"קינאתי במתים": המטופלת סבלה מכאבי תופת אך הרופאים פספסו גידול במשך 20 שנה

ד"ר נירית שלו כליפא, אוצרת, חוקרת ומרצה, לקתה בתסמונת קושינג – תסמונת שמתבטאת בהפרשה מוגברת של הורמון קורטיזול, שהפרשתו בעודף בגוף גורמת להפרעות קשות. הגורם היה גידול המפריש קורטיזול בבלוטת יותרת הכליה (אדרנל).

לפי התביעה שהוגשה באחרונה, התסמונת היא תוצר של רשלנות רפואית ממושכת וחמורה: בכתב התביעה נטען כי במשך שנים סבלה כליפא מתסמינים שהלכו והחמירו: השמנה בטנית חריגה והשמנת פנים ("פני ירח"), יתר לחץ דם שאינו מגיב לטיפול, טרום-סוכרת, זיהומים חוזרים, חולשת שרירים, שינויים קיצוניים במצב הרוח ועוד. לדבריה, היא סבלה מדכדוך, חרדה, רגישות יתר, וחוסר סבלנות ורגזנות יתר שהתבטאה ב"התפרצויות זעם בלתי נשלטות וקשיי שינה".

עם זאת, לפי הנטען, חרף התסמינים הייחודיים שהצביעו על תמונה קלינית אופיינית לתסמונת קושינג, וחרף הפניות הרבות לרופאים וממצאי הדמיה, לא הועלתה האפשרות שנירית סובלת מהתסמונת. בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי משרד עורכי הדין ד"ר א. רובינשטיין - ש. יקירביץ, נגד מכבי שירותי בריאות והסתדרות מדיצינית הדסה, טוענים עורכי הדין כי מחלה זו אמורה להיות מאובחנת תוך 3 שנים בממוצע אך בפועל אובחנה רק כעבור כ-20 שנה.

מומחית לרפואה פנימית ולאנדוקרינולוגיה, שחוות דעתה צורפה לתביעה, טענה כי "אישה צעירה יחסית הנראית חולה עם עייפות, חולשה וכאבי שרירים לא מוסברים, זיהומים קשים חוזרים, בתוספת לחץ דם גבוה אקוטי שאינו מגיב לטיפול, ועם תחלואה נלווית ללא ספק מחייבת בדיקה לבחינת תסמונת קושינג אולם הרופאים התעלמו".

מומחה נוסף ברדיולוגיה ו-CT בטן, שבחן את בדיקות ההדמיה הרבות שבוצעו לנירית לאורך השנים, טען כי ממצאים קריטיים נצפו בבדיקות אך לא פוענחו. הוא טען כי בשל התסמינים שמהם סבלה נירית, הגוש היה צריך להיות מאובחן בשלב מוקדם בכמה שנים מכפי שאובחן במקביל להחמרה הגופנית.

"כאשר הייתי נתקלת במודעות אבל הייתי מקנאה במתים שאינם חשים עוד את הכאב הבלתי פוסק"

נירית מתארת את תחושותיה הקשות לנוכח האירועים: "במשך שנים רבות, מצבי הגופני הידרדר. לא יכולתי לעמוד וללכת. הנורא מכל היה כשסבלתי מכאבים עצביים, כאבי שרירים ועצמות, שלא פסקו לשבריר שנייה. לא יכולתי לשבת כלל, וארוחות משפחתיות, ולא לבצע עבודה שגרתית או אפילו הרצאות באוניברסיטה. אלה נעשו בכריעה או בשכיבה. במקום לטפל בי ולשמוע את תלונותיי, נתלו הרופאים בקלישאות וקבעו "את במתח" או "הכול מתחיל מהראש", והמליצו לי על טיפולים רגשיים או אלטרנטיביים, שהיו בזבוז זמן וכסף רב שכילה את כל החסכונות המשפחתיים. המחלה שיבשה את חיי, את הקריירה שלי ואת מערכות היחסים הזוגית, החברתית והמשפחתית. במשך שנים לא ישנתי, אלא נמנמתי בחטף לפרקי זמן קצרים. אדם שטוף סטרואידים ומותש הוא אינו חברה נעימה. אבל יותר מכול היו בולטים חוסר ההקשבה והזלזול. כאשר הייתי נתקלת במודעות אבל הייתי מתקנאה במתים שאינם חשים עוד את הכאב הבלתי פוסק".

"לו הייתה החולה מאובחנת ומטופלת בזמן - הייתה נמנעת תחלואה קשה והסיכוי לריפוי מלא היה גבוה"

רק אחרי שנים של סבל ולקות מצטברת, אובחן גידול שפיר בבלוטת יותרת הכליה של נירית והיא עברה ניתוח לכריתתו. לדברי המומחית לאנדוקרינולוגיה, האיחור המתמשך באבחון גרם לנזק בלתי הפיך: "האיחור באבחון גרם עליית משקל חמורה, דום נשימה בשינה, שינויים בגב, כאבים וחולשת שרירים, יתר לחץ דם, דיכוי אדרנל ימין, מחלת אדיסון עם תחלואה קשה הפוגעת בחיי היום-יום. לו הייתה החולה מאובחנת ומטופלת בזמן - הייתה נמנעת תחלואה קשה והסיכוי לריפוי מלא היה גבוה". המומחית הדגישה: "ניכרת חריגה מהזהירות הרפואית הבסיסית והמקובלת בפרקטיקה הרפואית - במהלך כ-20 שנות מחלה. מחלה שאמורה להיות מאובחנת תוך 3 שנים בממוצע אובחנה רק כעבור כ-20 שנים. הפקירו את החולה לגורלה והחמיצו כל הזדמנות לטפל בה. את מיטב שנותיה היא העבירה בסבל ובייסורים אשר שיבשו את חייה. הצוות הרפואי לא החמיץ שום הזדמנות שלא לטפל במחלה – דהיינו לטפל בבעיה היסודית במטרה לרפא את החולה".

לדברי עורכי הדין המייצגים את נירית, ד"ר אבי רובינשטיין, שמואל יקירביץ והגר סקל, "מדובר במקרה חמור של כשל מערכתי מתמשך, תוך התעלמות חוזרת ונשנית של הצוותים הרפואיים מכל הסימנים הברורים שעמדו בפניהם. אישה באמצע שנות השלושים טופלה בקופת החולים ע"י מומחה לרפואת ילדים. למרות הממצאים 'הצועקים' לאבחון קושינג, הרופאים זלזלו בנירית ובתלונותיה, הפנו אותה לטיפול רגשי, וגרמו לה נזק בלתי הפיך ומיותר".

התביעה מדגישה את חשיבות האבחון המוקדם ואת הצורך בערנות הנדרשת מצד הצוותים לנושא. כמו כן, היא דורשת היא נורית תפוצה באופן משמעותי.

מכבי: "כתב התביעה הגיע. גורמי המקצוע לומדים אותו ויגיבו כמקובל בבית המשפט" .

הדסה: "התביעה טרם התקבלה. כשתתקבל - נגיב, כמקובל, בבית המשפט".