מחקר: סביבת מגורים ירוקה מקטינה את סכנת התמותה בקרב מחלימי סרטן וחולי לב

בין בניינים, כבישים ואספלט, קל לשכוח שלפעמים דווקא העץ שבפינת הרחוב, הגינה הקטנה מתחת לבית או השביל המוצל יכולים להיות עניין של חיים ומוות. מחקר ישראלי חדש מגלה שסביבת מגורים ירוקה אינה רק נעימה לעין ולנפש, אלא עשויה ממש להציל חיים. בקרב שורדי סרטן וחולי לב, החשיפה לטבע מפחיתה את הסיכון לתמותה. הנתונים משרטטים תמונה מפתיעה ותקווה שלפיה הדרך להחלמה מתחילה לפעמים פשוט בירוק שמסביב.

לסביבה ירוקה יש מעלות רבות כמו הפחתת לחצים, שיפור מצב הרוח, הפחתת הסיכון לחלות בסרטן, הפחתת תסמיני פוסט-טראומה ועוד. נוסף על כך, מחקרים שנעשו לאחרונה מראים שהיציאה לטבע תורמת לבריאות הציבור המבוגר בישראל ושקרבה לטבע משפיעה לטובה על שביעות הרצון ממקום המגורים. כעת, מחקר חדש מגלה קשר חיובי בין סביבת מגורים ירוקה לבין צמצום סכנת התמותה. במילים אחרות, העץ מחוץ לביתך עוד יוכל להאריך את החיים שלך.

להשפיע על מה שאפשר

במחלות לב יש גורמי סיכון רבים שחלקם ניתנים לשינוי בקלות ואחרים שלגביהם הדבר מורכב יותר. "אנחנו לא יכולים לשנות בקלות גיל, גנטיקה ומצב משפחתי; עישון ופעילות גופנית – כן", מסביר סער עשרי, דוקטורנט במסלול MD באפידמיולוגיה מהפקולטה למדעי הרפואה ע"ש גריי באוניברסיטת תל אביב, שערך את המחקר בהנחיית פרופ' יריב גרבר ושותפים נוספים. לדבריו, לפעמים חשיפה לשטחים ירוקים מצריכה שינוי בסביבת המגורים שלנו, דבר שניתן לביצוע אך לא בקלות. לכן, צוות המחקר בחן את ההשפעה של סביבה ירוקה על סיכון התמותה.

"חקרנו את הקשר בין חשיפה לשטחים ירוקים בסביבת המגורים לבין תמותה בקבוצה מיוחדת: האוכלוסייה הקרדיו-אונקולוגית. מדובר במי ששרדו את מחלת הסרטן ולאחר מכן עברו צנתור כלילי שורדי סרטן מצויים בסיכון הרבה יותר גבוה למחלת לב כלילית, לתמותה ממחלה כלילית ולתמותה באופן כללי", הוא מסביר. הרעיון מאחורי המחקר הוא שדווקא קבוצת סיכון זו, הנמצאת בסכנה כפולה, תוכל להרוויח מהשהות בסביבה ירוקה ולשפר את מצבה הבריאותי ואת סיכויי ההישרדות שלה.

המחקר עקב אחר כ-1,300 שורדי סרטן שעברו צנתור במרכז הרפואי רבין בין 2004 ל-2014, במערך הלב בניהול פרופ' רן קורנובסקי. צוות המחקר בדק עד כמה סביבת המגורים של המטופלים ירוקה, בחודשים פברואר עד אפריל, בעזרת ניתוח צילומי לוויין ושימוש במדד לצפיפות צמחייה (NDVI). עשרי מסביר שהמדד בלב גוש דן, למשל במרכז רמת גן, נע סביב 0.1; צפונה משם, בערי השרון כמו כפר סבא, הוא מגיע ל-0.12–0.15; ובאזור כפרי, כמו כרם מהר"ל שבדרום הכרמל, הוא עומד על 0.24. "אחד החידושים במתודולוגיה שלנו הוא השימוש בתמונות לוויין למדידה של השטחים הירוקים", הוא מוסיף.

תוצאות המחקר הראו שבהתאם לציפיות, נמצא קשר בין סביבת מגורים ירוקה לבין צמצום סיכון התמותה בקרב הנבדקים. כלומר, ככל ששורדי הסרטן שעברו צנתור גרו באזור ירוק יותר, כך פחתו סיכויי התמותה שלהם. שיפור של יחידה אחת של סטיית תקן במדד ה-NDVI, שינוי דומה להבדל בין כפר סבא ורמת גן, הגדיל את סיכויי ההישרדות בכ-7 אחוזים. עשרי מדגיש כי הירידה בסיכון לתמותה מופיעה במוות הנובע ממחלות לב-ריאה. "התוצאות מדגישות את הפוטנציאל של חשיפה לשטחים ירוקים ככלי שיקומי באוכלוסייה הזו".

המרוויחים הגדולים

באופן מעניין, כשמסתכלים על הממצאים בחלוקה לפי הכנסה, מתגלה שסביבת מגורים ירוקה "מטפלת" בצורה טובה יותר בנחקרים ממעמד סוציו-אקנומי נמוך. "עוצמת הקשר שמצאנו הייתה חזקה יותר בקרב נבדקים מהשלישון התחתון שמתגוררים בשכונות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר", אומר עשרי. לדבריו, ממצא זה הולם תיאוריה בשם איקוויגנסיס (Equigenesis), לפיה הסביבה יכולה להקל את הנטל הבריאותי בקרב אוכלוסייה בעלת נגישות מופחתת לשירותי בריאות. בדרך זו, הטבע מסייע לצמצם פערים כלכליים-חברתיים.

לפי עשרי, חשיפה לשטחים ירוקים עוזרת לגוף בעזרת מנגנונים שונים. הראשון, הימנעות מחשיפה לגורמי סיכון. "חשיפה לשטחים ירוקים קשורה לחשיפה נמוכה למזהמים כמו תחמוצות חנקן שנפלטות מרכבים", הוא אומר. באופן דומה, שטח ירוק מפחית חשיפה לחום. "אין בו בטון ואספלט שקולטים חום, אוגרים אותו ומשחררים אותו לאט לאוויר ומחממים את הסביבה". עם השפעות עומסי החום נמנים: פגיעה ביכולת הקוגניטיבית, מחלות בדרכי הנשימה, עצבנות, חרדה ותשישות. במקרים קיצוניים עומס חום יכול לגרום למכת חום ואף למוות. השילוב עם מחלות לב הוא מכפיל סיכון. מנגנון שני הוא עידוד פעילות גופנית ומפגש עם אנשים. "למנגנונים אלה חשיבות גבוהה בקרב מחלימים מסרטן ומהתקף לב", אומר עשרי. המחקר הזה מזכיר לנו שבריאות מושפעת לא רק מתרופות ובדיקות, אלא גם מהעצים, מהשבילים ומהפינה הירוקה שליד הבית.

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה