N12
פרסומת

לקראת מהפך בתרומות הזרע בישראל: כל מה שאתם צריכים לדעת

משרד הבריאות הודיע על רפורמה בתחום הפוריות • 17 בנקי זרע פועלים בישראל, בשנים האחרונות נרשמה עלייה בביקוש לתרומות וקושי בגיוס התורמים • מטרת השינויים: להבטיח את בריאות הצאצאים ולעודד את התורמים • גם ממזרים על פי ההלכה יוכלו לתרום, הנתרמים יצהירו כי הילדים שלהם מבחינה משפטית - ויוגבל מספר המשפחות שיקבלו תרומה מתורם אחד

ענבר טויזר
פורסם:
מבחנות - אילוסטרציה
מבחנות מבנק הזרע, אילוסטרציה | צילום: 123RF‏
הקישור הועתק

משרד הבריאות הודיע הבוקר (שלישי) על שורה של שינויים בכל הקשור לניהול בנקי הזרע בישראל. מטרת השינויים: למצוא את האיזון בין הדרישה לתרומות זרע בישראל לשמירה על זכויות התורמים ובריאות הצאצאצים שיוולדו מאותם תרומות.

למה זה חשוב

  • בשנים האחרונות נרשמה עלייה בביקוש לתרומות זרע, עלייה בתמחור של תרומות זרע מחו"ל ובקושי בגיוס תורמים.

  • בישראל פועלים כיום 17 בנקי זרע. לפני כשנתיים וחצי הוקמה במשרד הבריאות מחלקה לפריון והולדה להסדרת הנושא.

  • התפתחויות טכנולוגיות בתחום ועוד שינויים רבים הובילו את משרד הבריאות להוציא עדכון של החוזר, שיוצא להערות הציבור. "המטרה: איזון בין הדרישה והצורך בתרומות זרע מהארץ ומחו״ל לבין שמירה על זכויות התורמים ובריאות הצאצאים שייולדו", נכתב.

  • פרופ' טליה אלדר-גבע, מנהלת מחלקה לפריון והולדה במשרד הבריאות: "המטרה המרכזית של החוזר היא שמירה על איכות הטיפול. הוספנו דרישה לבצע בדיקות גנטיות, דרישה לשמור DNA לצורך בדיקות נוספות בעתיד, הדגשנו את הדרישה הזו גם מתורמים בארץ וגם מתורמים מחו"ל. יש אחריות על מנהלי בנק הזרע לבצע בדיקה גנטית בין התורם לנתרמת".

עיקרי השינויים

  • הוסדרו הכללים לניהול מאגר תורמי הזרע במשרד כדי למנוע אפשרות שתורם זרע יתרום ביותר מבנק אחד ולאפשר העברת מידע באופן מאובטח בין הבנקים על ממצאים גנטיים שנמצאו בצאצאים. המטרה: לצמצם את האפשרות ללידת ילדים חולים.

  • הוגבל ל-12 מספר המשפחות שיוכלו לקבל תרומה מאותו תורם, ובנוסף לחמש נשים שמעוניינות בשימור פוריות בלבד.

  • הוטלה דרישת דיווח למנהל בנק הזרע הרלוונטי ולמשרד הבריאות על כל ממצא גנטי או שעשוי להיות גנטי בצאצאים מתרומת זרע, כדי לבחון את המשך השימוש בתרומה ולמנוע מחלה בצאצאים נוספים.

  • הוחלט להקל בבירוקרטיה של ייבוא זרע: יהיה מסלול של ייבוא ישיר.

מבחנות - אילוסטרציה
התרומות כבר לא חייבות להיות אנונימיות, הנתרמים יצהירו כי הילדים שלהם מבחינה משפטית. אילוסרציה | צילום: 123RF‏

  • שאיבת זרע של קטין תעשה רק במקרים חריגים מאוד של מחלה, ההבהרה שנעשתה בנוהל המעודכן היא שהזרע ישמש רק את עצמו בעתיד. במידה ואותו קטין הולך לעולמו - אין אפשרות לעשות שימוש בזרע.

  • פרופ' אלדר-גבע הוסיפה: "הוחלט כי תורם הזרע ייתן הנחיות לגבי מה ייעשה עם הזרע במקרה שהוא הולך לעולמו. בתקופת המלחמה, התחדד הנושא של שאיבת זרע מנפטר. עדכנו והסדרנו את השימוש בנושא".

רוצים לתרום? מה צריך לדעת

  • התרומה תמשיך להיות בהכרח אנונימית? במצב המשפטי כיום: תרומות זרע חייבות להיות אנונימיות. משרד הבריאות הבהיר כי בכדי לשנות המצב יידרש שינוי חקיקה. אך החוזר מאפשר כבר עכשיו לתורם ולנתרמות לציין בטופס הסכמה, שאם בעתיד תהיה תרומת זרע לא אנונימית - הם מוכנים לזה.

  • שימו לב שבני הזוג הכינו צוואה: בחוזר נקבע כי יש לקבל את הסכמת הנתרמת ובן או בת הזוג, אם ישנם, לשימוש בזרע תורם, וכי בין היתר הם מסכימים ומצהירים כי הילדים שיוולדו כתוצאה מההזרעה ישאו את שמם ויחשבו כילדיהם לכל דבר ועניין, לרבות עניין מזונות וירושה. התיקון מציע להוסיף המלצה לבני הזוג לשקול להכין צוואה, למען הסר ספק.

  • גברים עד גיל 38 יוכלו לתרום זרע. כמו כן, תורם נשוי או ידוע בציבור יצטרך להצהיר שיידע את אשתו או בת זוגו, מה שיפחית את הסיכון לנישואי קרובים בין הצאצאים.

  • גם מי שהוגדר "ממזר" - יוכל לתרום: במשרד הבריאות הוחלט להסדיר גם את הנושא של בקשות מטעמי דת על תורם הזרע: "אם חלילה האב הוכר על ידי הרבנות כממזר, יהיה ניתן להעביר את המידע למי שמקבלת את התרומה"
פרסומת

התנאים הרפואיים שנקבעו לקבלת התורמים

במסגרת העדכון החדש נקבעו התנאים הרפואיים המינמליים לקבלת תרומות הזרע. המידע יאפשר את התאמת התורם לנתרמת על מנת להקטין למינימום את הסיכון למחלות גנטיות בצאצאים.

  1. קבלת מידע מלא מהתיק הרפואי.

  2. בדיקות גנטיות מקיפות.

  3. שמירת DNA למקרה של צורך בבדיקות נוספות בעתיד מתורמי זרע בארץ ובחו"ל.