"היא הייתה צורחת בלילה מכאבים שהעירו אותה משינה, ואיש לא ראה בזה נורה אדומה”

בתביעה בגין רשלנות רפואית שמוגשת בימים אלה מתואר סיפורה הקשה של הדסה, כיום בת 12, שהתלוננה במשך כשנה על כאבים קשים וחוזרים ברגליה ובבטנה, עוד כשהייתה בת 4. לפי הנטען, הוריה פנו לרופאים עשרות פעמים אבל רק לאחר למעלה משנה של סבל, וחרף עבר משפחתי של גידולים במערכת העצבים המרכזית, התגלה גידול בעמוד השדרה שלה.

בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד, באמצעות עורכי הדין תומר לינר וויטלי קלינין, הוגשה תביעה נזיקית דרמטית נגד קופת חולים כללית שבה הילדה הייתה מבוטחת, בגין רשלנות רפואית שגרמה, לטענתם, לנכות קשה ובלתי הפיכה.

כתב התביעה מגולל מסכת כואבת של חודשים ארוכים של סבל ואשפוזים ממושכים. לפי הנטען, הרופאים שעקבו אחריה לא ביצעו את הבדיקות המתאימות, ייחסו את הסימפטומים ל“כאבי גדילה”, ושלחו אותה לביתה שוב ושוב, אף כי לפי הטענות אם התובעת סבלה מאותה מחלה, מה שהיה אמור לשמש סימן אזהרה מובהק ולצורך בשלילת בעיה דומה אצל הילדה.

לדברי עורכי הדין תומר לינר וויטלי קלינין, “מדובר בכישלון מערכתי חמור — לא של רופא אחד אלא של שורה ארוכה של גורמים בקהילה ובבתי חולים שלא חיברו את הנקודות ולא שמעו באמת את מה שהילדה ניסתה לומר באמצעות הכאב". עוד הוסיפו כי "הרופאים התעלמו מכך שהאם דיווחה על כך שגם היא סבלה מאותה מחלה בילדותה. רק כאשר הילדה כבר סבלה מחולשת שרירים, חוסר שיווי משקל ומירידה במשקל, היא הופנתה סוף-סוף לבדיקת MRI, ורק אז התברר כי בגופה מסתתר גידול מסוג מנינגיומה בעמוד השדרה המותני, אשר לחץ על עצבי התנועה והתחושה. היא הובהלה לניתוח חירום בבית החולים הדסה עין כרם, אך הנזק כבר היה בלתי הפיך", הם טוענים.

הוריה של הדסה מתארים בתביעה תחושה מתמשכת של חוסר אמון מצד הצוותים הרפואיים: “הגענו עשרות פעמים לרופאים, למוקדים, למיון – והסבירו לנו שזה פסיכולוגי, או ש‘כל הילדים מתלוננים’. היא הייתה צורחת בלילה מכאבים שהעירו אותה משינה, ואיש לא ראה בזה נורה אדומה”.

עורכי הדין טוענים כי במקום להפנותה לבדיקת הדמיה לשלילת גידול בעמוד השדרה, הילדה נחשדה על ידי הרופאים כחרדתית ועברה אין-ספור בדיקות דם, צילומים ומיפויים שלא פתרו דבר. רק כשהכאבים הפכו בלתי נסבלים – נעשתה הבדיקה הקריטית שגילתה את הגידול.

כיום, כך נטען, הילדה סובלת ממגוון מגבלות רפואיות קשות: שלפוחית נוירוגנית, בריחת שתן וצואה, עקמת חמורה, כאבים כרוניים ופגיעה תפקודית. בנוסף נקבעו לה גם נכויות נפשיות בעקבות חוויות האשפוזים, החרדות והטיפולים הממושכים. על פי התביעה, היא תזדקק לטיפול שיקומי, סיוע סיעודי ותרופתי לכל חייה.

פגיעה נוירולוגית שהייתה יכולה להימנע

בחוות דעת מטעם נוירוכירורג ילדים שצורפה לתביעה נטען כי "לו היה מבוצע MRI כבר כשהילדה החלה להתלונן, ניתן היה לזהות את הגידול בשלב מוקדם ולמנוע את הפגיעה הנוירולוגית". מומחית לגסטרואנטרולוגיה ילדים חיזקה את הדברים, וציינה כי מדובר בשרשרת של פספוסים, וכן בהתעלמות מהרקע המשפחתי של אמה והיעדר הפניה לבירור בסיסי שנדרש כבר מהשלב הראשון.

לטענת התובעים, הפיצוי הנתבע בגין נזקי גוף, עזרת צד ג’, התאמות דיור, אובדן כושר השתכרות עתידי וכאב וסבל, עומד על מיליוני שקלים.

"כאבים המתרחשים לילה, בייחוד כאלה המעירים משינה או נמשכים לאורך זמן, הם אינם תופעה שגרתית”

עורכי הדין תומר לינר וויטלי קלינין: "המקרה מעורר שאלות עמוקות אודות היחס לתלונות ילדים במערכת הרפואית. כאבים המתרחשים לילה, בייחוד כאלה המעירים משינה או נמשכים לאורך זמן, הם אינם תופעה שגרתית”. לדבריהם, הורים נדרשים להיות השגרירים של ילדיהם – לא לוותר, לדרוש בדיקות נוספות ולהתעקש כשמשהו “לא מרגיש נכון”. לדבריהם, התביעה הנוכחית היא תזכורת לכך שאבחון מוקדם הוא עניין של חיים. מערכת הבריאות, רופאי הילדים וההורים נדרשים לזכור: כאשר ילד מתלונן, אסור להתעלם. חובה לשאול, לבדוק ולהאמין".

“אם מישהו היה עוצר להקשיב, החיים של הדסה היו נראים אחרת”, אומרים הוריה. “זו לא רק רשלנות רפואית – זו רשלנות של הקשבה".

תגובת כללית: כתב התביעה התקבל רק לאחרונה ותגובה מפורטת על כך תינתן במסגרת ההליך המשפטי .