״היה יכול להסתיים במוות״: שלושה ילדים שאפו מחט - ועברו ניתוח חירום
בני 6–13 נאלצו לעבור ניתוחים מורכבים לאחר ששאפו מחט באופן אקראי. אחד מהם שתה משקה קל עם סיכה בפה, אחר רכב על אופניו עם סיכה בין השיניים. הרופאים: "סיכה בדרכי הנשימה היא סכנה מיידית. אם היא נשארת שם, היא יכולה ליצור נקב או לגרום לחסימת אוויר. זהו רצף חריג ומדאיג, לא ראינו דבר כזה כבר שנים״
תעלומה מדאיגה: לבית החולים הצרפתי בנצרת הגיעו בשבועות האחרונים שלושה ילדים לאחר ששאפו סיכות באופן מיסתורי. שניים מהילדים, בני 11 ו-13, הגיעו מאותו כפר סמוך לנצרת ומאותה משפחה; השלישי, בן 6, הגיע מכפר אחר סמוך לעיר. שלושת המקרים החלו בסיטואציות יומיות שונות לחלוטין, אך כולם הסתיימו בחדר הניתוח.
לפי הצוות הרפואי, הילד בן ה-6 סיפר כי החזיק סיכה בפה בזמן ששיחק בסלון וקפץ על ספות עם בני משפחתו; הילד בן ה-11 שאף את הסיכה כשניסה לשתות קולה; והנער בן ה-13 סיפר שהסיכה הייתה בין שיניו בזמן שרכב על אופניו, ושאף אותה בעת שנפל מהם. בשניים מהמקרים התמקמה הסיכה בברונכוס הראשי הימני, ובמקרה השלישי בברונכוס הראשי השמאלי - מיקומים שחייבו הוצאה מיידית בהרדמה כללית.
פרופ’ נאיל אליאס, מנהל בית החולים ומומחה למחלות ריאה בילדים, מתאר מצב שעלול להידרדר במהירות: “ההורים היו בהיסטריה. סיכה בדרכי הנשימה היא סכנה מיידית. אם היא נשארת שם, היא יכולה ליצור נקב או לגרום לחסימת אוויר. חייבים לזהות את זה מהר ולהוציא לפני שיהיה נזק”. לדבריו, העובדה שילדים בגילים הללו מחזיקים סיכה בפה בזמן פעילות יומית מסוכנת מאוד.
הניתוחים להוצאת המחטים בוצעו בידי צוות משולב של מומחה הריאות ואף-אוזן-גרון, בהובלת ד”ר תמים זועבי. “זה מקרה מאוד נדיר ומוזר,” הוא אומר. “בספרות הרפואית רוב המקרים של מחטים וסיכות קשורים למבוגרים עם רקע פסיכיאטרי, או לנשים שמחזיקות סיכה בפה בזמן סידור כיסוי ראש. אצל ילדים זה כמעט לא קיים אנחנו רואים מקרה אחד כזה אחת למספר שנים. פתאום שלושה מקרים תוך פחות כמה שבועות. כשהגיע המקרה השלישי, באמת חשבתי שמישהו עובד עליי. ביקשתי את הצילום שוב ורצתי לחדר ניתוח״.
ד״ר זועבי מספר כי ניסה להבין מה גרם לילדים להחזיק את הסיכה בפה מלכתחילה. “שאלתי אותם שוב ושוב אבל אף אחד מהם לא ידע להסביר. בגילים הללו לרוב יש מודעות - הם לא תינוקות. ילד בן 13 שרוכב על אופניים עם סיכה בפה? ילד בן 11 ששותה קולה עם סיכה בפה? זה לא משהו שאתה מצפה לראות בגיל הזה".
ההסבר, לדבריו, עשוי להימצא ברשתות החברתיות. “היה בעבר טרנד בטיקטוק של אנשים ששמים סיכות בפה ושחקו איתן, אבל זה לא משהו שצבר תאוצה. ייתכן שהיו ביניהם אתגרי חברים. אני לא יודע. אבל הרצף הזה בהחלט מוזר״.
פרופ’ אליאס מצטרף לתהייה: “כשזה קורה פעם אחת, זה אירוע בודד. כשזה קורה שלוש פעמים, בגילים דומים ובפרק זמן קצר - זה כבר משהו שחייבים לשים אליו לב.” לדבריו, גם ההורים ביקשו להגביר את המודעות ולמנוע את הסכנות. “הם מגיעים בלחץ גדול, ובצדק. למזלם של הילדים, הם הגיעו בזמן. במקרים אחרים של גופים זרים - בלונים, סוכריות, חלקי צעצוע - זה עלול להסתיים במוות עוד לפני שמגיעים לבית חולים״.
בבית החולים מקווים שהרצף החריג הזה לא יחזור על עצמו.