"מורכב ומאתגר": נדבקה בטפיל שמועבר באמצעות בעלי חיים - ונאלצה לעבור ניתוח

חנאן סולימאן, 31, מהמועצה המקומית משהד שבצפון ואם לארבעה, החלה לסבול מכאבים פתאומיים. "הכאבים היו חזקים והם הופיעו בחזה, סבלתי גם מקוצר נשימה", היא מספרת. למחרת, כשהבינה שהכאבים לא חולפים ומצבה מחמיר, היא החליטה לפנות למיון בנצרת, ומשם הועברה להמשך בירור ברמב"ם.

"בצילום CT חזה שבוצע לה, תועדה ציסטה בגודל כ-15 ס"מ, שהתפתחה בריאה של סולימאן ותפסה יותר משני שליש מנפח בית החזה הימני שלה",  מסביר ד"ר עמית כץ, מנהל מחלקת כירורגית חזה ברמב"ם שטיפל בסולימאן. "מדובר בציסטה הנגרמת על ידי טפיל שנקרא אכינוקוקוס (Echinococcus), הנוצרת לרוב בכבד, אך לעיתים גם בריאות או באיברים אחרים".

הוא מציין כי באופן כללי, כאשר אדם נדבק בטפיל, עלולות להתפתח ציסטות בכבד, בריאות ובאיברים נוספים, "גורם זר שהולך וגדל בתוך איבר פנימי, מפריע לתפקודו ומאיים עליו. במצבים מסוימים, מספיק טיפול תרופתי או שאיבה של הציסטה בעזרת מחט. אולם, כאשר מדובר בציסטות גדולות או כאשר הן מתפתחות באיברים אחרים מלבד הכבד, הטיפול לרוב כרוך גם בניתוח".

במקרה של סולימאן, הציסטה שהתפתחה בריאותיה נחשבת לענקית, והיא הגיעה לגודל של יותר מ- 15 ס"מ. "היא התפתחה במשך זמן רב, וזה מאוד אופייני לזיהומים האלה. הם מתפתחים לאט-לאט, וברוב המקרים המטופלים הם א-סימפטומטיים, עד לרגע שבו הציסטה לוחצת על איברים נוספים או מתחילה להזדהם, ואז מתחילים להופיע סימפטומים. אם, למשל, היא ממוקמת בריאות, עלולים להופיע שיעול, חום, כאבים בחזה וקוצר נשימה".

ד"ר כץ משתף כי ההתלבטות המרכזית במקרה של סולימאן הייתה באיזו גישה ניתוחית לבחור. "הציסטה הייתה כל כך גדולה שהיא תפסה את מרבית חלל בית החזה הימני. התלבטתי בין ניתוח פתוח שבמהלכו מתבצעת כריתת הציסטה בעזרת פתיחת בית החזה, לבין אפשרות של ניתוח רובוטי המאפשר כריתה בעזרת חתכים קטנים בלבד. מכיוון שבחודשים האחרונים צברנו הרבה מאוד ניסיון בניתוחי רובוט מורכבים, החלטתי לבצע את הניתוח באמצעות רובוט הדה-וינצ'י של אינטואיטיב. התוצאה הייתה ניתוח מאוד מאתגר, מורכב וארוך שעשה שימוש בכלל יכולות הרובוט. כריתה של ציסטה כל כך גדולה דרך חתכים כל כך קטנים היא דבר שעד לפני כמה שנים לא יכולנו לדמיין".

הטפיל שמועבר באמצעות בעלי חיים

אם תהיתם כיצד נדבקים, הד"ר מסביר כי הטפיל מתפתח בגופם של בעלי חיים ומועבר לבני אדם באמצעות המזון. "ביצי הטפיל מופרשות בצואת הכלביים, ואלו נאכלות על ידי כבשים, עזים ואוכלי עשב נוספים. כך, בגופם מתפתחות ציסטות המכילות תולעים בשלב התפתחות ראשוני. בהמשך, הטורפים אוכלים את הבשר הנגוע, והטפיל מתפתח שוב לשלב הבוגר שבו הוא מייצר ביצים - וכך הלאה".

לדבריו, בני אדם עלולים להידבק בטפיל כאשר הם נחשפים למים או למזון המכיל את ביצי האכינוקוקוס. "בישראל עיקר מקרי ההדבקה מתרחשים בקרב אוכלוסייה כפרית ובמקומות שבהם יש מגע קרוב בין עדרי כבשים ועזים לבין כלבים. ניתן לצמצם את הסיכוי להידבק באמצעות הקפדה על שטיפה מיטבית של פירות וירקות".

ימים ספורים אחרי הניתוח, סולימאן התאוששה ושוחררה לביתה, ללא כאבים בחזה או קוצר נשימה.

 "זה תקף אותי כך פתאום ולא הבנתי איך זה קרה", מסכמת סולימאן, "אני לא מגדלת בעלי חיים, ומאוד מקפידה על כל מה שאנחנו אוכלים. חשוב לי מאוד שאנשים יהיו מודעים לסכנה הזאת".