בהלה: פעוטה הובהלה לשיבא אחרי שבלעה מחט - שהתקדמה לה לריאה

ניתוח חריג ומורכב התבצע בתחילת השבוע בבית החולים שיבא, אחרי שילדה בת שנה ושלושה חודשים הובאה למיון באמצע הלילה, כשהוריה חוששים שבלעה מחט.

האם, תופרת במקצועה, הבחינה כי בזמן שאספה מחטים שהתפזרו בבית, בתה הזוחלת לקחה אחת מהן ושמה בפה - ולאחר רגע קצר נעלמה מעיניה. בסריקת רנטגן שבוצעה בהגעתם למיון, התברר עד כמה מסוכן המצב: המחט התקדמה עמוק לתוך הריאה הימנית של הפעוטה.

הרופא התורן, ד"ר עומרי פריג' הזעיק את ד"ר שי-יצחק דובדבני, רופא מומחה באף-אוזן-גרון במרכז הרפואי שיבא, והוא הגיע מיד. בצילום נראתה המחט מונחת בבסיס הריאה הימנית - נקודה עמוקה ומורכבת במיוחד בגוף של תינוקת בגיל הזה.

צוותים בבית החולים שולפים לעתים קרובות מטבעות, פקקים וג'ולות מגופם של ילדים, מסביר ד"ר דובדבני, אבל מחט שהגיעה עד בסיס הריאה של תינוקת בת שנה ושלושה חודשים, זה דבר שהוא לא ראה מעולם.

"האמא לא התרגשה - אבל כן הייתה דאגה גדולה"

הצוות ביקש להכין את חדר הניתוח, וד"ר דובדבני ביצע את ההליך המורכב בידיעה שמדובר באתגר, שכן ריאות של תינוקות הן כל כך קטנות, שאין כמעט "צינורות" במידות שמאפשרות הגעה בטוחה ונוחה לאזורים מרוחקים וצרים. "הברונכים (צינורות האוויר שמחברים את קנה הנשימה לריאות), הם כמו עץ - שורשים עם אין-ספור פיצולים - והמחט הגיעה ממש עד לפיצול האחרון", הוא אומר.

הכנסת הברונכוסקופ הקשיח, הייתה רק השלב הראשון. ד"ר דובדבני היה צורך להחדיר מלקחיים זעירים לאחר מכן, בתוך חלל צר במיוחד כאמור, מבלי לדחוף את המחט פנימה - ולא חלילה לנקב את הריאה. "זה היה לא פשוט בכלל. צריך להיכנס בעדינות, לא לדחוף, ולא 'לפנצ'ר' את הריאה", הוא מוסיף, כשלאחר שליפת המחט, היה צורך לסרוק את כל הריאה כדי לוודא שלא נגרם נזק פנימי. מדובר בשלב קריטי, כיוון שפציעה קטנה יכולה להפוך במהירות לסכנה משמעותית.

ההליך כולו נמשך כ-20 דקות, אך ההכנות לקחו זמן ממושך; מדובר באזור רגיש מאוד והצוות נדרש לאזן בין עבודת הניתוח לבין ההנשמה - לספק חמצן, אבל לא לנפח את הריאה יתר על המידה, כדי לא לגרום לקרע או לכניסה לחלל בקרבת הלב.

ד"ר דובדבני ציין כי כמה גורמים הצילו את חיי הפעוטה. ראשית העובדה שהאם שמה לב שהיא הכניסה משהו לפה. שנית, העובדה שהחשד עלה בזמן וההורים הגיעו מיד לבית החולים ושלישית, מיומנות הצוות בשיבא ובפרט היכולת לעבוד באזורים כה צרים בגופה של תינוקת. בסיום ההליך נשלפה המחט בשלמותה - ולמחרת הפעוטה כבר אכלה ושתתה.

ד"ר דובדבני מדגיש כי למרות שמדובר בפרוצדורה קצרה יחסית, היא מאתגרת במיוחד ויכולה להיות מסוכנת. "זה נשמע כמו פעולה קטנה, אבל זה מאוד מורכב - אפשר לעשות חור בריאה, אפשר להיכנס לחלל שליד הלב. צריך קור רוח ומיומנות". עוד הוסיף כי "זו משפחה מרובת ילדים, ונראה שזה לא הפעם הראשונה שהילדה מוצאת חפצים קטנים. האמא לא התרגשה - אבל כן הייתה דאגה גדולה. הם הבינו שאם זה לא ייצא מהפה, אפשר להגיע אפילו לפתיחת חזה".

לצד ההצלחה, קורא הצוות להורים למנוע מקרים כאלה מראש, שכן זה היה יכול להיגמר אחרת; להשתמש במגנט גדול חזק לאיסוף מחטים, לספור את כולן בסיום העבודה (כמו בחדר ניתוח) ולזכור שאם המבוגר לא ימצא, אז הילד כן.