הנתונים מגלים: באיזו עיר יש הכי הרבה חולים?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את מדד שביעות הרצון של הציבור משירותי הבריאות בקהילה. המדד מבטא לא רק מצב רפואי, אלא גם רמת שירותים, נגישות לבריאות, מבנה גילאים ואיכות חיים כללית. לצד המדד הזה נבחנה תפיסת הבריאות העצמית של תושבים, האמון במערכת והערכת תפקודה. השילוב בין ארבעת המרכיבים יוצר תמונה רחבה יותר: לא רק מי “חולה יותר”, אלא איפה תושבים חיים בתוך מערכת שתומכת בהם או לא.

על פי הנתונים, באר שבע בולטת באופן חד. 33.2% מתושביה חיים עם בעיה בריאותית מתמשכת שמגבילה את תפקודם. שיעור הערכת הבריאות הטובה בעיר - 74% - הוא הנמוך במדגם, מה שמעיד על מודעות גבוהה לקושי ולא רק על נתוני תחלואה. הפער בין מספר כה גבוה של בעיות לבין הרגשה פחות טובה מציב את באר שבע כאתגר בריאותי מרכזי עבור קובעי המדיניות.

אחריה ניצבות נתניה עם 31.2%, ורחובות עם 30.4% מהתושבים המתמודדים עם בעיה מתמשכת. מדובר בעיר מרכזית ובפרבר מבוסס יחסית, מה שמצביע על כך שתופעות בריאותיות אינן נחלת אזור אחד, וגם לא של מעמד סוציו־אקונומי מסוים.

בתחתית הטבלה ניצבות הערים שבהן שיעור התושבים המדווחים על בעיה מתמשכת נמוך משמעותית. תל אביב נמצאת בתחתית הרשימה עם 14.4%, מה שמעיד על אוכלוסייה צעירה יחסית, שילוב של שירותי בריאות נגישים, והרגלי בריאות טובים יותר. גם ירושלים (17.2%), רמת גן (15.8%) ובני ברק (16.1%) מציגות שיעורים נמוכים יחסית, אם כי בכל אחת מהן יש גורמים שונים המשפיעים על הנתונים - החל ממשקל אוכלוסיות צעירות ועד רוח קהילתית או מודל שירותים אחר.

מדד נוסף שנבדק הוא הערכת הבריאות העצמית, ושם ההבדלים בולטים אף יותר. בית שמש מובילה את הרשימה עם 93.6% מהתושבים שמעריכים את בריאותם כטובה, ואחריה הרצליה (92.7%) ותל אביב (90.3%). נתונים אלו מצביעים על תחושת רווחה גבוהה בקרב התושבים, גם אם עדיין חסרים נתוני עומק על שיעור הבעיות המתמשכות בערים אלו. העובדה שחלק מהנתונים חסרים מעוררת שאלות על שקיפות ועל שיטות איסוף שונות, במיוחד בערים שבהן התמונה הרשמית אינה מלאה.

מנגד, באר שבע, רחובות ובת ים מציגות את שיעור הערכת הבריאות הטובה הנמוך ביותר, סביב 73%. הפער בין תחושת הבריאות לבין נתוני התחלואה בפועל בראשון לציון, כפר סבא וחולון מצביע על כך שבחלק מהערים קיימת תחושת ביטחון בריאותי גבוהה יחסית למרות נתונים שאינם תומכים בכך לחלוטין.

הנתונים על אמון במערכת הבריאות חושפים שכמה מהערים הבריאות יותר אינן בהכרח אלו שמאמינות במערכת. בתל אביב רק 59.5% מהתושבים סבורים שמערכת הבריאות מתפקדת היטב, למרות הערכת הבריאות הגבוהה בקרב התושבים. בירושלים הנתון גבוה בהרבה - 80.9% - ובחיפה ופתח תקווה האמון במערכת עומד על 87.5% ו־86.3% בהתאמה. העובדה שערים עם נתוני תחלואה גבוהים יחסית, כמו חיפה ונתניה, מציגות אמון גבוה במערכת, עשויה לרמז על שביעות רצון מהשירותים המקומיים גם אם התחלואה בפועל משמעותית.