במעבדה לזיהוי וירוסים בבית החולים הדסה בירושלים משוועים לבדיקות לזיהוי חולים בקורונה, אך הבדיקות מבוששות להגיע. המעבדה הזו היא אחת מהמעבדות הבודדות שתיקף משרד הבריאות לביצוע הבדיקות כך שניתן יהיה לבדוק מי נושא את הנגיף החדש.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

הנהלת בית החולים הבינה את גודל האתגר והחלה מיד בהכנת תשתית רחבה לביצוע מאות בדיקות ביום. סטודנטים לרפואה גויסו כדי להרחיב את מצבת כוח האדם ולתגבר את הצוות הקבוע והורחב "שטח הרצפה" של המעבדה כך שניתן יהיה להעלות גם את מספר הבדיקות בקצב אקספוננציאלי. הכוונה, אומרים בהנהלת הדסה, להגיע תוך כמה ימים ליכולת לבצע 25,000 דגימות ביממה.

מטופלת, קורונה (אילוסטרציה:  Kobkit Chamchod, shutterstock)
טיפול בחולה קורונה | אילוסטרציה: Kobkit Chamchod, shutterstock

נכתבו נהלים חדשים כדי שניתן יהיה למנוע פגיעה והדבקה של צוות העובדים. גם סוגיית התקציב נפתרה. מנכ"ל הדסה הפרופסור זאב רוטשטיין יזם הקמת קרן תרומות ייעודית והיא מלאה. המעבדה בירושלים מכסה עכשיו על השבתת המעבדה המרכזית של משרד הבריאות בתל השומר, לאחר שסגנית המנהלת נדבקה שם מקורונה. אתמול ביצעו בהדסה 150 בדיקות, היום ביצעו שם 400 בדיקות בתוך ארבע שעות. המעבדה בהדסה ערוכה לעבודה במשמרות אבל הדגימות לא מגיעות.

בחודש ינואר, קרא איגוד רופאי בריאות הציבור במשרד הבריאות להיערך ולפתח יכולת מעבדתית מקסימלית לביצוע בדיקות לווירוס הקורונה, בכמה שיותר מעבדות ובנפח פעילות מקסימלי כדי לאתר את החולים הסמויים, מפיצי המחלה. ניתוח סטטיסטי של הנתונים מראה שמדינת ישראל נמצאת היום באותו המקום שבו היו איטליה, ספרד, גרמניה, ודרום קוריאה בזמן המקביל. דרום קוריאה עצרה את קצב התחלואה והצליחה להביא ל"השטחת העקומה" משום שהחלה לבצע בדיקות בכמויות. אחוזי התמותה שם ירדו מאוד אחרי שנראה היה שגם שם מאבדים שליטה. משרד הבריאות חייב להתעשת ולאתר את החולים במהירות.

קורונה בישראל - דיזנגוף סנטר (צילום: מרים אלסטר, פלאש/90 )
בידוד חברתי הוא נכון, אבל הוא לא מספק | צילום: מרים אלסטר, פלאש/90

יש האומרים שחסרים "מטושים" - אותם קיסמים ארוכים עם צמר גפן בקצה שנועדו לקחת את המשטחים מאף והלוע. גורמים מוסמכים אומרים שאפשר לקנות ולייבא אבל מישהו מעדיף להפנות את המאמצים לכיוונים אחרים.

כדי לקטוע את שרשראות ההדבקה, כדי להקטין את מספר החולים, צריך לאתר אותם לפני שהם נזקקים לאשפוז בבתי החולים. הגבלת קשרים חברתיים נכונה ודרושה אבל לפי כל המודלים היא לא מספקת.

מהדסה נמסר: "לאור פניית הנהלת משרד הבריאות לפרופ' דנה וולף, מנהלת המעבדה לווירולוגיה קלינית בהדסה, התגייסה כל הדסה, כולל מדעניה ועובדי המעבדות לסיוע, כדי לנסות ולהיות תחליף מסוים למעבדה המרכזית של משרד הבריאות.

"למעבדה גויס צוות מתנדבים המושתת על דוקטורנטים מתחום מדעי, שיעבדו 3 משמרות ביום
כדי להכפיל ואף לשלש את מספר הבדיקות במעבדה, כולל לילות וסופי שבוע. המעבדה המרכזית של משרד הבריאות ביצעה עד אמש כ- 480 בדיקות ליום, הדסה תנסה לסגור את הפער שנוצר כעת.

"לצורך כך הוכנס הבוקר רובוט חדש למעבדה וכמו כן גויסו מכשירי PCR ממעבדות מחקר ובסיוע האוני' העברית נבנה מתחם מבודד לקליטת החומר הביולוגי לעיבודו ונטרולו בעזרת מערכות אוטומטיות. הדסה פונה בשעה זו שוב למשרד הבריאות להרחיב את הסיקור בקרב הציבור ולבצע מינימום 25 אלף בדיקות ביממה, כדי להקטין את האפשרות שסגר הבית יגרום להכנסת החולים לתוך הבית ואל בני המשפחה, כמו גם הסתננות הנגיף לתוך המערכות הרפואיות או הרגישות ביטחונית.

"יוזמה זו מצריכה טכנולוגיה מתקדמת, רובוטיקה ואוטומציה, כאשר הדסה מוכנה לקחת על עצמה חלק ניכר מהביצוע אם משרד הבריאות יבחן ויאשר את התכנית, שאותה התווה פרופ' זאב רוטשטיין מנכ"ל הדסה, שכבר הועברה אליהם".