הדרכים העדכניות לקבלת אזרחות ותושבות באירופה כיום

השנה בוטלו סופית ההקלות לצאצאי מגורשי ספרד בקבלת אזרחות פורטוגלית. בסדרת כתבות זו אנו נסקור את האפשרויות העומדות כעת בפני ישראלים לקבלת אזרחות ותושבות באירופה.

השאלה הראשונה שאני נוהג להציג בפני מתעניינים חדשים באזרחות גרמנית היא פשוטה: מדוע לא פניתם עד היום?

התשובות מגוונות, ולעיתים מלמדות לא פחות על ההיסטוריה המשפחתית מאשר על הזכאות המשפטית:

• יש מי שבדקו את האפשרות לפני שנים ונענו בשלילה.
• אחרים לא ראו עד כה צורך ממשי בדרכון נוסף, ורק השינויים במציאות הישראלית והעולמית הביאו אותם לבחון את האפשרות.
• ויש גם מי שעבורם מדובר בהחלטה רגשית מורכבת במיוחד: הקרבה ההיסטורית לשואה, סיפורי המשפחה והזיכרון של רדיפות הנאצים יצרו במשך שנים מחסום רגשי מפני עצם המחשבה על קבלת אזרחות גרמנית.

לפנייה ישירה למשרד עורכי דין דוד ידיד – לחץ/י כאן

אלא שעם השנים, ועם חילופי הדורות, חל שינוי בתפיסה. עבור משפחות רבות, קבלת האזרחות אינה נתפסת עוד כהזדהות עם המדינה שפגעה בבני משפחתן, אלא דווקא כהכרה בזכויות שנשללו מאבותיהן וכצעד של תיקון עוול היסטורי.

התשובות לשאלה זו חשובות גם מבחינה מקצועית. הן מאפשרות להבין את הרקע המשפחתי, את הבדיקות שנערכו בעבר ואת האפשרות שהשינויים בחוק פתחו בפני המשפחה מסלול זכאות שלא היה קיים קודם לכן.

האזרחות הגרמנית הינה אחת האזרחויות הנחשבות בעולם, והדרכון הגרמני מדורג גבוה בכל הדירוגים החשובים. היתרון אינו מסתכם בדרכון בלבד: אזרחות גרמנית היא גם אזרחות של האיחוד האירופי, המקנה לבעליה זכויות משמעותיות במדינות האיחוד – ובהן האפשרות להתגורר, לעבוד, ללמוד ולהקים עסק במדינות האיחוד, בכפוף להסדרים החלים בכל מדינה.

בגרמניה עצמה זכאים האזרחים לגישה למערכות הציבוריות בהתאם לתנאי הזכאות, ובמקרים מתאימים גם לסיוע בהשתלבות, להכשרות מקצועיות ולקורסים ללימוד השפה הגרמנית.

עבור משפחות ישראליות, מדובר לא רק באפשרות למעבר עתידי לאירופה, אלא גם בהרחבת האפשרויות העומדות בפני הדורות הבאים, לרבות לימודים, תעסוקה ומגורים.

אז מהם הדברים שחשוב לדעת?

השינוי הגדול: מי שנדחה בעבר עשוי להיות זכאי כיום

אחד הדברים החשובים ביותר שיש לדעת הוא שבשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בחוק האזרחות הגרמני, אשר הרחיבו את מעגל הזכאים. משמעות הדבר היא שמי שבחן את זכאותו בעבר וקיבל תשובה שלילית, אינו צריך בהכרח לראות בכך סוף פסוק. במקרים רבים, דווקא משפחות שבעבר לא עמדו בתנאי החוק עשויות כיום להיות זכאיות לאזרחות גרמנית.

אחת הדוגמאות הבולטות נוגעת לאפליה ההיסטורית בין נשים לגברים בכללי הורשת האזרחות. בעבר, הדין הגרמני לא אפשר במקרים מסוימים לאם גרמנייה להעביר את אזרחותה לילדיה באותם תנאים שבהם אב גרמני יכול היה לעשות זאת. כתוצאה מכך, משפחות רבות איבדו את האפשרות להעביר את האזרחות לדורות הבאים.

בשנת 2021 נכנס לתוקף סעיף 5 לחוק האזרחות הגרמני, אשר יצר מסלול לתיקון חלק מהאפליות הללו, לרבות עבור צאצאיהם של מי שנפגעו מהוראות הדין הישנות. כך, למשל, מי שאמו או סבתו הייתה אזרחית גרמנייה, אך האזרחות לא הועברה לדור הבא בשל הכללים המפלים שהיו בתוקף באותה תקופה, עשוי כיום להיכלל במסלול זכאות שלא היה פתוח בפניו בעבר.

חשוב להדגיש כי הזכאות אינה אוטומטית בכל מקרה שבו הייתה אם או סבתא גרמנייה – יש לבחון את מועדי הלידה, המצב המשפחתי, האזרחות של בני המשפחה והוראות החוק הרלוונטיות. עם זאת, מדובר בשינוי דרמטי שפתח את הדלת בפני משפחות רבות.

סעיף 15 – הרחבת הזכאות לצאצאי נרדפי הנאצים

שינוי משמעותי נוסף התרחש בשנת 2021, עם חקיקתו של סעיף 15 לחוק האזרחות הגרמני.

עד לשינוי זה, אחד המסלולים המרכזיים לקבלת אזרחות גרמנית עבור צאצאי נרדפי הנאצים התבסס על סעיף 116(2) לחוקה הגרמנית. סעיף זה מאפשר השבת אזרחות למי שאזרחותם הגרמנית נשללה בתקופת השלטון הנאצי מטעמים פוליטיים, גזעיים או דתיים, וכן לצאצאיהם, בהתאם לתנאי הדין.

אולם, לא כל יהודי שנרדף בגרמניה היה אזרח גרמני. רבים מיהודי גרמניה היו תושבי המדינה במשך שנים ארוכות, לעיתים אף נולדו בה, אך החזיקו באזרחות זרה או היו חסרי אזרחות. אחרים החלו בהליכי התאזרחות, אך עליית הנאצים לשלטון והחקיקה האנטישמית מנעו מהם להשלים את ההליך. במשך שנים, משפחות רבות כאלה לא יכלו לקבל אזרחות גרמנית מכוח המסלולים שהיו קיימים.

סעיף 15 נועד לתת מענה גם למקרים אלה ולהרחיב את האפשרות לקבלת אזרחות לצאצאי מי שנפגעו מרדיפות הנאצים, אף כאשר לא הייתה בידיהם אזרחות גרמנית שנשללה. החוק מתייחס, בין היתר, למקרים שבהם נרדפים איבדו את אזרחותם או ויתרו עליה בנסיבות המוגדרות בחוק, נמנעה מהם האפשרות לרכוש אזרחות, או שנפגעה זכותם להתאזרח בשל הרדיפות. כמו כן, קיימות הוראות המתייחסות למי שאיבדו את מקום מגוריהם הרגיל בגרמניה בתקופה הרלוונטית בשל רדיפות הנאצים.

מדובר בהרחבה בעלת משמעות היסטורית ומשפטית עמוקה. היא מבטאת את ההכרה בכך שהעוול שנגרם בתקופת השלטון הנאצי לא הסתכם בשלילת אזרחות ממי שכבר היו אזרחים, אלא כלל גם מניעת האפשרות לקבל אזרחות ממי שהיו חלק מהחברה הגרמנית.

דווקא בתקופה של החמרת מדיניות ההגירה באירופה

השינויים בחוק האזרחות הגרמני מעניינים במיוחד על רקע המגמה הכללית באירופה. בשנים האחרונות אנו עדים במדינות שונות להחמרת תנאים לקבלת אזרחות ותושבות, להארכת תקופות מגורים נדרשות ולצמצום מסלולים שהיו פתוחים בעבר. גרמניה עצמה ביצעה שינויים גם בדיני ההתאזרחות הרגילים, שאינם קשורים למסלולי התיקון ההיסטורי.

אולם, בכל הנוגע לצאצאי נרדפי הנאצים, המחוקק הגרמני בחר בשנים האחרונות להרחיב את הזכאות. ההסבר לכך נעוץ באופיים המיוחד של מסלולים אלה: אין מדובר במסלולי הגירה רגילים, אלא בהליכים שמטרתם לתקן, ככל האפשר, את תוצאות הרדיפה והאפליה שהתרחשו בתקופת המשטר הנאצי.

לכן, גם מי שאינו דובר גרמנית, אינו מתגורר בגרמניה ואינו מתכוון לעבור אליה, עשוי להיות זכאי לאזרחות מכוח הוראות אלה.

כיצד מוכיחים זכאות לאחר עשרות שנים?

אחד האתגרים המרכזיים בהליכי אזרחות גרמנית הוא איתור התיעוד ההיסטורי. לעיתים מדובר במשפחות שעזבו את גרמניה לפני כמעט מאה שנה. מסמכים אבדו, שמות השתנו, ערים עברו בין מדינות וגבולות השתנו בעקבות מלחמות העולם. לא אחת, הפונה יודע רק שסבו או סבתו נולדו בגרמניה, או שבני המשפחה התגוררו בברלין, בהמבורג או בעיר גרמנית אחרת לפני המלחמה.

אולם, העובדה שאין בידי המשפחה דרכון גרמני ישן או תעודת אזרחות אינה שוללת בהכרח את האפשרות להוכיח זכאות. במהלך השנים למדנו כי ניתן לעיתים לבסס את ההיסטוריה המשפחתית באמצעות שילוב של מקורות ארכיוניים: מרשמי אוכלוסין, רישומי מגורים, תעודות לידה ונישואין, מסמכי הגירה, רישומי פליטים, מסמכים מתקופת המנדט הבריטי ואף ספרי כתובות וטלפונים היסטוריים. לעיתים מסמך שנראה חסר חשיבות, כגון רישום כתובת של בן משפחה בשנה מסוימת, עשוי להיות בעל משמעות מכרעת בהוכחת מגורים בגרמניה בתקופה הרלוונטית.

חשוב לזכור כי לא כל מסלול דורש הוכחה זהה. יש להבחין בין הוכחת אזרחות גרמנית קודמת, הוכחת מגורים בגרמניה, הוכחת רדיפה והוכחת הקשר המשפחתי בין המבקש לבין האדם שמכוחו נטענת הזכאות. לפיכך, בחינה מקצועית של התיק כבר בשלב הראשון עשויה לחסוך זמן, הוצאות ואיסוף מסמכים שאינם נחוצים.

אזרחות כפולה ושירות צבאי – שני שינויים חשובים נוספים

שאלה שחוזרת פעמים רבות מצד ישראלים היא האם קבלת אזרחות גרמנית מחייבת ויתור על האזרחות הישראלית. התשובה כיום היא שבאופן עקרוני ניתן להחזיק בשתי האזרחויות.

במסלולי השבת האזרחות לצאצאי נרדפי הנאצים האפשרות לשמור על אזרחות נוספת הייתה קיימת גם קודם לכן, אולם הרפורמה שנכנסה לתוקף ביוני 2024 הרחיבה באופן משמעותי את ההכרה באזרחות מרובה גם במסגרת דיני ההתאזרחות הכלליים בגרמניה.

נושא חשוב נוסף עבור ישראלים הוא השירות בצה"ל, ובפרט שירות קבע. בעבר, שירות צבאי מרצון בכוחות מזוינים של מדינה זרה עלול היה, בנסיבות מסוימות, להביא לאובדן האזרחות הגרמנית. אולם, השינויים שחלו בדין ובהסדרי ההסכמה הנוגעים לשירות צבאי צמצמו באופן משמעותי את החשש הזה ביחס לשירות בצה"ל.

יש להבחין בין שירות חובה, שירות קבע ושירות שנעשה בתקופות שונות, במיוחד כאשר בוחנים האם אדם איבד בעבר אזרחות גרמנית. לכן, במקרים שבהם אחד מבני המשפחה שירת בקבע, ראוי לבחון את הנסיבות ואת הדין שחל במועד השירות, ולא להניח באופן אוטומטי שהשירות שולל זכאות לאזרחות.

האם גם הילדים והנכדים זכאים?

אחד היתרונות המשמעותיים של מסלולי האזרחות הגרמנית הרלוונטיים הוא האפשרות להעניק אזרחות גם לדורות הבאים. במסלולים המיועדים לצאצאי נרדפי הנאצים, הזכאות עשויה להתקיים גם כאשר חלפו כמה דורות מאז שהאב הקדמון התגורר בגרמניה. במקרים המתאימים, נכדים ואף נינים יכולים להגיש בקשה מכוח הקשר המשפחתי והוראות החוק.

חשוב גם להדגיש שבמסלולים אלה אין בהכרח צורך בכך שההורה יקבל תחילה אזרחות גרמנית כדי שהילד יוכל להגיש בקשה בעצמו. כל בקשה נבחנת בהתאם למסלול המשפטי ולשרשרת המשפחתית הרלוונטית. משמעות הדבר היא שגם במשפחות שבהן הדור המבוגר אינו מעוניין באזרחות גרמנית, ייתכן שהילדים והנכדים יוכלו לממש את זכאותם.

אז למי כדאי לבדוק זכאות?

למעשה, כל מי שבמשפחתו קיימת זיקה היסטורית לגרמניה בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה או בתקופת השלטון הנאצי, ראוי שיבחן את האפשרות.

אין להסתפק בשאלה אם הסב או הסבתא החזיקו בדרכון גרמני. לעיתים דווקא שאלות אחרות הן החשובות:

• היכן התגוררו בני המשפחה?
• מתי עזבו את גרמניה?
• האם היו אזרחים או תושבים?
• האם נאלצו להגר בשל רדיפות הנאצים?
• והאם נשללה מהם האפשרות להתאזרח?

מומלץ במיוחד לבצע בדיקה מחודשת כאשר בעבר התקבלה תשובה שלילית בשל היעדר אזרחות גרמנית של האב הקדמון, או בשל העובדה שהאזרחות הייתה בידי אישה ולא הועברה לילדיה.

הניסיון מלמד כי במקרים רבים השאלה אינה רק אילו מסמכים נמצאים בידי המשפחה, אלא האם ניתן לזהות את המסלול המשפטי הנכון ולהשלים את התמונה ההיסטורית באמצעות מקורות נוספים.

לסיכום – הזדמנות לתיקון היסטורי ולפתיחת אפשרויות חדשות

האזרחות הגרמנית היא הרבה מעבר לדרכון אירופי נוסף. עבור משפחות רבות היא מהווה הכרה בזכויות שנשללו מהדורות הקודמים, ובמקביל מעניקה לדורות הבאים אפשרויות משמעותיות של מגורים, לימודים, תעסוקה וניידות באירופה.

השינויים בחוק האזרחות הגרמני בשנים האחרונות יצרו מציאות חדשה: משפחות שבעבר לא היו זכאיות עשויות כיום לעמוד בתנאי החוק, ולעיתים גם מי שלא הצליחו להוכיח זכאות בעבר יכולים לעשות זאת כיום באמצעות בחינה מחודשת ואיתור מסמכים היסטוריים.

המסר החשוב ביותר הוא שתשובה שלילית שניתנה לפני שנים אינה בהכרח רלוונטית עוד. בטרם מוותרים על האפשרות, כדאי לבחון מחדש את ההיסטוריה המשפחתית ואת הוראות החוק העדכניות.

משרד עו"ד ונוטריון דוד ידיד מלווה זה עשרות שנים לקוחות ומשפחות בהליכי קבלת אזרחות גרמנית, לרבות בחינת זכאות, איתור תיעוד היסטורי, הכנת בקשות וטיפול מול הרשויות המוסמכות בגרמניה.

המשרד בעל ותק של עשרות שנים והוא מונה כ-30 עובדים ותיקים ומנוסים, דוברי 19 שפות שונות. המשרד מחולק ל-3 מחלקות שונות – מחלקת אזרחויות אירופאיות, השקעות ודין זר, מחלקת נזיקין ומחלקת הגיל השלישי. המשרד ממוקם בתל אביב ומעניק שירות ברחבי הארץ. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה למשרד עו"ד דוד ידיד- 055-4546943