שוקלים הליך גירושין? המשמעות של הרחבת סמכויות בית הדין הרבני

הליך גירושין בישראל תמיד היה מורכב יותר ממרבית מדינות המערב, בשל הדואליות שבין מערכת שיפוט דתית לאזרחית. במרץ 2026 אושר בכנסת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), אשר מאפשר לבתי הדין הרבניים לדון בסכסוכים אזרחיים, לרבות סכסוכי ממון בין בני זוג, ומעניק לפסיקתם תוקף.

לפניה ישירה אל משרד עורכי דין יובל ניב ושות', לחץ/י כאן

הליך גירושין בישראל וחוק שיפוט בתי דין רבניים

עוד לפני הרחבת הסמכויות בחוק החדש, סמכות הגירושין עצמה, כלומר מתן הגט, הייתה ונשארת בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. חוק שיפוט בתי דין רבניים קובע כי גירושין של יהודים בישראל ייעשו לפי הדין הדתי בלבד. השאלה שנותרה פתוחה לאורך השנים הייתה מי ידון בנושאים הנלווים לגירושין: מזונות, רכוש ומשמורת - בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה? החוק החדש מרחיב את טווח הנושאים שבית הדין הרבני יכול להכריע בהם, גם מעבר למסגרת הגירושין הפורמלית.

איך הרחבת הסמכות צפויה להשפיע על הליכי גירושין?

החוק החדש עלול ליצור שינויים בכל הנוגע לחלוקת הרכוש. בני זוג יכולים כעת להעביר סכסוכים ממוניים, עסקיים וחוזיים ביניהם לבוררות בבית הדין הרבני, מבלי שהדבר מחייב פתיחת תיק גירושין מלא.

בנוסף, זוגות יכולים לכלול מראש סעיף בוררות בהסכמי ממון או נישואין, הקובע שבמקרה של פרידה כל מחלוקת כספית תוכרע בבית הדין לפי דין תורה. פסיקת בית הדין בכובעו כבורר ניתנת לאכיפה ישירה בהוצאה לפועל, ללא צורך באישור של בית משפט אזרחי, וכמעט ללא אפשרות ערעור בערכאות אזרחיות.

מנגנון הכריכה: הכלי שקבע סמכות לפני החוק החדש

עוד לפני אישורו של החוק החדש, עמד לרשות הצדדים מנגנון הכריכה. כאשר אחד הצדדים הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכרך אליה נושאים כמו מזונות ורכוש, בית הדין קיבל את הסמכות לדון בהם. תנאי מרכזי שהתפתח בפסיקה הוא שהתביעה תהיה כנה, כלומר שמטרתה גירושין אמיתיים ולא תפיסת סמכות בלבד. החוק החדש מוסיף על מנגנון זה מסלול עצמאי נוסף שאינו תלוי בתביעת הגירושין, ומאפשר לבית הדין לדון בסכסוכי ממון גם כשאין הסכמה על הגירושין עצמם.

מתי כדאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה?

בית המשפט לענייני משפחה פועל לפי הדין האזרחי. בנושאי חלוקת רכוש, הדין האזרחי נוטה לאיזון שוויוני יותר בין הצדדים. בנושאי משמורת, בית המשפט מחיל את מבחן טובת הילד בצורה רחבה ומפורטת. ארגוני זכויות אדם ונשים מזהירים כי תחת החוק החדש נשים עלולות לחתום על הסכמי בוררות בבית הדין הרבני מתוך לחץ משפחתי, חברתי או דתי, ולמצוא את עצמן בהליך שהדין החל בו אינו מיטיב עמן. מי שחושש מכך, יעדיף לנהל את ההליך בערכאה האזרחית.

מתי כדאי לפנות דווקא לבית הדין הרבני?

ישנם מצבים שבהם הפנייה לבית הדין הרבני היא הבחירה האסטרטגית הנכונה. הדין העברי מעניק בנסיבות מסוימות זכויות ממוניות שאינן מוכרות בדין האזרחי, ובפרט בנושאי כתובה ומזונות. מי שמעוניין בהליך שמתנהל במסגרת דתית, או מי שיש לו יתרון אסטרטגי בניהול ההליך תחת הדין הדתי, עשוי למצוא בבית הדין מסלול מתאים יותר לנסיבותיו. ההחלטה צריכה להתקבל מתוך היכרות מעמיקה עם הדין שיחול.

סמכות מקבילה: כאשר שני הצדדים מסכימים

החוק החדש מבוסס על עיקרון ההסכמה החופשית. הוא חל רק כאשר כל הצדדים הסכימו בכתב להעביר את הסכסוך לבוררות בבית הדין. עיקרון זה נשמע מגן, אך המבקרים מצביעים על מה שמכונה מלכודת ההסכמה: מצב שבו צד אחד, לרוב בעל הכוח הכלכלי, מתנה את מתן הגט בהסכמה לבוררות הרכושית בבית הדין. ההסכמה שמתקבלת במצב כזה אינה בהכרח חופשית. מבקרי החוק הצביעו על כך שמדובר ביצירת מערכת משפט מקבילה שאינה כפופה לעקרונות חוקי היסוד, ושעלולה לייצר תוצאות שאינן שוויוניות.

הבנת ההבדל הדין הדתי לאזרחי, ובין הסכמה חופשית לבין הסכמה שניתנה תחת לחץ, מחייבת ייעוץ של עורך דין שעוסק בדיני משפחה ומכיר את הנסיבות הספציפיות.

עורך דין יובל ניב עוסק בדיני משפחה, מוסמך האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים לעריכת ייפוי כוח מתמשך. הכתבה באדיבות האתר din.co.il :

* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לעורך הדין יובל ניב – 055-4532895