האם בני האדם הראשונים לשמר מזון עשו זאת ממש כאן בישראל?

כשחוקרים מהחוג לארכיאולוגיה מאוניברסיטת תל אביב החלו את חפירותיהם במערת קסם, ליד ראש העין, ספק אם צפו את התגלית פורצת הדרך שממתינה להם בתוכה: עדות לכך שכבר לפני 400 אלף שנים בני אדם אחסנו מזון לתקופות ארוכות. התגלית פורסמה היום (רביעי) בכתב העת הנחשב Science Advances.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

החוקרים, בהובלת פרופ' רן ברקאי ופרופ' אבי גופר, חשפו את הממצא הפרהיסטורי פורץ הדרך הזה כשגילו במערה עצמות יחמורים, ועליהן סימני חיתוך ייחודיים. הם הבינו כי העצמות למעשה נשמרו שלמות, ונצרכו רק זמן מה לאחר הציד, עד תשעה שבועות לאחר מכן. היות שבמערה גרו בני אדם בתקופה שבין 420 אלף ל-200 אלף שנים לפני זמננו, מדובר ככל הנראה בעדות הקדומה ביותר הידועה כיום לאחסון מתוכנן של מזון בידי בני אדם.

"אנחנו מניחים שהציידים ביתרו את הציד בשטח, ונשאו אל המערה רק חלקים נבחרים – בעיקר איברים עתירי בשר ושומן, גפיים וגולגולות", שיתף פרופ' ברקאי. "כמעט כל עצמות הגפיים נופצו כדי להפיק מהן את מח העצם, שהוא בעל ערך תזונתי גבוה במיוחד. מצאנו סימני חיתוך ייחודיים ועמוקים במיוחד בשני הקצוות של העצמות התחתונות בגפיים, שאינם מוכרים משום אתר אחר בעולם".

בתום בדיקות מעבדה רבות, החוקרים הסיקו שהסימנים הם תוצאה של כלי צור, שנועד להפשיט מהעצם את העור היבש. "מיד אחרי הציד קל לקלף את העור מהחיה, אך לאחר תקופה, כשהעור כבר יבש, הפעולה הרבה יותר קשה ודורשת מאמץ מיוחד", הסביר פרופ' ברקאי. "על סמך סימני החיתוך המסיביים על העצמות העלינו את ההשערה שרגלי היחמורים שניצודו אוחסנו במערה כשהן עדיין מכוסות בעור, במטרה לשמר את מח העצם שבתוכן בצורה הטובה ביותר. רק כעבור זמן מה, לאחר שהעור כבר יבש, הוא קולף מהעצם, והעצם רוסקה על מנת לצרוך את מח העצם. אפשר לומר שדיירי מערת קסם היו הראשונים בעולם שהשתמשו בגפיים של יחמורים כמו בקופסת שימורים", הוסיף.  

"המשמעות היא שבניגוד להנחה שהייתה מקובלת עד היום, יושבי המערה לא צרכו מיד את כל המזון שצדו - אלא חשבו קדימה, והתלות שלהם בציד יומיומי פחתה", המשיך החוקר. "אנחנו סבורים שהיכולת הזאת, לצד השימוש הקדום ביותר באש לצליית בשר, שהתגלה אף הוא במערת קסם, מהווים מענה לשינוי מהותי שהתרחש באותה תקופה: היעלמותם של הפילים מהאזור. קודם לכן היוו הפילים מקור ללא מתחרים של שומן ובשר, וכשהם נעלמו, נדרשו בני האדם למצוא פתרונות אחרים. ממצאי מערת קסם מעידים על מהפך טכנולוגי ותרבותי משמעותי ביותר בפרק הזמן הזה, ושימור מזון הוא אחד מהשינויים שאפשרו למין האנושי להמשיך לשגשג באזורנו לאורך תקופות ארוכות מאד".

"מערת קסם התגלתה ליד ראש העין בשנת 2000, במהלך עבודות להרחבת כביש 5; מאז אנחנו חופרים בה, והיא לא מפסיקה להניב תגליות מרתקות", המשיך פרופ' ברקאי. "המערה מהווה מעין קפסולת זמן שהשתמרה במשך כ-200 אלף שנה, מתקופה עלומה יחסית בתולדות האדם. כיום היא נחשבת לאחד האתרים הפרהיסטוריים החשובים בעולם".

מלבד חוקרי אוניברסיטת תל אביב, השתתפו במחקר גם הארכיאו-זואולוגים ד"ר רות בלסקו מהמכון לאבולוציה של האדם בבורגוס; ופרופ' ג'ורדי רוזל מן המכון הקטלני לאקולוגיה אנושית קדומה ואבולוציה חברתית בטרגונה, ספרד, והם שביצעו את ניתוח עצמות בעלי החיים מהמערה.