"תפתח רגע את הטלפון": האם מותר לשוטר לדרוש חיפוש בסלולרי ללא צו?

דמיינו את הרגע הבא: שוטר עומד מולכם ומבקש, "תפתח רגע את הטלפון".

אתם יודעים שלא עשיתם דבר. אולי אפילו יש שם הודעה שמוכיחה את זה. האצבע כבר בדרך למסך, ובתוך הראש עוברת מחשבה פשוטה: שיסתכל, יבין וייתן לי ללכת.

אבל הטלפון שאתם עומדים לפתוח מכיל הרבה יותר מההודעה שביקשתם להראות. יש בו שיחות עם בן הזוג, התכתבויות עם לקוחות, תמונות של הילדים ומידע רפואי. יש בו גם דברים שאנשים אחרים סיפרו לכם, מתוך הנחה שהם נשארים ביניכם. פתאום הבקשה הקטנה מקבלת משמעות אחרת.

ההחלטה איך לפעול צריכה להתחיל בהבנת הבקשה והסמכות שמאחוריה, ולא בניסיון להוכיח בתוך שניות שאין לכם מה להסתיר.

תפיסת טלפון נייד מול חיפוש בתוכנו: מתי נדרש צו לחיפוש בחומר מחשב?

יש הבדל משפטי בין תפיסת המכשיר לבין חדירה למידע שבתוכו.

המשטרה עשויה להיות מוסמכת לתפוס טלפון בתנאים הקבועים בדין, למשל כאשר הוא עשוי לשמש ראיה. מכאן לא נובע היתר אוטומטי לעבור על תכולתו.

סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי קובע שחיפוש בחומר מחשב מחייב צו שיפוטי המתיר זאת במפורש ומפרט את מטרות החיפוש ותנאיו, תוך הגבלת הפגיעה בפרטיות. ההסדר הזה חל גם על חיפוש במכשיר סלולרי.

לכן, השאלה אינה מסתיימת במילים "יש לנו צו". צריך לבדוק מה בדיוק הוא מתיר. צו לחיפוש בבית אינו בהכרח היתר לעיין בתוכן הטלפונים שנמצאו בו, וגם היתר לחדירה לחומר מחשב כפוף לתנאיו.

לפנייה ישירה לאופיר שטרנברג - משרד עורכי דין לחץ/י כאן

פסיקת בג"ץ על הסכמה לחיפוש בסלולרי: למה הסכמת החשוד אינה מעניקה סמכות למשטרה?

דווקא כאן נמצאת נקודה שאנשים עלולים להחמיץ: הסכמה של אדם ופועלה של רשות מוסמכת הן שתי שאלות שונות.

בפסק דין מיום 31 באוגוסט 2025 קבע בג"ץ שאין די בהסכמת בעל המכשיר כדי להסמיך את המשטרה לערוך בו חיפוש ללא צו שיפוטי. ההבחנה הייתה עקרונית: נכונותו של אדם לוותר על פרטיותו אינה יוצרת למשטרה סמכות שהדין לא העניק לה.

מבחינה מעשית, אפשר לשאול בנחת מה מבקשים לעשות, מכוח איזו סמכות והאם קיים צו המתיר חדירה למכשיר. אם אתם חשודים, חשוב לבקש להיוועץ בעורך דין לפני קבלת החלטות הנוגעות לחקירה. בקשה להתייעץ אינה הכרעה בשאלת האשמה. היא מאפשרת להבין את המצב לפני שפועלים בתוכו.

הודעות טקסט כראיה בחקירת משטרה: חשיבות ההקשר והצגת ראיות מבוססות

נניח שבשיחה עם שותף עסקי כתבתם: "תעביר את הכסף ונסגור את זה".

מבחינתכם, זו הייתה התחשבנות על הוצאה משותפת. כשהמשפט מופיע לבדו על מסך בחדר חקירות, הוא עשוי לעורר שאלות אחרות.

זו דוגמה היפותטית, אבל היא ממחישה בעיה פשוטה: הודעה אינה מסבירה את עצמה. מי כתב אותה, למי, מתי ומה נאמר לפניה ואחריה עשויים לשנות את משמעותה.

אותו מכשיר יכול להכיל גם חומר התומך בגרסתכם: שיחה מלאה, מסמך או תיעוד שסותר טענה שהופנתה כלפיכם. לכן, הטיפול בראיות דיגיטליות מחייב לבחון גם מה עשוי לסייע להגנה וכיצד להציג אותו במדויק.

כשמציגים לכם הודעה, קראו אותה. אם חסר לכם ההקשר, אמרו זאת. אל תשלימו מהזיכרון שלכם את מה שאתם לא זוכרים ואל תהפכו השערה לעובדה רק מפני שמצפים מכם לתשובה מהירה.

זכות היוועצות בעורך דין פלילי: למה מומלץ להתייעץ עוד לפני הזימון לחקירה?

אדם שנקלע לראשונה לחקירה עשוי לחשוב שעורך דין נחוץ רק לאחר מעצר או הגשת כתב אישום. עד אז הוא רוצה להסביר, לסדר את אי־ההבנה ולחזור הביתה.

אלא שכבר בשלב הראשון הוא עשוי להידרש להתייחס למסמכים, לזהות אנשים, להסביר התכתבויות ולהשיב על אירועים שהתרחשו מזמן.

ייעוץ לפני חקירה מאפשר לברר מה החשד הידוע, אילו זכויות עומדות לנחקר, מה הוא זוכר בעצמו ואילו מסמכים עשויים להיות רלוונטיים. גם לשאלה אם וכיצד להשיב יש השלכות; עצה גורפת כמו "תספר הכול" או "אל תגיד כלום" אינה מחליפה בחינה של הנסיבות.

סעיף 34 לחוק המעצרים מעגן את זכותו של עצור להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו, לצד החריגים הקבועים בחוק. גם מי שזומן לחקירה ואינו עצור יכול לפנות לייעוץ לפני התייצבותו.

איסור מחיקת הודעות ואיפוס מכשיר: אזהרה מחשד לשיבוש הליכי משפט

לא מוחקים הודעות, לא מאפסים את המכשיר ולא מבקשים מאחרים למחוק התכתבויות או להתאים גרסאות.

גם פעולה שנועדה, מבחינתכם, למנוע מבוכה עלולה לפגוע בראיות ולעורר חשד לשיבוש. אם יש בטלפון תוכן אישי, רגיש או חסוי, הדרך להתמודד עם החשש היא להעלות אותו בפני עורך הדין ולבחון את המסלול המשפטי המתאים.

אם המכשיר נתפס, בקשו תיעוד של התפיסה ושמרו את המסמכים שנמסרו לכם. בהמשך ניתן לבחון גם את המשך החזקתו ואת האפשרות לבקש את השבתו, בהתאם לצורכי החקירה ולנסיבות.

בשורה התחתונה: הגנה על זכויות בחקירה פלילית מתחילה בהבנת החוק

המשטרה זקוקה לכלים לחקירת עבירות, והטלפון עשוי להכיל מידע חשוב לבירור האמת. דווקא משום שהוא מכיל כל כך הרבה, חשוב להבין מה מותר לחפש בו ומה משמעות הפעולות שאתם מתבקשים לבצע.

אם זומנתם לחקירה או התבקשתם לפתוח את הטלפון במסגרת בירור משטרתי, זה הזמן לברר את זכויותיכם ואת מצבכם המשפטי.

המשפט "אין לי מה להסתיר" מבטא את הביטחון שלכם בעצמכם. הוא עדיין לא עונה על השאלה מה בדיוק מבקשים מכם לאפשר.

אופיר שטרנברג - משרד עורכי דין מייצג חשודים ונאשמים בחקירות משטרה, בהליכי מעצר ובהליכים פליליים, לרבות בתיקי אלימות, סמים, נשק, מרמה, פשיעה חמורה והלבנת הון. המשרד עוסק גם בליטיגציה אזרחית ובתביעות לשון הרע.

הכתבה באדיבות אתר din.co.il

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

אופיר שטרנברג - משרד עורכי דין - 055-4319539