הסיפור הטרגי על אופיר בן ה-28 שמת מדום לב יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. כך, ברגע פתאומי אחד, הלב פשוט מפסיק לעבוד וכל המערכות בגוף קורסות. לתופעה המפחידה הזאת קוראים "דום לב".
"מדובר במצב רפואי מסוכן ביותר, הנגרם כתוצאה מחסימה משמעותית או מהיצרות קשה בעורקים הקורינריים המובילים ללב", מסביר ד"ר דקה סמיר, קרדיולוג בשירותי בריאות כללית מחוז שרון שומרון בהרצליה ובי"ח מאיר.
לדבריו, התופעה הבלתי נתפסת הזאת מתרחשת באופן פתאומי ללא כל סימני אזהרה. "למעשה, דום לב מהווה 60 אחוז ממקרי מוות כתוצאה מחסימה של עורקים כליליים. זה יכול לקרות תוך כדי שינה ואפילו בזמן נהיגה. הסובל מהבעיה פשוט מתמוטט ומאבד את ההכרה".
ד"ר סמיר, מדוע זה קורה ומי נמצא בסיכון?
"באופן כללי, ב-60-80 אחוזים מהמקרים מדובר באנשים בעלי רקע של מחלה לבבית. עם המחלות הללו ניתן למנות למשל מחלות תורשתיות שונות הגורמות להפרעת קצב חמורה בלב. אגב, נשים עד גיל הפוריות נמצאות בסיכון קטן באופן משמעותי ביחס לגברים, מאחר שהן מוגנות על ידי הורמונים שונים. בגיל מבוגר יותר, הסיכויים משתווים לאלה של הגברים ועומדים על הרבה פחות מאחוז. גם ילדים עלולים לסבול מהבעיה, אם כי במקרה הזה לרוב מדובר במוטציה גנטית שגורמת למוות הפתאומי. למרבה הצער, בחלק גדול מהמקרים החולים כלל אינם מודעים לקיומה של הבעיה הלבבית, עד שהיא גורמת למצב המסוכן הזה".
איך ניתן לזהות מצב כזה?
"כשמבחינים באדם שהתנהל כרגיל ולפתע התמוטט וחדל ממעשיו, צריך לבדוק לו את הדופק. אם אין דופק ככל הנראה מדובר בדום לב".
כיצד צריך לפעול במצב כזה?
"ראשית יש להזעיק עזרה מיידית. הזמן הינו מוטיב קריטי שיכול לסייע בהצלת חיי אדם במצב כזה. לאחר בדיקת דופק, יש לבצע החייאה באמצעות מכשיר דפיברילטור ומנשם, בהנחה שקיים כזה באזור. אם אין – צריך לבצע עיסוי לב, כלומר לחיצות חזקות על דופן בית החזה, בהתאם להנחיה טלפונית ממוקד הסיוע".
מהו הטיפול במקרים כאלה?
"כשמישהו מגיע למיון עם דום לב כל המערכת מתגייסת כדי לנסות להציל את חייו. אם מדובר בבן אדם ששורד את העזרה הראשונית שניתנה לו עד הגיעו לבית החולים, מתבצעת הערכה של הצוות הרפואי לפיה מחליטים אם לשלוח אותו לצנתור באופן בהול או להמתין, בהתאם לבדיקות הראשוניות. מטרת הפעולה היא לפתוח את העורקים החסומים. ברוב המקרים יומלץ גם על טיפול תרופתי במקביל, וכן תתבצע הערכה לגרימת נזק מוחי. בחלק מהמקרים יומלץ על השתלת קוצב לב שנועד לחזות אם המטופל עומד לחוות אירוע נוסף של דום לב, ובהתאם לכך, לייצב את הפרעות הקצב ולמנוע מוות".
עוד ב-mako בריאות:
>> אוכלים הרבה עוף? אתם חייבים לדעת את זה
>> הסיבה הכי מפתיעה לשחורים באף
>> המאכלים האלה יכולים להציל חיים
האם פעילות גופנית חושפת אותנו לדום לב?
למרות שכולנו כבר יודעים שפעילות גופנית חשובה לבריאות ואף תורמת למניעת מחלות לב וכלי דם, זוהי לא הפעם הראשונה שמתפרסם סיפור על אדם צעיר ובריא שביום בהיר אחד מתמוטט באמצע פעילות גופנית בשל דום לב פתאומי. אם אתם מודאגים מהעניין, אז דעו שגם חוקרים דאגו לגבי זה ובהתאם לכך ישנם לא מעט מחקרים מהשנים האחרונות ששופכים אור על הנושא.
"מקרי מוות אלו מושכים את תשומת ליבנו משום שהם נדירים ומנוגדים לאינטואיציה. אבל אין ספק שפעילות גופנית מתונה היא הדרך הטובה ביותר למנוע דום לב פתאומי", אומר ד"ר אהרון .ל. בגיש, מנהל-שותף בתוכנית הקרדיו-וסקולרית בבית החולים ג'נרל במסצ'וסטס, העובד בשיתוף עם אוניברסיטת הרווארד. הפרדוקס, הוא שישנו סיכוי גבוה לכך שתלקו בדום לב בזמן שאתם עושים פעילות גופנית. זה יכול לקרות אצל אדם שידוע או לא ידוע כי הוא סובל ממחלת לב. גורמים אפשריים לכך כוללים בעיה מבנית או חשמלית בלב, התייבשות, חוסר איזון חמור במינרלים בגוף כמו אשלגן ומגנזיום, בעיה תורשתית או מכה חזקה בחזה.
בעוד שפעילות גופנית היא לרוב דרך מעולה למנוע בעיות בריאותיות כמו מחלות לב, נראה שבמקרים מסוימים היא עלולה להיות גורם סיכון בטווח הקצר. אבל זה בעיקר יכול לקרות בקרב אנשים שמלכתחילה היו בקבוצת סיכון למחלות לב, בשל אורח חיים או בשל בעיה גנטית. כלומר, רוב הסיכויים שאדם בריא לחלוטין לא יסבול מדום לב פתאומי באמצע פעילות גופנית. ממחקר שפורסם בשנת 2015 עלה כי מוות כתוצאה מדום לב במהלך אימון כושר הוא אירוע נדיר, שמהווה רק חמישה אחוזים מכלל התמותה כתוצאה מדום לב פתאומי.
תוצאות המחקר הראו שבשני שליש מהמקרים, הייתה מחלת לב ידועה. בשליש מהמקרים, האנשים סבלו מתסמינים אופייניים למחלות לב וכלי דם בשבוע שלפני הדום לב, כמו קוצר נשימה וכאבים בחזה. בנוסף לכך, נמצא כי אנשים הלוקים בדום לב פתאומי בחדר הכושר הם בעלי סיכוי הישרדות גבוה יותר פי 2 ממקרים אחרים של דום לב, ככל הנראה משום מה שהימצאותם במרחב ציבורי תורמת לקבלת סיוע מהיר יותר.
האם ניתן למנוע את המצב?
"כן, במידה מסוימת. באופן כללי, מומלץ לכולם לאמץ אורח חיים בריא הכולל תזונה מאוזנת ושילוב של פעילות גופנית סדירה. מעבר לכך, מומלץ לבצע הערכה תקופתית אחת לשנה וחצי אצל קרדיולוג, הכוללת בדיקת מאמץ ואקו לב. זאת על מנת לנסות להעריך את הסיכונים לתופעה. לאנשים שלהם סיפור משפחתי של תמותה ממחלות לב או ממות פתאומי, כדאי להקדים את הבדיקות. אם למשל למישהו יש במשפחה קרוב מדרגה ראשונה שמת מדום לב בגיל 30, חשוב לבצע את הבדיקות כבר מגיל 20 – כלומר כעשר שנים לפני הגיל שבו התרחש האירוע. כמו כן, אנשים בקבוצת סיכון, כלומר – מעשנים, אנשים שסובלים מיתר לחץ דם, מסוכרת או מכולסטרול גבוה, חייבים לטפל בגורמי הסיכון שלהם ללא דיחוי, וכמובן גם להקפיד על פעילות גופנית ועל אכילה מאוזנת", מסכם ד"ר סמיר.