בית הדין הרבני: בעל שמעוניין להתגרש חייב במדור אשתו - כל עוד לא הוסדרו הכתובה והפיצויים
עו"ד וטו"ר משה ליבוביץ הוביל ערעור עקרוני שהפך החלטה שדחתה את זכאות האישה למדור, וקבע כי סירובו של הבעל לחיות עם אשתו אינו פוטר אותו מחובותיו כלפיה

פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הרבני הגדול בירושלים קבע הלכה חשובה בתחום דיני המשפחה: בעל המבקש להתגרש מאשתו, אף כאשר אין עוד סיכוי לשלום בית, ממשיך לחוב במדורה כל עוד לא הוסדרו מלוא ענייני הצדדים, ובהם הכתובה ופיצויי הגירושין. הערעור שהוביל להכרעה זו נוהל על ידי עו"ד וטו"ר משה ליבוביץ, שייצג את האישה מול ניסיונות ממושכים של הצד שכנגד להתחמק מתשלום המדור.
הרקע: בעל מורד שמנסה לחמוק מתשלום
מדובר בהליך גירושין ממושך וסבוך, שבמסגרתו כבר קבע בית הדין הגדול בעבר, ברוב דעות, כי יש לקבל עקרונית את תביעת הבעל להתגרש, אך תוך הבהרה חשובה: אין לחייב את האישה בגירושין, ואף לא להמליץ עליהם, כל עוד לא הושלמה הפסיקה ביתר ענייני הצדדים, ובראשם קביעת הכתובה ופיצויי הגירושין. כל עוד לא הושלם המתווה הזה, נקבע, ממשיכים לעמוד בעינם כל חיוביו של הבעל כלפי אשתו, לרבות מזונותיה ומדורה.
חרף קביעה ברורה זו, כאשר פנתה האישה לבית הדין האזורי בפתח תקווה בבקשה לחייב את בעלה בתשלום שכר הדירה שבה היא מתגוררת, נדחתה בקשתה. בית הדין האזורי נימק את ההחלטה בשני טעמים: ראשית, בפרשנות שגויה שלפיה כל עוד לא הושלם הליך הגירושין אין מקום לחיוב במדור; שנית, בחשד כי הסכם השכירות שהציגה האישה עם אחיה, מי שירש את דירת הוריהם המנוחים, הוא הסכם פיקטיבי.
הערעור: פירוק שיטתי של טענות הצד שכנגד
עם קבלת ההחלטה, פנה עו"ד וטו"ר ליבוביץ בערעור לבית הדין הרבני הגדול, וטען כי בית הדין האזורי פעל בניגוד גמור לפסיקתו העקרונית והמפורשת של בית הדין הגדול. במהלך ההליך התמודד עם שורה ארוכה של טענות מצד בא כוחו של הבעל, שכללו בין היתר טענות כי האישה מרוויחה הכנסות נסתרות, כי אין לה זכאות למדור כל עוד ההליך אינו הושלם, וכי מדובר באישה "תחמנית", "נכלולית" ו"סרבנית גט".
בית הדין הגדול קיבל את עמדת עו"ד וטו"ר ליבוביץ במלואה, ואף מתח ביקורת חריפה על אופן ניהול ההגנה מטעם הבעל. הדיינים קבעו כי כינויים פוגעניים כלפי האישה אינם ראויים להיכתב בסיכומי טענות משפטיים. עוד נקבע כי הטענה שלפיה סירובה של האישה לקבל גט מלמד על נכלוליות, מהווה כפירה בפסק דין קודם שכבר הכיר בזכותה שלא להסכים לגירושין בשלב זה.
ההכרעה: זכות למדור ללא תלות בכוונות הגירושין
בפסק הדין נקבע באופן חד משמעי כי חובתו של בעל במדור אשתו אינה תלויה בשאלת רצונו או אי רצונו להתגרש, וכי הדירה שבה מתגוררת האישה, גם אם שייכת לקרוב משפחתה, אינה פוטרת את הבעל מתשלום. בית הדין הבהיר כי בעל אינו יכול להיפטר מחובתו למדור באמצעות "לחץ שתכליתו היא הסכמת האישה לפעול" בניגוד לזכויותיה, וכי מדובר בניסיון לעקוף בעקיפין את פסק הדין שכבר ניתן.
התוצאה המעשית: הבעל חויב לשלם לאישה 3,800 שקלים בחודש בגין מדורה, וזאת רטרואקטיבית ממועד חתימת הסכם השכירות עם אחיה.
ממשרדו של עורך דין וטוען רבני משה ליבוביץ נמסר: "ההצלחה בתיק המורכב הזה היא תולדה של יצירתיות משפטית וחשיבה מחוץ לקופסה. האמנו בצדקת הדרך לאורך כל המסלול, וגם כאשר החלטות הביניים בערכאה הדיונית הציבו בפנינו קשיים, בנינו אסטרטגיה הלכתית מכוונת לערכאת הערעור שאכן הפכה את הקערה על פיה.
פסק הדין שקיבלנו מעגן הלכה עקרונית: חובת המדור של בעל כלפי אשתו וילדיו היא מוחלטת, והיא אינה פוקעת או מצטמצמת גם כאשר המשפחה המורחבת נרתמת לסייע. הוכחנו בבית הדין כי ההסתמכות של הצד השני על הגדרות יבשות ועל טוב ליבם של קרובי המשפחה היא שגויה מיסודה.
הניצחון התקדימי הזה מוכיח פעם נוספת כי ניהול הליכי משפחה מורכבים בבתי הדין הרבניים דורש הרבה מעבר להכרת החוק היבש - הוא מחייב עומק הלכתי, תעוזה מקצועית ויכולת לייצר פתרונות משפטיים יצירתיים גם במצבים המאתגרים ביותר. משרדנו חרט על דגלו עמידה איתנה ובלתי מתפשרת על הגנת מלוא הזכויות של לקוחותינו לאורך כל שלבי הליך הגירושין, תוך הצבת חומת מגן משפטית המבטיחה את עתידם הכלכלי והאישי."

משה ליבוביץ עורך דין וטוען רבני, מייצג בעל ניסיון רב בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט לענייני משפחה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד וטו"ר משה ליבוביץ - 055-4318129