כשבן זוג ידוע בציבור נפטר בלי צוואה - המלכודת המשפטית שמשאירה אתכם מול שוקת שבורה

רבים חיים באשליה מתוקה ומנחמת שאהבה גדולה, חיים משותפים ומגורים תחת קורת גג אחת מספיקים כדי להבטיח שביום פקודה, בן או בת הזוג שיישארו בחיים יקבלו את מה שמגיע להם, או לחילופין בני הזוג לא יקבלו דבר כי יש מולם הסכם ממון שקובע הפרדה רכושית מוחלטת.
אז בשני המקרים האלו - המציאות המשפטית באולמות בית המשפט אחרת לגמרי.

כאשר אדם הלך לעולמו מבלי שהותיר אחריו צוואה מפורשת, המאבק המשפטי על העיזבון הופך לזירה טעונה שבה כל פיסת חיים משותפת נבחנת תחת זכוכית מגדלת קשוחה.

לפנייה ישירה לעו"ד חיה לזר נוטקין – לחץ/י כאן

הזכות הבסיסית לירושה והתנאים הנוקשים

על פי סעיף 55 לחוק הירושה, ידוע בציבור עשוי לרשת את בן זוגו כאילו הם היו בני זוג נשואים, וזאת על אף שלא עמדו תחת חופה וקידושין. החוק רואה את הידוע בציבור כאילו המוריש ציווה לו את החלק שהיה מקבל אילו היו נשואים.

אולם הדרך לשם רצופה מוקשים. על הטוען לזכויות להוכיח בבית המשפט מערכת עובדתית מדויקת הכוללת "חיי משפחה". זה נבחן לפי קשר של אהבה, מסירות, נאמנות וקשירת גורל וכמובן "משק בית משותף", אשר אינו מסתכם בהכרח רק במגורים משותפים אלא במכלול נסיבות החיים.

המועד הקובע והנטל הראייתי המוגבר

הבדיקה המשפטית מתמקדת אך ורק במועד פטירתו של המוריש. כלומר הקשר הזוגי העמוק שהיה בעבר אינו רלוונטי אם בעת הפטירה כבר לא מתקיימים חיי זוגיות, ואף אם הייתם זוג 20 שנה. כאשר התביעה מוגשת לאחר שהמנוח כבר אינו בין החיים כדי למסור את גרסתו שלו, בית המשפט דורש נטל ראייתי מוגבר ונוקשה. מספיק סד קטן באמון או ספק לגבי טיב הקשר בסמוך לפטירה כדי למוטט את התביעה כולה. טענות מסוג זה נולדות בעיקר במקרים שבהם בן זוג אחד היה מאושפז או יצא לבית סיעודי כי לא ניתן היה להחזיקו יותר בבית בשל מורכבות הטיפול, ואז כדי שבן הזוג האחר לא יזכה לרשת המשפחה טוענת כי הקשר התרופף, כמות הביקורים לא הייתה משמעותית, ולא היה בין בני הזוג שחיו יחדיו 20 שנה שום קשר, והם נפרדו, קודם לפטירה.

מדרג הירושה והדרמה המשפחתית

גם אם צלחתם את משוכת ההוכחה, הרי שהחוק קובע מדרג נוקשה. אם המנוח הותיר אחריו ילדים, צאצאים או הורים, הרי שבמקרה זה הידוע בציבור יורש מחצית בלבד מן העיזבון, בעוד שהיתרה עוברת לקרובי המשפחה. מצב זה מוביל לא פעם לדרמות משפחתיות קשות סביב דירת המגורים ומי רשאי להמשיך לגור בבית. תחושת נישול של מי שחי לצד המנוח שנים ארוכות.

ההבחנה הקריטית בין ירושה לבין שיתוף רכושי

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא לחשוב שאם ערכתם הסכם ממון שקובע הפרדה רכושית, זה אומר שבן הזוג לא ירש את מה שנקבע כשייך אך ורק למנוח-בן הזוג האחר.
אלא שזה לא נכון.

זכויות מכוח חוק הירושה לחוד, וטענה לבעלות או כוונת שיתוף בנכס ספציפי (כמו דירת מגורים שהובאה לפני הקשר) לחוד. ידוע בציבור עשוי לרשת את בן זוגו הידוע בציבור מכוח חוק הירושה, ועשוי להוכיח בנוסף (עמידה ברף ראייתי גבוה ונפרד לחלוטין) כוונת שיתוף.

לסיכום

ידוע בציבור אכן זכאי לרשת את בן זוגו בתנאים מסוימים, ולכן השארת גורלכם בידי החוק הוא הימור מסוכן. המציאות בבתי המשפט מוכיחה כי הדרך היחידה למנוע מאבקים מיותרים ו"דם שנשפך", היא עריכת צוואה מדויקת, מקצועית ומוקדמת אצל עורך דין שחי את השטח ומכיר לעומק את רזי הפסיקה.

עו"ד, נוטריון ומגשרת חיה לזר נוטקין, בעלת יותר מ 20 שנות ניסיון בדיני משפחה. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לעו"ד חיה לזר נוטקין - 055-4533076