לא ערוכים למגפה: מבקר המדינה מפרסם היום (שני) לציבור פרק מתוך דוח העוסק במוכנות מערכת הבריאות ומדינת ישראל להתפרצות של מחלות מדבקות. הדוח מצביע על כך שהיעדים שנקבעו בישראל אינם מספקים בחלק מהמקרים – וגם ביעדים שהוצבו, הגופים הרלוונטיים לא עומדים נכון לשעת הבדיקה. הפרק הוגש לממשלה ולמשרדים הנוגעים לדבר עוד לפני התפרצות הקורונה בישראל.

לקריאת הפרק המלא בדוח המבקר לחצו כאן

כך למשל ציין המבקר כי משרד הבריאות לא כתב תוכניות מפורטות והוראות הפעלה כלליות להתפרצות מגפה – אלא תוכניות למחלות מסוימות כמו שפעת פנדמית, אבולה, אבעבועות שחורות ואנתרקס. באשר להתפרצות של שפעת פנדמית – מחלה ויראלית מדבקת – נקבע התרחיש שאליו יש להיערך ככזה שבו יידבקו 25% מהאוכלוסייה, כלומר כ-2.2 מיליון ישראלים.  

תרופות לרבע מהציבור? רק ל-16%

ביעד הזה צריכים לעמוד בהיבטים של מלאי התרופות והחיסונים, וכן בהיבטים של פתרונות אשפוז. המבקר מצא כי נכון לשעת הבדיקה מלאי התרופות הספיקו למקרה הידבקות של 16% בלבד מהאוכלוסייה – נמוך משמעותית מהיעד שהוצב.

עוד התברר כי בכל הנוגע לפתרונות אשפוז, חסרו בעת הבדיקה פתרונות לכ-150 אלף מאושפזים נוספים שצפויים בהתפרצות שפעת: בתרחיש זה עוד כ-25,000 חולים אמורים להזדקק לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, ועוד כ-12,500 חולים יזדקקו להנשמה. עוד ציין המבקר שהתוכניות של משרד הבריאות לא מפרטות את כמות חדרי הבידוד הדרושה במקרה של התפרצות מגפה.

נתניהו במסיבת עיתונאים על הקורונה
נתניהו במסיבת עיתונאים על הקורונה | צילום: לעמ, לע"מ

הבדיקה של מבקר המדינה התקיימה בחודשים פברואר עד אוקטובר 2019. נבדקו בה מוכנותה של מערכת הבריאות להתמודד עם מחלות שיכולות להביא לתחלואה רבה ולפגיעה קשה בבריאות הציבור, כמו שפעת פנדמית, חצבת ואבולה. הבדיקה נעשתה במשרד הבריאות, בלשכת הבריאות בירושלים, במשרד להגנת הסביבה ובמשרד החקלאות. עוד נעשו בדיקות השלמה בלשכות בריאות מחוזיות נוספות, בארבע קופות חולים, במשרד הבטחון, בצה"ל וברשות הטבע והגנים.

חקירות אפידמיולוגיות מאוחרות

המבקר בדק את התפרצות החצבת בישראל בשנת 2018. נמצא כי 49% מהנדבקים בחצבת היו ילדים שהוריהם סרבני חיסונים. אך חלק חשוב לא פחות נוגע להתמודדותה של מערכת הבריאות בישראל בתקופת החצבת – שם נמצא שרק ב-57% מהמקרים ביצעו חקירות אפידמיולוגיות לזיהוי האנשים שנחשפו לנדבק תוך 48 שעות (כפי שקבע משרד הבריאות העולמי). ככל שמתאחרת החקירה, ציינו במשרד המבקר, הסיכוי להרחבת ההידבקות גדל.

בין המלצותיו העיקריות של מבקר המדינה הוא מציין שעל משרד הבריאות וקופות החולים להכין תוכנית אופרטיבית להתמודדות עם התפרצות של שפעת פנדמית ולתרגל אותה, וכן שעל משרדי הבריאות והביטחון לקדם את עבודת המטה להצטיידות בחיסונים.

מהפכת המבקר החדש: פחות עיסוק בשחיתות במשרד
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כמו כן הציע המבקר שעל משרד הבריאות למפות את המחלות שהוא נדרש להיערך אליהן באופן ייחודי - ולקבוע אם יש להכין עבורן הוראות להיערכות ולפעולות הנדרשות בעת התפרצות, שיאפשרו הכנה מוקדמת מיטבית.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כתב: "חשיבותו של הפרק מתעצמת לנוכח הודעת ארגון הבריאות העולמית ב-11.3.20 ולפיה נגיף הקורונה מוגדר כמגפה עולמית. כולי תקווה כי הפרק, אשר הוגש עוד לפני התפרצות הקורונה בישראל, סייע לקבלת החלטות מיטביות ותרם להיערכות משרד הבריאות וממשלת ישראל למניעת התפשטות נגיף הקורונה בישראל".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

 

תגובת משרד ראש הממשלה לדוח המבקר: "מערכת הבריאות הישראלית מדורגת במדד בלומברג 2019 כאחת מעשר מערכות הבריאות הטובות בעולם. בעשור האחרון כמעט הוכפל תקציב מערכת הבריאות והוכפל תקציב סל הבריאות. עם זאת, יש מקום לשיפור ונלמד את פרטי הדוח.

הדוח לא רלוונטי לעניין נגיף הקורונה, שכן לא היה אירוע כזה במאה האחרונה ואין אף מדינה בעולם שהייתה יכולה לחזות או להיערך להתפשטות הנגיף. ואכן, אף מערכת בריאות בעולם, גם הטובה ביותר, לא נערכה להתמודד עם המגפה. מגפת הקורונה הוא לא אירוע שניתן להתמודד איתו באמצעות מערכת הבריאות אלא באמצעות נקיטת צעדים נחושים לבלימת התפשטות המגיפה.

בזכות צעדי רה"מ שהקדימו את העולם, מצבה של ישראל טוב מזה של מדינות מפותחות רבות. עוד טרם התפשטות נגיף הקורונה בישראל, קיים רה"מ נתניהו דיונים מקיפים בהם ניתנה בין השאר ההנחיה להקים מפעל חיסונים שיסייע להתמודדות עם מגפות. רה"מ גם הנחה לתגבר את מערך הצוותים הרפואיים, להצטייד באלפי מכונות הנשמה ולהגביר את היערכות בתי החולים. לצד כלל מאמצי ההצטיידות, בשבועיים הקרובים יוסבו בבתי החולים עוד כ-1,000 מיטות, למיטות טיפול נמרץ וטיפול מוגבר, שימצבו את ישראל במקום גבוה ביחס לעולם. נוסף על כך יוספו למערכת הבריאות 200 תקני רופאים, 605 תקני אחיות, כ- 300 עובדי ניקיון, כ-6,000 סטודנטים לסיוע ומאות תקני סטאז'רים לרפואה.

כל המדינות וכל מערכות הבריאות בעולם ניצבות כעת בפני אתגר אדיר בתחלואת הקורונה. הדרך היחידה היא בלימת ההתפשטות. אם לא תיבלם ההתפשטות, כל מערכת בריאות לא תעמוד בפני נחשול החולים הקשישים. ישראל נוקטת צעדים נמרצים ותמשיך לנקוט בהם. לצד זאת, אנו ממשיכים בהיערכות המערכת למתן מענה למספר רב ככל הניתן של חולים באמצעות תגבור כוח אדם, ציוד ומכונות הנשמה.

באשר למערכת הבריאות, ראש הממשלה נתניהו הביא לקפיצת מדרגה במערכת הבריאות הישראלית כך שהיא מדורגת כאחת מעשר מערכות הבריאות הטובות בעולם. הכפלת תקציב הבריאות בעשור האחרון שיפרה משמעותית את מערכת הבריאות בישראל".

תגובת משרד הבריאות לדו"ח המבקר: "דו"ח מבקר המדינה בעניין טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות נלמד על ידינו ואנו מיישמים חלק מהמסקנות במשבר הנוכחי. אנו תקווה כי בדו"ח המתפרסם תוך כדי התמודדות עם אתגר הקורונה יעשה שימוש ללמידה וביקורת עניינית ולא לשם ניגוח.

לגבי התפרצות נגיף הקורונה החדש הינה יוצאת דופן, ייחודית בעוצמתה ויוצרת אתגר לכלל מערכות הבריאות בעולם. מערכת הבריאות הישראלית נערכה בנושא עוד מאמצע חודש ינואר כאשר ממועד זה החל רכש של ציוד מיגון, הנשמה וערכות בדיקה לקורונה, בתי החולים נערכו לפתיחת מחלקות ייעודיות וכך גם קופות החולים".

ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שהבינו את חומרת המגיפה ובהובלת המל"ל ומשרד הבריאות ננקטו צעדים דרסטיים של סגירת גבולות הארץ, צעדים אשר התבצעו לאחר מכן כמעט בכל מדינות העולם.

מטרת מדיניות משרד הבריאות בהתמודדות עם נגיף הקורונה היא לנסות ולהשטיח את עקומת החולים כך שלא תהיה תחלואה רבה ועלייה דרמטית במספר החולים והמאושפזים בבתי החולים.

הצוותים הרפואיים בבתי החולים ובקהילה הם אלו הנמצאים בחזית הטיפול בקורונה, חזית אשר צפויה להמשך ככל הנראה עוד מספר חודשים לכל הפחות.

להלן התייחסותנו לעיקרי דו"ח המבקר:

ישראל היא ככל הנראה אחת המדינות אשר התמודדו באופן הטוב ביותר עם ההתפרצות הגלובלית של החצבת. ישראל הצליחה להגיע למספרים בודדים בחודש של הידבקות, כאשר מראשית שנת 2020 דווח על 5 חולי חצבת: 4 בינואר ו-1 בפברואר, ובחודש מרץ לא דווח על חולים חדשים! תוצאה זו מיוחסת לאיכות השירות הניתן על ידי שירותי בריאות הציבור במשרד ולהתגייסות האחיות במערך טיפות החלב.

החוזר הראשון של האגף לבריאות הציבור המתריע בנושא החצבת הופץ באפריל 2018, כלומר פחות מחודש אחרי הופעת המקרה הראשון וארבעה חודשים לפני הפצת ההודעה של לשכת הבריאות ירושלים. דיונים בנושא ברמת האגף נערכו מדי יום והופצו 8 חוזרים להתמודדות עם ההתפרצות לרבות הנחיות בסוגיות ייחודיות כגון: חיסון צוותי אוויר, הנחיות בעניין חיסון חצבת בקרב ילדים היוצאים במשלחת משרד החינוך, והפעלת סמכויות על ידי רופא המחוז לפי סעיף 19 לפקודת בריאות העם, 1940 למניעת כניסת ילדים לא מחוסנים למוסדות חינוך בעת התפרצות החצבת.

מנכ"ל משרד הבריאות גם הוא טיפל באופן שוטף ואינטנסיבי בהתפרצות החצבת ובשיח ישיר עם הנהלת שירותי בריאות הציבור. התקיימו הערכות מצב שוטפות ואף הוקם חמ"ל לאומי בעניין. נקבעו תכניות ייעודיות להתמודדות עם כיסי החיסונים בשיעור נמוך והוקצה לכך תקציב ייעודי.

הישיבה האמורה עם מנכ"ל משרד הבריאות בחודש אוקטובר לא הייתה הראשונה בעניין ונקבעה בעקבות עלייה משמעותית  בחולים במהלך חודש ספטמבר.

נזכיר עוד כי כיסוי החיסון בישראל הוא בין הגבוהים בעולם ועומד על 97% למנה הראשונה ו-96% למנה השנייה.

אכן קיימת בעיה של כיסי אי-התחסנות. להיווצרות כיסי אי-התחסנות מספר סיבות:

1. אזורים עם ריבוי טבעי גבוה.

2. אוכלוסיות (לרוב ברוכות ילדים) עם אחוז גבוה של מאחרי חיסון (מעבר לגיל המומלץ).

3. אוכלוסייה שאינה מוגדרת כאזרחים או תושבים, אך שוהים בישראל לתקופות ארוכות יחסית ואינה ניתנת ליישוג.

4. הססנות וסרבנות לחיסון.

לא ניתן למנוע היווצרות של כיסים אלא לצמצם את היקפם.

במהלך ההתפרצות בוצעו פעולות ברמת המחוז, הנפה והתחנה, וכן ברמת המטה:

1. מבצעי הסברה.

2. מבצעים ליישוג פעיל בתחנות בהן אותרו כיסים של אי-התחסנות. הכיסים אותרו תוך שימוש במערכת מיפוי הממוחשבת (GIS).

3. הגברת נגישות וזמינות על ידי הרחבת שעות הפעילות (לרבות מבצע לפתיחת תחנות טיפת חלב למתן חיסונים בחול המועד פסח 2019) ותחנות ניידות.

4. אמצעים משפטיים נגד מתנגדי חיסונים כגון נגד רופאים הנותנים המלצות שונות ממשרד הבריאות, ומניעת כניסה של תלמידים לא מחוסנים למוסדות חינוך בעת התפרצות.

5. במחוזות עם שיעורי תחלואה גבוהים, תועדף מתן המנה השנייה נגד חצבת מוקדם ככל האפשר בכתה א' במסגרת  שירותי בריאות התלמיד".

ד״ר זאב פלדמן, יו״ר ארגון הרופאים עובדי  המדינה ומ״מ יו״ר ההסתדרות הרפואית, הגיב למסקנות הדו"ח: "דו"ח מבקר המדינה אינו מחדש לצערי שום דבר מעבר לעובדה שאנו מגיעים עם מערכת הבריאות מורעבת אל  תרחיש האימים שמתממש בימים אלה של מגפת הקורונה. הדו"ח מדבר על אשפוזם של כ-150 אלף אזרחים בשיא תרחיש מגפת השפעת העונתית המוזכר בו, כאשר 25,000 מהם יזדקקו לאשפוז בטיפול נמרץ ומחציתם יזדקקו להנשמה. אני  מקווה שלא נגיע למצב הזה כי התוצאה שלו תהיה הרת אסון.

״ניתן להקצות משאבי ענק לרכוש במהירות מכשירי הנשמה ואמצעי מיגון, אך לא ניתן להתגבר על המחסור ארוך השנים בתקנים ובהכשרה של אנשי צוות שהוכשרו להפעיל אותם.  צריך לתמוך במערכת הבריאות ולהקצות לה תקציב לחירום מיידי על מנת להיות ערוכים ומוכנים לשיא המגיפה של הקורונה שעשויה להגיע לפי הערכות לשיא בחורף הקרוב, ובמקביל  צריך להעביר תקציב רב שנתי ארוך טווח על מנת להביא לשיקומה של מערכת הבריאות ולהערכות לקראת האתגרים הבאים ולהזדקנות האוכלוסייה".

תגובת יו"ר הסתדרות האחים והאחיות בישראל, אילנה כהן: "דו"ח מבקר המדינה מחייב את מדינת ישראל המצויה כעת במלחמה במגפת הקורונה, להיערך מידית ולהקצות מאות תקנים של אחיות שיכנסו לתוך המערכת, על מנת להתמודד עם תרחיש הקצה שעל פי הערכות משרד הבריאות יגיע בחורף הקרוב, ובו 25,000 אזרחים יזדקקו לאשפוז בטיפול נמרץ".

"לצד זאת, חובה על ראש הממשלה שהוא המנהל העליון של כל המשבר הזה, לתת הוראה חד משמעית ומידית להעניק לכל אחות ואח ולכל הצוותים הרפואיים בבתי החולים בקהילה ובבריאות הציבור, מיגון מלא ובדיקות מהירות לאבחון נגיף קורונה בעת חשד למגע עם חולה. הבדיקות של הצוותים הרפואיים צריכות לקבל עדיפות עליונה ולהיבדק עוד באותו היום על מנת למנוע הדבקה נוספת של צוות רפואי. כל מחלקה כזו שנסגרת פוגעת ביכולת הלאומית להילחם בקורונה ופוגעת במורל של הלוחמות והלוחמים בחזית".

ח״כ איציק שמולי, יו״ר השדולה בכנסת לקידום מערכת הבריאות, אמר בתגובה למסקנות המבקר: ״התרענו ונאבקנו כנגד המחדלים הללו אבל איש בממשלה לא רצה לשמוע, ומערכת הבריאות הגיעה ליום הכיפורים שלה. המערכת מתוקצבת בחסר של 17 מיליארד בכל שנה ועם מחסור כרוני בציוד, בתרופות, במיטות ובכוח אדם שהייתה בו עוד לפני המשבר. היא מחוסרת הכרה בשגרה ופסע מהתמוטטות בתסריט הקיצון של מגיפה".

ח"כ שמולי גם התייחס לאחראים למצב מערכת הבריאות: "הרשלנות היא פושעת ויש לה שני אחראיים - ליצמן ונתניהו, שהיו שותפים בעשור האחרון למחדל הרעבת מערכת הבריאות, שעלול להעמיד עכשיו בסכנה ישראלים רבים. על שר הבריאות להתפטר לאלתר. מערכת הבריאות זקוקה עתה לגיבוי תקציבי של ממש וכל מהלך שנועד לחזקה בתקופת המעבר יקבל מאיתנו תמיכה מלאה בכנסת״.