הגירושין מתחילים הרבה לפני התיק: ההחלטות של החודש הראשון שקובעות את המזונות לשנים רבות

אחרי החגים הדבר חוזר על עצמו כמעט בכל שנה. זוגות שעברו את חודש תשרי בשקט מתוח, "בשביל הילדים", מרימים טלפון. השאלה הראשונה כמעט תמיד זהה: כמה מזונות ייקבעו? והתשובה שלי מפתיעה רבים מהם: חלק מהתשובה כבר נקבע, בשבועות שעברו מאז ההחלטה להיפרד, עוד לפני שמישהו פנה לעורך דין.

לפי הדוח השנתי של הנהלת בתי הדין הרבניים, בשנת 2025 התגרשו בישראל 11,093 זוגות, 356 מהם בפתח תקווה. מאחורי כל מספר כזה עומדת משפחה שקיבלה בחודש הראשון החלטות שנראו אז זמניות וטכניות: מי נשאר בדירה, איך מחלקים את הלילות של הילדים, מי ממשיך לשלם את הגן. מניסיון של שנים כעורך דין העוסק בגירושין, אני יכול לומר שחלק גדול מהנזק שאני פוגש בתיקים לא נגרם באולם בית המשפט, אלא בדיוק שם: בהחלטות הקטנות של ההתחלה.

ההסדר ה"זמני" נוטה להפוך לקבוע

מאז פסק הדין בבע"מ 919/15, מזונות ילדים בגילאי 6 עד 15 אינם עוד עניין של הורה אחד. שני ההורים נושאים בהם בהתאם ליכולת הכלכלית היחסית שלהם, ובית המשפט בוחן גם כמה זמן הילדים שוהים בפועל אצל כל אחד מהם. המשמעות: חלוקת הזמן בפועל היא לא רק שאלה רגשית. יש לה השלכה ישירה על גובה המזונות.

לצד זאת, בתי המשפט מייחסים משקל רב ליציבות של הילדים. הסדר שעבד בפועל במשך חודשים הופך לא פעם לנקודת המוצא של הדיון. אב שעזב את הבית "לכמה שבועות" ורואה את הילדים פעמיים בשבוע, או אם שהסכימה ל"שבוע־שבוע" שאינה יכולה לעמוד בו בפועל, עלולים לגלות בהמשך שהזמני התקבע.

לכן העצה הראשונה שלי: אל תאלתרו. כל הסדר ביניים, גם טוב, כדאי לסכם בכתב ולציין במפורש שהוא זמני ואינו יוצר מצב קיים. ואל תסכימו לחלוקת זמנים שלא תוכלו לעמוד בה לאורך זמן: לא יותר ממה שתוכלו לתת, ולא פחות ממה שאתם רוצים באמת.

לפני שמדברים על סכומים, מסדרים את התמונה הכלכלית

הורים רבים מגיעים לפגישה הראשונה עם מספר בראש, אבל בלי תשובה לשאלה פשוטה: מהן ההוצאות החודשיות של הילדים? לפני כל משא ומתן כדאי לאסוף תלושי שכר ודפי חשבון של החודשים האחרונים, פירוט כרטיסי אשראי, ורשימה מסודרת של ההוצאות הקבועות על הילדים: גן או צהרון, חוגים, הסעות, בריאות. ומהיום הזה, לשמור כל קבלה.

ודבר אחד שלא עושים: לא מרוקנים חשבון משותף ולא מבטלים לבן הזוג כרטיס אשראי בן לילה. מהלך כזה לא מחזק את העמדה. הוא מלבה את הסכסוך לחודשים ארוכים, ובשלב מאוחר יותר הוא יוצג בפני השופט.

איפה מגישים? השאלה שחזרה לשולחן

עד לאחרונה, התשובה לשאלה היכן יידונו מזונות הילדים הייתה ברורה יחסית. בפברואר 2025 קבע בג"ץ שבית הדין הרבני אינו מוסמך לפסוק מזונות שוטפים לילדים שנכרכו בתביעת הגירושין, בלי הסכמת שני ההורים. אלא שבחודש נובמבר 2025 אישרה הכנסת את תיקון מס' 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, כהוראת שעה לשנתיים, המאפשר לבית הדין הרבני לדון במזונות הילדים כשהם כרוכים בתביעת גירושין שהוגשה אליו, גם ללא הסכמת ההורה השני. הוראת השעה תקפה עד נובמבר 2027, אם לא תוארך.

הנתונים מלמדים לאן נטה הציבור עד כה. לפי אותו דו"ח של הנהלת בתי הדין הרבניים, מספר תיקי מזונות אישה שנפתחו בבתי הדין הרבניים פחת ו ב־2025 ב־19%, ותיקי מזונות ילדים שנפתחו על ידי גברים פחתו ב־25%. בענייני כסף, רוב ההורים העדיפו את בית המשפט לענייני משפחה. הוראת השעה עשויה לשנות את התמונה, משום שהיא מחזירה לשולחן את "מרוץ הסמכויות": מי מגיש ראשון, ולאן.

אני לא ממליץ לרוץ להגיש רק כדי "לתפוס" ערכאה. ריצה כזו מלבה את הסכסוך ולא פעם עולה ביוקר. אבל את ההחלטה צריך לקבל ביודעין ולפני שמגישים משהו, כולל הבקשה הראשונה. שתי הערכאות אינן פועלות לפי אותם סדרי דין ואותה גישה, והבחירה ביניהן עשויה להשפיע על התוצאה.

60 ימים שאפשר לנצל, או לבזבז

לפני תביעה בכל עניין משפחתי, גירושין, ילדים או כסף, החוק מחייב להגיש בקשה ליישוב סכסוך. הצדדים מוזמנים לעד ארבע פגישות ביחידת הסיוע, ובמשך 60 יום (ולעיתים 75) אי אפשר להגיש תביעות, למעט עניינים דחופים. מי שהגיש את הבקשה מקבל אחר כך חלון קצר להגיש תביעה לפני הצד השני, עוד סיבה לא להתייחס לשלב הזה בזלזול.

רבים רואים בתקופה הזו עיכוב בירוקרטי. אני רואה בה את החלון הזול ביותר בכל ההליך להסכים על ההסדרים של התקופה הקרובה: מי נשאר בדירה, איך מתחלק הזמן עם הילדים, ומה הסכום שמועבר בכל חודש עד להסכם מלא. זוגות שמנצלים אותה מגיעים לשלב הבא רגועים יותר, ולא פעם בלי צורך בשלב הבא בכלל.

מזונות זמניים: הכסף שמחזיק את הבית עד ההכרעה

כשאין הסכמה, תביעת מזונות יכולה להימשך חודשים ארוכים. בינתיים המשפחה צריכה לתפקד, ולכן אפשר לבקש מזונות זמניים. הם אינם תחזית של פסק הדין הסופי, אבל זה הסכום שהילדים יחיו ממנו לאורך זמן, והוא ניתן לאכיפה בהוצאה לפועל. זה הרגע להיעזר בעורך דין מזונות שיבנה בקשה מבוססת: טבלת צרכים מתועדת, נתוני הכנסות של שני ההורים ותמונה אמיתית של זמני השהות. בקשה שנשענת על "בערך" משכנעת לעיתים רחוקות.

ולהורה המשלם: העבירו את הכסף בהעברה בנקאית עם תיאור ברור, ואל תפסיקו או תפחיתו את התשלום על דעת עצמכם. כל תשלום בלי תיעוד הוא ויכוח עתידי.

חמש טעויות שאני פוגש שוב ושוב בחודש הראשון

1. עזיבת הבית בלי סיכום כתוב בדבר היקף זמני השהות עם הילדים.
2. ריקון חשבון משותף או חסימת כרטיסי אשראי בלי הודעה.
3. תשלומים במזומן, בלי תיעוד ובלי סיכום.
4. הודעות וואטסאפ שנכתבות בכעס, ומוצגות חודשים אחר כך כנספח לכתב טענות.
5. חתימה על "סיכום ביניים" שנוסח בלילה, בלי שאיש מקצוע קרא אותו.

השורה התחתונה

תמיד האמנתי שהסכמה היא הדרך הנכונה לסיים נישואים: זולה יותר, מהירה יותר, ובעיקר שומרת על הילדים. אבל הסכם טוב לא מתחיל ליד שולחן המשא ומתן. הוא מתחיל בשבועות הראשונים, כשההורים מקבלים החלטות שנראות קטנות. מי שמקבל אותן מתוך מחשבה, עם תיעוד, מידע ותוכנית, מגיע להסכם מעמדה של שקט וביטחון. מי שמאלתר, משלם על כך אחר כך, לפעמים שנים.

גירושין טובים לא מתחילים בכתב תביעה. הם מתחילים בתוכנית.

עו"ד ונוטריון מוטי גרטל עוסק בדיני משפחה מאז הצטרפותו ללשכת עורכי הדין בשנת 1996, מכהן כחבר בוועדת דיני משפחה וכסגן יו"ר (משותף) של ועדת בתי הדין הרבניים, מחוז מרכז של לשכת עורכי הדין. באתר din.co.il הוא מנהל שנים ארוכות את פורום מזונות ואת פורום הסכם גירושין, ובמסגרתם משיב לשאלות הציבור.

משרד עו"ד לדיני משפחה ונוטריון מוטי גרטל, הפועל מפתח תקווה, עוסק במזונות ילדים ובהפחתתם, באחריות הורית, בתיקי רכוש, בהסכמי ממון ובתחום המקרקעין. כל תיק במשרד מנוהל אישית על ידי עו"ד מוטי גרטל.

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

לפנייה ישירה-לעורך דין מוטי גרטל 054-2571299