תביעה: החולה סבל מתסמונת מסוכנת – לא אובחן בזמן וכעת סובל מנזק חמור לצמיתות

יונתן (שם בדוי), 38, סבל מבעיה עצבית קריטית ופנה פעם אחר פעם לרופאים, אך איש מהם לא זיהה את הדחיפות, והוא נשלח לביתו עם משככי כאבים – ולבסוף נגרם לו נזק בלתי הפיך: כך עולה מתביעה שהוגשה בימים אלה בגין רשלנות רפואית.

בכתב התביעה, שהגיש באחרונה עו"ד רן שפירא בשמו של הצעיר נגד קופת חולים כללית ובית החולים הדסה עין כרם, נטען כי הצוותים הרפואיים בשני המוסדות החמיצו את אבחנת 'תסמונת זנב הסוס' שממנה סבל הצעיר, והותירו אותו מוגבל לצמיתות. לדבריו, מדובר במצב חירום נוירולוגי, נדיר אך מסוכן, שבעטיו מופעל לחץ משמעותי על קבוצת העצבים המצויה בחלקו התחתון של עמוד השדרה.

עו"ד שפירא מסביר כי עצבים אלה אחראים על תחושה ותנועה ברגליים, על התפקוד המיני ועל שליטה במתן שתן וצואה, ולכן פגיעה בהם עלולה להוביל לאובדן תחושה, חולשה, הפרעות הליכה, פגיעה תפקודית משמעותית ואף לאובדן שליטה על הסוגרים.

"התסמונת מתפתחת לרוב במהירות, ובמקרים רבים היא מלווה בתחושת נימול באזור הפרינאום, בכאבים חזקים בגב תחתון, בקושי במתן שתן או בהיעדר יציאות, ובירידה בתחושה או בכוח בגפיים התחתונים", הוא מציין.

על פי התביעה, יונתן הגיע לחדר המיון בבית החולים הדסה עין כרם, והתלונן על כאבים חריפים בגב התחתון, על חוסר תחושה בעכוז וירידה בתחושה ברגל ימין עד כף הרגל.

ההיסטוריה הרפואית שלו אומנם כללה בעבר כאבי גב ואבחנה של היצרות בתעלת השדרה המותנית, אך על פי הנטען, במקום לבצע בדיקה נוירולוגית מלאה, ובמקום לשלוח את הצעיר לבדיקת הדמיה מתקדמת באופן מיידי, הוא נשלח לצילום רנטגן בלבד - בדיקה שלטענת העו"ד אינה מסוגלת לזהות פריצות דיסק או לחץ על העצבים.

שוחרר הביתה עם משככי כאבים

מאחר שהבדיקות לא הצביעו על ממצא חריג, נטען כי יונתן שוחרר לביתו עם משככי כאבים בלבד. הוא הופנה לבדיקת CT בקהילה, שעליה הומלץ במקרה שהכאבים לא ייפסקו במהלך שלושת השבועות הקרובים.

אלא שעל פי התביעה, התסמינים נמשכו ואף החמירו, ויומיים לאחר מכן הוא פנה לקופת חולים כללית, אך בשל מגבלות הקורונה שהיו נהוגות באותה תקופה, נאלץ להסתפק בייעוץ טלפוני עם רופא הקופה.

במהלך השיחה, הוא דיווח, כך נטען, על החמרה בתחושת הנימול, על עצירות שנמשכה שלושה ימים ועל תחושת אובדן שליטה מתפתחת. עו"ד שפירא טוען כי תסמינים אלה מתוארים בספרות הרפואית כ"רמזים לפגיעה מתקדמת בשורשי העצבים", אך גם שיחה זו, לדבריו, הסתיימה ללא הפניה דחופה למיון, כפי שמתחייב מהפרקטיקה הרפואית, ויונתן הונחה להמשיך בנטילת משככי כאבים בלבד.

לפי הטענות, בחלוף שלושה ימים, כשהכאבים לא חלפו והתסמינים הלכו והחריפו, פנה יונתן שוב לקופת החולים, ודיווח על החמרה בכאבים ועל חוסר תחושה ברגליו. בשלב זה, הוא הופנה למיון בבית החולים הדסה עין כרם.

חשד לפגיעה עצבית חמורה

הפעם, כך נטען, שלחו אותו רופאי הדסה לבדיקת CT – בדיקה זו הראתה כי הוא סובל מפריצת דיסק מסיבית בחוליות הגב התחתון, מהיצרות בתעלת עמוד השדרה המתני, והיא העלתה חשד לפגיעה עצבית חמורה.

יונתן הובהל לבדיקת MRI דחופה, שם אושש החשד, והוא הופנה לניתוח דחוף כבר למחרת. במהלך הניתוח, הוסר חלק מהחולייה בעמוד השדרה לצורך הורדת הלחץ מהעצבים, ונכרת הדיסק הפרוץ.

אף שהניתוח תואר כתקין, לפי המתואר בתביעה, לא נצפה לאחריו כל שיפור עצבי. וכך, למרות טיפולי שיקום אינטנסיביים שעבר, המשיך יונתן לסבול מירידה בתחושה ברגליים ובפרינאום, מפגיעה קשה בשליטה על מתן שתן וצואה, מחולשה ברגל שמאל ומפגיעה בתפקוד המיני.

על פי התביעה, מגבלותיו הפכו מזמניות לקבועות, ולבסוף נערכה לו הערכה שיקומית שקבעה כי הנזק הנוירולוגי שממנו הוא סובל הוא בלתי הפיך.

"חריגה חמורה מהסטנדרט המקובל"

אל התביעה צורפה חוות דעת רפואית של פרופ' ציון זבלי, מומחה בכיר לנוירוכירורגיה. לטענתו, בכל תחנה רפואית שעבר לאורך הדרך, מהמיון הראשון, דרך הביקור הטלפוני ועד לביקור השני במיון, התאפיינה פעולת הצוות הרפואי בחריגה חמורה מהסטנדרט המקובל.

עוד ציין כי בשל חומרת התסמונת, האיגודים המקצועיים והספרות הרפואית מגדירים קבוצה של תסמינים כ"נורות אדומות" המחייבות תגובה מיידית: כאבי גב תחתון קשים, ירידה בכוח או בתחושה ברגל אחת או בשתי הרגליים, תחושת "אוכף", כלומר, ירידה בתחושה בחלק הפנימי של הירכיים ובאזור הפרינאום, הפרעה חדשה במתן שתן (קושי לרוקן או אצירת שתן), בריחת צואה, ירידה בתחושה באזור השלפוחית והרקטום והופעה חדשה של הפרעה בתפקוד המיני.

לדבריו, הופעת שילוב של תסמינים כאלה אצל חולה עם כאבי גב מחייבת, לפי הסטנדרט המקצועי, בדיקה גופנית מלאה, בירור נוירולוגי והדמיה מתקדמת מיידית.

לטענת פרופ' זיבלי, יונתן העיד שוב ושוב על תסמינים המאפיינים תסמונת זנב הסוס. למרות זאת, לדבריו, הרופאים בהדסה ובקופת החולים לא זיהו את התמונה ולא פעלו על פי הסטנדרט המקצועי המקובל.

לדבריו, כבר בביקור הראשון במיון היה על הצוות לבצע בדיקה נוירולוגית מלאה ולהורות על ביצוע דחוף של MRI או לפחות CT ולא להסתפק בצילום רנטגן רגיל, שלטענתו "ביצועו היה חסר תועלת של ממש, משום שהוא לא מאפשר אבחון של פריצת דיסק משמעותית או לחץ על צרור העצבים".

עוד העביר הפרופ' ביקורת חריפה במיוחד לגבי הביקור הטלפוני בקופת החולים, שבמהלכו, כאמור, תועדו לראשונה בצורה ברורה חוסר תחושה ברגליים במשך שלושה ימים והיעדר יציאות במשך שלושה ימים.

לטענתו, במצב כזה הייתה חובה מקצועית מיידית להורות ליונתן להגיע לבדיקה פיזית או להפנותו בדחיפות לחדר מיון, ולא להסתפק בשיחה טלפונית ובהמלצה להמשך שימוש במשככי כאבים.

"גם בהמשך, כאשר כבר הופיעו 'תסמיני אוכף' ברורים וקשיי השתנה, עדיין ננקטה גישה מתמהמהת, תוך עיכוב נוסף בביצוע בדיקת MRI המהווה כלי האבחון המרכזי במקרים אלה", טען.

לדברי המומחה, בד"כ באמצעות ניתוח מיידי המבוצע בשלבים הראשוניים של תסמונת זנב הסוס ניתן לשפר באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה ולמנוע נכות קבועה. אלא שבמקרה של התובע, הניתוח בוצע רק מספר ימים לאחר הופעת "הדגלים האדומים", ולאחר שרצף של החמצות ועיכובים אפשר לפגיעה העצבית להתקבע.

לדבריו, לו הרופאים בהדסה ובקופת החולים היו מקשיבים לתלונות התובע, מאבחנים ומטפלים בו כמצופה מכל רופא סביר, סיכויי ההחלמה שלו היו גבוהים בהרבה, והוא לא היה נותר עם פגיעה נוירולוגית, תפקודית ומינית כה קשה לצמיתות.

לדברי עו"ד שפירא, ארבעת הימים שבהם לא אובחנה התסמונת היו קריטיים וחתמו את גורלו של התובע. לטענתו, עיכוב זה נובע מרשלנות חמורה של הצוותים הרפואיים בקופ"ח כללית ובבית החולים הדסה עין כרם. "התוצאה הרסנית", הוא אומר. "התובע, שהיה אדם צעיר, בריא ומתפקד, הפך בתוך זמן קצר למוגבל וזקוק לסיוע רציף בחיי היום-יום, תוך תלות מתמשכת בסביבתו".

במסגרת התביעה שהוגשה בימים אלה, מבקש עו"ד שפירא מבית המשפט המחוזי בתל אביב להורות לבית החולים הדסה עין כרם ולקופת חולים כללית, לפצות את המטופל במלוא נזקיו, בסכום של לפחות 2.5 מיליון שקלים. טרם הוגשו כתבי הגנה.

תגובת כללית: "כתב התביעה התקבל רק לאחרונה והועבר לבחינת הגורמים הרלוונטיים ותגובה מפורטת על כך תינתן במסגרת ההליך המשפטי".

הדסה: "כתב התביעה התקבל בהדסה השבוע. הדסה תגיב כמקובל בבית המשפט".