התגלתה השפעה חדשה של החיסון נגד נגיף הרוטה: "לא רק מציל חיים"

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב ובית החולים הלל יפה גילה כי החיסון נגד נגיף הרוטה, שגורם לשלשולים בילדים, מפחית משמעותית שימוש מיותר באנטיביוטיקה. המחקר פורסם בכתב העת המדעי "Human Vaccines & Immunotherapeutics". 

החיסון ניתן לתינוקות בישראל כחלק מתוכנית החיסונים הלאומית מאז שנת 2010, והוא אינו רק מונע שלשולים חריפים בילדים - אלא גם מפחית את הצורך באנטיביוטיקה, ובכך תורם למאבק הגלובלי בעמידות חיידקים. על פי המחקר, החיסון מצמצם ב-50% מתן אנטיביוטיקה מבלי שהיה בכך צורך רפואי אמיתי. 

המחקר נערך בהובלת פרופ' ח'יתאם מוחסן, פרופ' דני כהן וד"ר מונא עומר מבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה ומדעי הבריאות ע"ש גריי, ד"ר איאס קאסם מבית החולים הילל יפה, פרופ' לסטר שולמן ופרופ' אמיליה אניס ממשרד הבריאות וחוקרים נוספים. 

במסגרת המחקר, צוות החוקרים בחן את השימוש באנטיביוטיקה בקרב 2,240 ילדים בני  59-0 חודשים שאושפזו בשל דלקת מעיים חריפה (גסטרואנטריטיס) בבית החולים הלל יפה בין השנים 2015-2008. מתוך הילדים שאובחנו עם מחלה נגיפית בלבד - 18% קיבלו אנטיביוטיקה מבלי שהיה בכך צורך רפואי אמיתי, בעיקר פניצילין, צֶפְּטְרִיאַקְסוֹן, ואזיתרומיצין.

מניתוח הנתונים עולה כי הסיכוי לקבלת אנטיביוטיקה מיותרת בקרב ילדים שחוסנו נגד רוטה היה נמוך בכ-50% לעומת ילדים שלא חוסנו. עוד נמצא כי ביצוע בדיקות נוספות כמו תרביות דם ושתן או צילום חזה, אינדיקציות לחשד למחלה חמורה, העלו פי שלושה עד שבעה את הסיכוי למתן אנטיביוטיקה, גם כאשר מדובר היה בזיהום ויראלי בלבד. רמות גבוהות של חלבון CRP ותאי דם לבנים נמצאו גם הן קשורות לסבירות גבוהה יותר לטיפול אנטיביוטי, המשקפת הערכה רפואית של מחלה חמורה.

בנוסף, החוקרים בחנו גם את יעילות החיסון ומצאו כי לאחר הכנסת החיסון נגד רוטה לתוכנית חיסוני השגרה הלאומית ירד שיעור החיוביים לנגיף בקרב ילדים שאושפזו עקב מחלת שלשולים מ-37% בשנים לפני הכנסת החיסון ל-17% בלבד לאחר הכנסת החיסון, נתון המעיד על השפעה דרמטית של החיסון על הפחתת היקף המחלה, בעיקר מחלה קשה הקשורה באשפוז בקרב ילדים צעירים. 

לדברי פרופ' מוחסן, "חיסון הרוטה אינו רק מציל חיים על ידי מניעת התייבשות ושלשולים חמורים - הוא גם מפחית את העומס על מערכת הבריאות ואת הצורך במתן אנטיביוטיקה שלא לצורך. בכך הוא מהווה כלי חשוב במאבק בעמידות לאנטיביוטיקה, אחת הסכנות הבריאותיות הגדולות של זמננו".

פרופ’ דני כהן מוסיף: "השקעה בהתחסנות נגד נגיף הרוטה מפחית את השימוש באנטיביוטיקה שלא כצורך ובכך תורמת באופן עקיף לבלימת מגמת העלייה בעמידות לאנטיביוטיקה של חיידקים ידידותיים של מערכת העיכול ודרכם של פתוגניים נפוצים שנגדם עדיין לא קיימים חיסונים רשומים כגון שיגלה, קמפילובקטר וסלמומלה". 

המחקר, שמומן בחלקו על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) והמכון הלאומי למדיניות בריאות, הוא מהראשונים בישראל הבוחנים את הקשר בין התחסנות לבין שימוש באנטיביוטיקה בקרב ילדים, ומציג תמונה אופטימית לגבי השפעת תוכניות חיסון רחבות היקף על בריאות הציבור ועל התמודדות עם תופעת העמידות החיידקית.