בשנים האחרונות נראה שהפלסטיק נמצא בכל מקום. הוא מצטבר באוקיינוסים, בהרים, בערים, בשטחים החקלאיים, בקרקעית הים ואפילו בקרח בחוג הקוטב הצפוני. המיקרופלסטיק והרעלנים שהוא סופח אליו עלולים לפגוע בבעלי חיים ימיים כמו לוויתנים, כרישי לווייתן ומנטות, וכן דגים ממגוון סוגים, סרטנים, צדפות, ספוגים, ואפילו עופות ימיים שונים. על פי הערכות מדענים: "עד 2050 משקל הפלסטיק בים עלול להיות גדול ממשקל הדגים שבו".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ואם כל זה לא מספיק - אז הפלסטיק הזה חודר גם לתוך הגוף שלנו. מחקר איטלקי שנערך לאחרונה בדק כמה מיקרופלסטיק (חלקיקי פלסטיק בטווח גדלים שבין 5 מילימטרים לאלפיות בודדות של המ"מ) אנחנו צורכים דרך שתיית מים מינרליים מבקבוקים. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Water Research, בחן בקבוקי מים מינרליים מעשרה מותגים שונים.
התוצאות חד משמעיות: בכל בקבוקי המים שנבדקו נמצאו חלקיקי מיקרופלסטיק. על פי הערכת החוקרים, מבוגר שצורך מים מינרליים מבקבוקים שותה ביום 40 מיקרוגרם של פלסטיק על כל קילוגרם ממשקל הגוף שלו, בעוד ילד שותה לא פחות מ-88 מיקרוגרם פלסטיק על כל קילוגרם ממשקלו. חשוב לציין שהחוקרים התמקדו בחלקיקי מיקרופלסטיק קטנים במיוחד, בקוטר של 10-0.5 מיקרון (אלפית המילימטר).
מהבקבוק אל הקיבה: מסלול המיקרופלסטיק
"מחקרים מראים שזה בדרך כלל קורה בשלב ייצור הבקבוק עצמו, משחרור של סיבים קטנים שנמצאים על הפקקים או בדפנות הבקבוקים, שיכולים להיקרע או להיחתך ולהגיע אל תוך הבקבוק", סביר ד"ר נועם ואן דר האל, שחוקר במעבדה של ד"ר דרור אנג'ל מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה את נושא המיקרופלסטיק.
"בנוסף, אם הסביבה לא נקייה מספיק, עלולים להיכנס אל הבקבוק סיבים וחתיכות של פלסטיק גם במהלך שלבי הייצור האחרים, עוד לפני שבכלל ממלאים את הבקבוקים במים", הוסיף ותיארכי קיימת אפשרות שגם בבקבוקי מיצים ומשקאות מוגזים - שמיוצרים באותו אופן - ישנם חליקיקי מיקרופלסטיק.
האם אנחנו צריכים להתחיל לפחד ממים מינרלים?
לא בהכרח. כיום אין מספיק נתונים שמאפשרים לדעת בוודאות איך צריכת המיקרופלסטיק משפיעה על בני אדם. ייתכן אפילו שהוא לא גורם לנו לנזק. גם החוקרים בעצמם מעידים שאין להם דרך להעריך את ההשפעות הבריאותיות, זאת מכיוון שאין להם נתונים לגבי היקף החשיפה מכלל המקורות שאנו נחשפים אליהם ביום-יום ומכילים מיקרופלסטיק וכן עדיין חסר מידע בנוגע להשפעות הבריאותיות של חשיפה זו על תחלואה מסוגים שונים בבני אדם. בני אדם יכולים להיחשף למיקרופלסטיק גם אם הם לא שותים מבקבוקי פלסטיק. זה נמצא במוצרי מזון, קוסמטיקה, תעשיית התרופות ואפילו באוויר שאנחנו נושמים.
במקביל, חשוב לציין שנמתחה ביקורת על המחקר, בעיקר על כך שהחוקרים לא הסבירו במאמר שיטת המחקר שבה עשו שימוש, זאת מכיוון שהיא מוגנת על ידי פטנט מסחרי. כמו כן מספר מדענים סברו שבכל מקרה ובלי קשר לשיטת המחקר - ריכוזי הפלסטיק שהחוקרים דיווחו שמצאו במים גם ככה גבוהים מדי.
כיצד מונעים את כניסת הפלסטיק למים?
חשוב לזכור: המיקרופלסטיק הוא רק חלק מבעיה רחבה הרבה יותר של פסולת הפלסטיק - ובקבוקי הפלסטיק הם חלק לא מבוטל ממנה. על אף התדמית החד-פעמית של הפלסטיק, הוא יתחיל להתכלות רק כעבור מאות שנים - אם בכלל. "הדבר הקריטי ביותר הוא המניעה: צריך לצמצם ולהפסיק את השימוש בפלסטיק ובעיקר בפלסטיק חד פעמי", אמר ד"ר ואן דר האל שממליץ - שאם כבר משתמשים בפלסטיק, חשוב שלא להשאיר אותו בשטח, אלא לקחת אותו אתנו,ועדיף כמובן להשליך אותו לפח מיחזור ולא לאשפה.
אחד המקומות שבהם החל יישום המדיניות הוא נפאל, בה הרשויות הודיעו לאחרונה שיאסרו על הכנסתם ומכירתם של מוצרי פלסטיק חד-פעמיים לאזור הר האוורסט, זאת בעקבות הכמויות האדירות של פסולת פלסטיק שהמטיילים הרבים משאירים מאחוריהם. "חשוב להשקיע גם במדיניות בנושא זה ובפיתוח מוצרים חלופיים", סיכם ד"ר ואן דר האל שביקש להעביר מסר ברור: "השימוש בפלסטיק הוא רע לכל אורכו ובכל שלבי התהליך. צריך להימנע ממנו ולצמצם בצורה מושכלת את השימוש שלנו בפלסטיק".