מכון המחקר הקטן יביס את הנגיף המאיים? בתחילת השבוע תשומת הלב העולמית הופנתה למכון המחקר "מיגל", מעבדה קטנה בתל חי שבגליל העליון שעסקה באין מפריע במחלות נשימה של תרנגולות במשך שנים. שם הודיעו שיש להם כבר ארבע שנות עבודה על חיסון לקורונה אחרת, כזו של עופות, שלא עוברת לבני אדם. "כולנו מהר מאוד הבנו שחייבים לעשות את האדפטציה. מהר מאוד ישבנו, עשינו רשימה ובדקנו מה אנחנו צריכים כדי שנוכל לבדוק את זה – ומשם הכל התגלגל מהר מאוד", סיפר הביוכימאי ד"ר איתמר ידיד מ"מיגל".  

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

גורם משמעותי נוסף במכון המחקרי היא ד"ר נדיה גרוזדב שמהווה את הפנים של "מיגל" בעולם. גרוזדוב היא החוקרת מהתמונות, כשהכותרות עוד היו חדות מדי והוגזמו לכדי מדענים ישראלים מכריזים שפיתחו חיסון לקורונה. גרוזדב הסבירה כיצד היא פועלת במעבדה כדי למצוא את החיסון: "אני כרגע מגדלת את החיידקים שהולכים לייצר לנו את החלבון שישמש לחיסון - חלבון בכמות גבוהה". 

המעבדה בגליל שמפתחים בה חיסון נגד הקורונה (צילום: החדשות 12, החדשות12)
המעבדה בגליל שמפתחים בה חיסון נגד הקורונה | צילום: החדשות 12, החדשות12

קורונה היא "משפחת פשע" גדולה ורחבה, יש בה קרובי משפחה דומים יותר ופחות. למרבה הצער, הקורונה של העופות היא לא מאותה תת-משפחה של הקורונה שהתפרצה בסין. ד"ר אהוד שחר, שפועל כראש הקבוצה האימונולוגית במכון המחקר "מיגל", הסביר כיצד החיסון פועל על עופות: "בעיקרון מערכת החיסון שלנו ושל עופות וכמובן של יונקים אחרים ואפילו של דגים, מורכבת מאותם אלמנטים בסיסיים שהם מאוד מאוד דומים. עיקרון החיסון הוא מאוד דומה. אתה לוקח ומחדיר חומר זר שמדמה את גורם המחלה - והמערכת החיסונית מתעוררת בעצם באותה מידה ובאותה צורה".

קורונה (צילום: רויטרס_)
מציון ייצא חיסון? | צילום: רויטרס_

יש מי שעובדים על חיסון, ואחרים מחפשים תרופה: שי ארקין הוא פרופסור לביוכימיה מבנית באוניברסיטה העברית. במעבדה שלו יש רובוט שמאכיל תרביות של חיידקים בחלבון של וירוס הקורונה ואם הם יתחילו בכל זאת לגדול, סביר להניח שחלבון הקורונה עוכב, ותהיה פה התחלה של תרופה. 

ובינתיים, ביפן, חברת התרופות טאקדה עובדת על פיתרון אחר שהוא לא חיסון ולא בדיוק תרופה, אלא חיסון סביל. כלומר, לא חיסון שמלמד את הגוף לייצר בעצמו את הנוגדנים,  אלא הנוגדנים עצמם.  ד"ר מורן ברק אומרת שהניסיון הגדול שיש לטאקדה במוצרי פלזמה יקצר את התהליך לתשעה חודשים עד שנה וחצי. 

מעבדה בסין (צילום:  Eugene Lu, shutterstock)
ביפן מנסים לפתח "חיסון סביל" לקורונה | צילום: Eugene Lu, shutterstock

הפיתוח יהיה בסוף, היכולות קיימות - אבל זה ייקח זמן. אין כאן תרכיב כמו בשפעת שבו יודעים את כל התהליך וצריך רק להחליף זן. פה נדרש תהליך פיתוח שלם. מה יגיע קודם - חיסון, תרופה, או היעלמות של הנגיף כמו אחיו המכוער סארס, את זה אי אפשר לומר.

צפו בכתבה המלאה מתוך "אולפן שישי"