איומים במהלך גירושין – מתי מאבק בין בני זוג חוצה את הגבול והופך לעניין משפטי ופלילי?

הליך גירושין הוא מטבעו הליך מורכב ורגיש, המלווה לא אחת במחלוקות עמוקות הנוגעות לילדים, לרכוש, למזונות ולעתיד התא המשפחתי. אלא שגם בעיצומו של סכסוך קשה קיימים גבולות ברורים: מחלוקת משפטית, קשה ככל שתהיה, אינה מקנה לאחד מבני הזוג זכות להפעיל איומים, כפייה או לחץ פסול על האחר.

כשהמחלוקת הופכת לאמצעי לחץ: איומים וסחיטה במהלך גירושין

איומים בגירושין עשויים לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, ולעיתים הם נוגעים דווקא לנקודות הרגישות ביותר עבור בני הזוג.

איום באמצעות הגט והתנייתו: במקרים מסוימים נעשה ניסיון להשתמש בסידור הגט כאמצעי להפעלת לחץ לצורך השגת ויתורים בענייני רכוש, כספים או זכויות אחרות, באמצעות אמירות דוגמת "לא תקבלי גט" או התניה של הסכמה לגט בוויתורים משמעותיים.

איומים הנוגעים לילדים ולזמני השהות: אמירות כגון "אקח לך את הילדים" או "אדאג שלא תראה אותם יותר" עשויות לשמש כאמצעי לחץ במסגרת הסכסוך. חשוב לזכור כי הכרעות הנוגעות לאחריות הורית ולזמני שהות מתקבלות בהתאם לטובת הילדים ולנסיבותיו של כל מקרה, ולא מכוח דרישה או איום חד־צדדי של מי מההורים.

אלימות כלכלית ופגיעה בזכויות רכושיות: במקרים מסוימים הסכסוך מלווה במניעת גישה לכספים או לחשבונות משותפים, בניסיון להסתיר נכסים או בהפעלת לחץ כלכלי באמצעות אמירות כגון "לא אשלם לך דבר" או "אדאג שתישארי בלי כלום". להתנהלות מסוג זה עשויות להיות השלכות במסגרת ההליכים המשפטיים, בהתאם לנסיבות המקרה.

איומים הנוגעים למזונות ולפרנסה: לעיתים מופעל לחץ באמצעות איום בהפסקת עבודה, בהפחתת הכנסה מכוונת או בנקיטת פעולות אחרות שמטרתן להשפיע באופן מלאכותי על חיובים כספיים הנדונים במסגרת ההליך.

לפנייה ישירה לאירית מידן ממשרד עורכי דין מידן & מידן - לחץ/י כאן

מתי איום עשוי להיחשב לעבירה פלילית?

לא כל אמירה קשה הנאמרת במהלך ויכוח בין בני זוג מהווה בהכרח עבירה פלילית. בחינת הדברים נעשית בהתאם לתוכן האמירה, להקשר שבו נאמרה, לנסיבות המקרה ולמכלול ההתנהלות שבין הצדדים.

עם זאת, הדין הפלילי בישראל קובע איסורים ברורים בכל הנוגע לאיומים ולסחיטה באיומים.

איום לעומת סחיטה באיומים: כאשר אדם מאיים בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו של אדם, והאיום נעשה בנסיבות המקימות את יסודות עבירת האיומים, עשויה לקום אחריות פלילית. כאשר האיום משמש אמצעי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, עשויה ההתנהלות, בהתאם לנסיבות וליסודות הקבועים בדין, להגיע אף לכדי סחיטה באיומים.

בהקשר של הליך גירושין, המשמעות היא שיש לבחון בזהירות מצבים שבהם איום משמש להשגת יתרון או ויתור מצד בן או בת הזוג.

איום חד־פעמי לעומת דפוס מתמשך: גם אמירה חד־פעמית עשויה, בנסיבות המתאימות, להיחשב לאיום. כאשר מדובר בדפוס חוזר של איומים, הטרדות או הפחדה, עשויה להיות לכך משמעות נוספת הן במישור הפלילי והן בבחינת הצורך בקבלת סעד הגנתי.

איומים בפגיעה פיזית: אמירות הכוללות איום ממשי בפגיעה בגוף או בחיים מחייבות התייחסות רצינית. כאשר קיים חשש ממשי לשלומו או לביטחונו של אדם, אין לראות בכך "טקטיקה" לגיטימית במסגרת סכסוך גירושין, ויש לבחון פנייה מיידית לגורמי האכיפה ולקבלת הגנה משפטית מתאימה.

כיצד נכון לפעול בזמן אמת? חמישה צעדים חשובים

1 תיעוד האירועים: מומלץ לערוך תיעוד מסודר של אירועים חריגים, לרבות מועד האירוע, תוכן הדברים שנאמרו והנסיבות שבהן התרחש.

2 שמירת ראיות: יש להימנע ממחיקת הודעות טקסט, התכתבויות, הודעות קוליות או חומרים אחרים שעשויים להיות רלוונטיים. ככל שקיימים עדים לאירוע, גם לכך עשויה להיות חשיבות ראייתית. בכל הנוגע להקלטת שיחות, יש לפעול בהתאם להוראות הדין.

3 בחינת האפשרות לקבלת צו הגנה: כאשר מדובר באלימות במשפחה או כאשר קיים חשש ממשי לפגיעה, ניתן בנסיבות המתאימות לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת צו הגנה. במקרים אחרים של הטרדה או איומים ניתן לבחון גם את האפשרות לפנות בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, בהתאם לנסיבות המקרה ולהוראות הדין.

4 הגשת תלונה במשטרה: במקרה של איומים, אלימות או התנהלות פלילית אחרת, ניתן לפנות למשטרת ישראל ולהגיש תלונה. כאשר נשקפת סכנה מיידית, יש לפנות ללא דיחוי לגורמי החירום והאכיפה.

5 קבלת ייעוץ משפטי: בסכסוך משפחתי פעולות שנעשות בזמן אמת עשויות להשפיע גם על ההליכים המתנהלים בהמשך. לכן חשוב לקבל ייעוץ משפטי פרטני, לבחון את הראיות הקיימות ולבחור את הדרך המשפטית המתאימה לנסיבות המקרה, מבלי להיגרר להסלמה מיותרת.

גם בהליך גירושין יש גבולות

הליך גירושין אינו מעניק לגיטימציה להפעלת איומים, כפייה, הטרדה או אלימות – פיזית, נפשית או כלכלית. כאשר הסכסוך חוצה את גבולות המחלוקת המשפטית, הדין מעמיד לרשות הצד הנפגע שורה של כלים, החל בפנייה לערכאה המשפטית לקבלת סעדים מתאימים ועד להגשת תלונה במשטרה במקרים המצדיקים זאת.

התנהלות נכונה מחייבת בראש ובראשונה להבחין בין מחלוקת לגיטימית, גם אם קשה וטעונה, לבין הפעלת אמצעי לחץ פסולים. תיעוד מסודר, שמירת ראיות וקבלת ייעוץ משפטי בשלב מוקדם עשויים להיות משמעותיים הן להגנה על בן או בת הזוג והילדים והן לניהול נכון של ההליך המשפטי.

אירית מידן, משרד עורכי דין מידן & מידן

המשרד עוסק בדיני משפחה ובמשפט הפלילי, לרבות הליכי גירושין, מזונות, חלוקת רכוש, ירושה והליכים משפטיים נלווים.

המידע המובא בכתבה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, תחליף לייעוץ משפטי פרטני או המלצה לנקיטת הליך משפטי או להימנעות ממנו. כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו ולהוראות הדין הרלוונטיות במועד הפנייה.

לפנייה ישירה למשרד עורכי דין מידן & מידן: 055-4533033