שנובעים מהטכנולוגיות החדשות ומרובוטים שאנחנו משתמשים בהם".

"אנחנו מכוונים כרגע ל-20 אלף בדיקות, ועושים מאמצים עילאיים בשביל להשלים את העבודה בימים הקרובים", הוסיף פרופ' אלינב. "כעת אנחנו בחלק האחרון של הפיתוח וההשמה, נותרו כיולים ושיפורים אחרונים כדי שהמערכת תעבוד מקצה לקצה. כמו כן, אנו בודקים את האוטומציה שתאפשר לבצע מספר בלתי מוגבל של בדיקות. המטרה היא להתחיל בימים הקרובים, בשיתוף פעולה עם צה"ל, לאפיין מספר גדול של חיילים מתנדבים כדי לבדוק את המערכת".

לדבריהם, למערכת החדשה יש כמה יתרונות משמעותיים על השיטה הרגילה שבה משתמשים בישראל ובעולם: "אחד היתרונות הוא שלא צריך הרבה כוח אדם כי הרובוטים שלנו לא מתעייפים ולא עובדים במשמרות, אלא כל הזמן. אנחנו בונים מערכת אחת שמורכבת מכמה רובוטים, והמרכיבים קיימים גם במוסדות רבים אחרים וגם במשרד הביטחון, לכן ברגע שהמערכת תהיה יציבה ועומדת, אפשר יהיה לשכפל אותה לעוד מערכות זהות".

עוד פירט פרופ' אלינב את היתרונות של המערכת החדשה על פני זו הקיימת. "היא מהירה, מדויקת וזולה", אמר. "אנחנו מעריכים שמחיר לדגימה יהיה 4-5 דולרים. כשהפיתוח יסתיים היא תאפשר לאפיין אוכלוסיות גדולות בצורה משמעותית". על יתרונות הייעול הנובעות מאופן הטיפול בדגימות סיפר פרופ' עמית: "הבדיקות יתקבלו בתחנות של מד"א ושל הצבא, והן ייאספו ישירות לתוך פלטות מיניטוריות ייעודיות ומבורדקות מלוקלרית. מה שמזרז את האיסוף הוא שברגע שממלאים את פלטת האיסוף, היא נכנסת לרובוט מבלי צורך לפתוח את הדגימות החיות שוב במעבדות. לכן זה גם בטוח יותר".

"בניגוד להיום, שהבדיקות מגיעות עם הנגיף החי, אצלנו הוא מת כבר בשלב האיסוף וזה לא מצריך פתיחה מחדש של הצלחת", הוסיף. "סט הבדיקות נכנס לכמה רובוטים, נקרא במספר מכשירים ולבסוף עובר בשרת מוגן שיכול להתחבר לכל גורם שמטפל בחולים. כרגע זה עובר לשרת מוגן במכון ויצמן לצורך הבדיקה, אבל יש כוונה לממשק את המערכת ישירות למערכת המידע של בתי החולים".

לבסוף הדגישו פרופ' אלינב ופרופ' עמית את החשיבות של הגברת קצב הבדיקות: "ביחד עם הרחקה חברתית – שהיא מרכיב חשוב בבלימת המגפה - בדיקה מאסיבית של אנשים, גם כאלו עם תסמינים קלים שהם אלו שמפזרים לרוב את המגפה, היא חיונית בהשטחת הגרף וכמו כן בטיפול מהיר באוכלוסיות פגיעות כמו בתי אבות. לכן, בהתנדבות מלאה, אנחנו מנסים לעזור לפתח את הטכנולוגיה. יש מדינות גדולות בעולם שרוצות לאמץ את השיטה שלנו, ועם סיום הפיתוח בימים הקרובים נעמיד אותה לרשותן".