אובחן עם כאבי גב - קיבל מרשם למשככי כאבים שמיועדים לחולים סופניים - והפך למכור

בתביעה בגין רשלנות רפואית שהוגשה באחרונה לבית המשפט המחוזי, מתואר מקרה טרגי של צעיר ששילם מחיר בריאותי ונפשי קשה בגלל טיפול רפואי לקוי: נתנאל, 33, פנה לרופא המשפחה בשל כאב גב תחתון. הרופא קבע כי מדובר בכאב שכיח, ללא חבלה, ללא סימנים נוירולוגיים וללא ממצא רפואי חריג.

לפי העולה מהתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד שרון כהן, למרות האבחנה, במקום להפנות את נתנאל לבירור שמרני, פיזיותרפיה או להערכה אורתופדית, כמקובל במקרה של כאבי גב סטנדרטיים - בחר הרופא לרשום לו כבר בביקורים הראשונים תרופות אופיואידיות חזקות - תחילה פרקוסט ובהמשך אוקסיקונטין ומדבקות פנטניל. לפי התביעה, בתיק הרפואי מתועדים שלבים שונים שבהם אף קיבל נתנאל מספר מדבקות במקביל; ובנוסף - קלונקס, סרוקוול ותרופות הרגעה נוספות.

עוד נטען כי חודשים ספורים לאחר המרשמים הרופא העלה את מינונים, ונתנאל החל לסבול  מסימני בלבול, נפילות, חרדות ותסמינים נוספים המאפיינים התמכרות. רופא המשפחה עצמו דיווח על הידרדרות קוגניטיבית ברורה. בתוך שניים נתנאל כבר נכנס למרכזי גמילה.

לפי הנטען, המרשמים ניתנו באופן תכוף, לעיתים ללא בדיקה וללא תיעוד מספק. המסמכים בתיק מעידים כי בני המשפחה התריעו שוב ושוב כי מצבו של נתנאל מידרדר: הוא היה מבולבל, התקשה לתפקד והראה סימני התמכרות - אך לטענתם, דבר לא השתנה. גם כאשר נתנאל היה כבר במסגרת טיפול גמילה, ואפילו כאשר אחד הרופאים ציין מפורשות כי “אין הצדקה רפואית להמשך טיפול נרקוטי” – הרופא המשיך לרשום לו את אותם מרשמים.

לפי הנטען, בני משפחתו של נתנאל ניגשו למרפאה, התריעו על החמרה במצבו הבריאותי, והתחננו שוב ושוב בפני הרופא לעצור את מרשמי התרופות - אך לדבריהם הוא סרב להקשיב.

“מינונים הטיפוסיים לטיפול בכאב בלתי נשלט אצל חולי סרטן סופניים - לא אצל צעיר בריא עם כאב גב ללא ממצא"

על פי חוות טוקסיקולוג שצורפה לתביעה, מדובר במינונים “הטיפוסיים לטיפול בכאב בלתי נשלט אצל חולי סרטן סופניים - לא אצל צעיר בריא עם כאב גב ללא ממצא".

בחוות דעת נוספת מתחום רפואת המשפחה, נטען כי לא הייתה כל אינדיקציה להתחיל טיפול אופיואידי, ודאי שלא להעלות את המינון לרמות מסוכנות. גם חוות הדעת הפסיכיאטרית שצורפה לכתב התביעה מתארת תלות קשה, פגיעה קוגניטיבית ורגשית משמעותית ונכות מתמשכת. עוה"ד מציינת כי הפסיכיאטרית קבעה כי לנוכח הכמות הגבוהה של האופיואידים שבהם נתנאל משתמש, סיכויי הגמילה שלו נמוכים ביותר עד אפסיים.

יתרה מכך, לפי אחת מחוות הדעת, המערכת הממוחשבת אף ניסתה להגביל את המרשם לאוקסיקונטין למנה יומית של 50 מ״ג בלבד, אולם הרופא החליט למצוא דרך לעקוף את ההגבלה - הוא פיצל את המנה לחמישה מרשמים של 10  מ״ג כל אחד, וכך, לפי הנטען, איפשר בפועל לרשום לנתנאל את אותה רמת מינון גבוהה למרות מגבלת המערכת.

האבסורד הגדול, לדברי עו"ד כהן, הוא שנתנאל כלל לא סבל ממצא שמצדיק שימוש בתרופות מהסוג הזה. היא מציינת כי בדיקת  CT עמוד שדרה שביצע פוענחה רק לאחר 4 שנים, ולמרבה ההפתעה, ממצאיה היו תקינים. "למרבה הצער, בשלב זה נתנאל כבר הפך מכור וגם כשהיה ברור שאינו סובל ממצא חמור - הטיפול הנרקוטי לא נעצר - אלא הוחרף", כך לטענתה.

הפך מכור וסובל מנזק לכל החיים

לטענתה, הרופאים לא ביצעו בדיקות הדמיה בזמן, לא הפנו לגמילה, לא עצרו את העלאות המינון ואיפשרו שילוב בין תרופות - בניגוד מוחלט להנחיות משרד הבריאות וה-CDC. "מדובר במערכת שלמה שפעלה ללא בקרה, ללא זהירות וללא אחריות מקצועית בסיסית. זהו ללא ספק מקרה קיצוני וחסר תקדים, שבו צעיר בריא עם כאב גב קיבל מינוני תרופות אופיואידיות שמיועדים לחולי סרטן הקרובים לסוף חייהם. במקום לעצור את ההתמכרות בזמן שהייתה הפיכה - המערכת רק העמיקה אותה. כיום הוא סובל מנזק לכל החיים".

היא מוסיפה כי "המקרה הוא תמרור אזהרה למערכת הבריאות, והוא מחייב חשבון נפש בכל קופה ובכל מרפאה בארץ. הסיפור בהחלט מטריד - אם צעיר בריא יכול לקבל במשך שנים מינוני אופיואידים של חולים סופניים ללא בקרה, ללא אבחנה וללא הצדקה רפואית - כמה מקרים נוספים כאלה מסתתרים מתחת לרדאר?

השלכות ההתמכרות, לטענת עו"ד כהן – חמורות ביותר. "נתנאל מכור באופן קשה לאופיואידים. הוא סובל מפגיעה קוגניטיבית המתבטאת בירידה בזיכרון ובריכוז, מחרדות, מקשיי תפקוד. בנוסף, הוא סובל מהתפוררות של השיניים, ואף נאלץ לעבור טיפול שכלל הרכבת 14 כתרים בפה".

טרם הוגש כתב הגנה.

מכבי: "כתב התביעה הגיע למכבי בשבוע שעבר, גורמי המקצוע ילמדו אותו ויגיבו כמקובל בבית המשפט".