שיחת הטלפון ממצ״ח שעלולה לשנות גורלות

רוב החיילים שמקבלים טלפון המזמן אותם לבסיס מצ"ח אינם מעלים על דעתם שזהו עשוי להיות אחד הרגעים המכריעים בחייהם הבוגרים. הם מגיעים לרוב בחשש אך משוכנעים שדי בכך שיסבירו את עצמם וכל אי ההבנה תתפוגג מאליה. רבים מהם מגלים מאוחר מדי שדווקא המשפט התמים שאמרו בדקות הראשונות הפך לראיה המרכזית נגדם. חקירת מצ"ח אינה שיחת בירור ואינה הליך משמעתי - היא חקירה פלילית לכל דבר ועניין, שעלולה להסתיים בכתב אישום בבית דין צבאי, ברישום פלילי, ובצל שילווה את החייל הרבה אחרי השחרור מצה"ל.

למה החקירה הראשונה כל כך מכרעת

אין רגע קריטי יותר מן המפגש הראשון עם החוקר. הגרסה הראשונה שנמסרת בחדר החקירות היא זו שלרוב תישא את המשקל הרב ביותר בהמשך הדרך, וכל סטייה ממנה בהמשך - אפילו סטייה כנה, שמקורה בזיכרון שהתחדד או רצון להבהיר ולדייק - עלולה להתפרש כניסיון להתחמק וכשינוי גרסה. החוקר אינו יריב, אך אסור לטעות לגביו: תפקידו לאסוף ראיות מרשיעות, לא להגן על הנחקר. לחייל עומדות שתי זכויות יסודיות: הזכות שלא להפליל את עצמו והזכות להיוועץ בעורך דין - ודווקא משום שמדובר לרוב בצעירים חסרי כל ניסיון משפטי, המחיר של ויתור על הזכויות הללו עלול להיות בלתי הפיך.

לפנייה ישירה לעורך הדין רן כהן רוכברגר – לחץ/י כאן

כללים שונים מהאזרחות

המערכת הצבאית פועלת לפי כללים משלה, השונים בהיבטים מסוימים באופן מהותי מאלה של המשטרה האזרחית. חיילים נחקרים ואף נעצרים גם בגין עבירות שבאזרחות נחשבות ״קלות״. עילות המעצר הייחודיות והאכיפה הנוקשה, הנגזרות מהמשמעת הצבאית, הופכות את המעצר לתרחיש שכיח הרבה יותר - והדברים נכונים לחיילים בסדיר, לאנשי קבע ולמשרתי מילואים כאחד. גם אופן הזימון משתנה: לעתים מודיעים לחייל באמצעות מפקדו או נגד המשמעת שעליו להתייצב למחרת בבסיס מצ״ח, ולעיתים - כשקיים חשש כלשהו לשיבוש החקירה - מגיעים חוקרי מצ"ח לבסיס בניידת, לא פעם סמויה, ו״שולפים״ את החייל היישר אל חדר החקירות.

כשהחקירה מתחילה מחוץ לצבא

לפעמים שורשי החקירה נטועים דווקא במערכת האזרחית. חייל שנתפס בידי משטרת ישראל בחשד לעבירת סמים ״קלה״ או בעבירה בעלת זיקה צבאית מובהקת כגון החזקת אמצעי לחימה, עשוי למצוא עצמו מועבר לידי מצ"ח - בין אם החוקרים יגיעו לעצרו ולחקרו בבסיסם, ובין אם יימסר לו זימון להתייצב בבסיס החקירות. הגבול בין הזירה האזרחית לצבאית דק, והמעבר ביניהן מהיר. לא פעם חקירת מצ״ח מתחילה בעקבות מידע מודיעיני כלשהו שנאסף או בעקבות עדות מפלילה שהושמעה מצד חייל אחר תוך כדי חקירתו. מכאן הדרך לזימון לחקירה קצרה מאוד. בהינתן שמדיניות המעצר בצבא חמורה משמעותית מזו שבאזרחות, לא פעם בד בבד עם החקירה תתקבל במצ״ח גם ההחלטה על מעצרו של החייל לצורכי החקירה. משמתקבלת החלטה על מעצר, מתנהל במהלך החקירה הליך פורמלי: נערך ״שימוע״ קצר טרם מעצר שבו רשאי החייל להשמיע את טענותיו, הוא מתבקש לחתום על טופסי המעצר, ונשאל אם ברצונו להודיע על מעצרו לאדם קרוב או לעורך דין. אלה אינן פעולות פורמליות וטכניות - זו נקודת הזמן שבה מימוש מושכל של הזכויות עשוי לשנות את כל המשך ההליך.

המלכודות שקל ליפול בהן

הטעות הנפוצה ביותר היא ההנחה ש״אם אין לי מה להסתיר - אין לי ממה לחשוש״. מניסיוני, דווקא מתוך תחושת הביטחון הזו נולדים הסיבוכים הקשים ביותר. ראיתי תיקים שבהם חיילים מסרו הודאות בשיחות מקדימות עם חברים או מפקדים; כאלה שזלזלו בפרטים ״קטנים״ מבלי להבין את משקלם הראייתי - הן לחובתם והן לזכותם; וכאלה שניהלו שיחות חולין עם חוקרים מחוץ לחדר, או עם עצורים אחרים בתא המעצר, ולא העלו בדעתם שכל מילה עלולה לחזור אליהם. חשוב להפנים: גם דברים שנאמרים בתחומי בסיס החקירות, עוד טרם הקראת הזכויות הפורמלית, עשויים לשמש כראיה.

כשהמפקד הופך לחלק מהתמונה

סוגיה רגישה במיוחד היא מקומו של המפקד. לא אחת מפקד ״תופס על חם״ חייל שכשל, ומתוך כוונה טובה - לעתים גם מתוך דאגה כנה לחייל עצמו - מושיב אותו לשיחה ״אחד על אחד״ ומבהיר לו שמצופה ממנו לומר אמת, לשתף פעולה ולהודות בפני החוקרים. ובכן, למפקד אין סמכות ואין רשות לחייב חייל למסור גרסה מפלילה, ועצם השיחה הזו היא בבחינת חריגה מסמכות של המפקד. חייל שגדל על ערך הציות מתקשה להפנים שכאן, כשמרחף מעליו חשד פלילי, כלל המשמעת נסוג מפני זכותו שלא להפליל את עצמו. העצה הנכונה פשוטה: במקרים שבהם הסיכון לחקירה פלילית גבוה, נכון לשקול להיוועץ בעורך דין עוד טרם כל שיחה - גם זו שעם המפקד.

זכות השתיקה ומה באמת המשמעות שלה

ועיקרון נוסף שחשוב להפנים: שתיקה בחקירה איננה הודאה באשמה. חיילים רבים חוששים שמימוש זכות השתיקה ״ייראה רע״, ומתוך החשש הזה נגררים לדבר. בפועל, לא פעם דווקא הדיבור הלא-מבוקר, ולא השתיקה, הוא שמסבך. אין הכוונה שנכון לשתוק ולהימנע מלהשיב לחוקרים. ההיפך הוא הנכון – בדרך כלל יהיה נכון להציג בפני גורמי החקירה את הגרסה באופן המפורט, אך זאת באופן סדור ומושכל, לאחר הבנת המשמעויות וחידוד המסרים. חשוב מאוד גם לא לבסס את ההתנהלות במצ״ח על ניסיונם של חברים או מפקדים - כל חקירה שונה, כל חוקר שונה, ולכל תיק מאפיינים משלו. וחשוב גם לא להסיר את המבט ממה שמונח על הכף. הרשעה בבית דין צבאי, גם בעבירה הנתפסת כ״קלה״, עלולה להותיר רישום פלילי, לחסום מסלולי שירות וקידום, להשפיע על סיווג ביטחוני, ולהיגרר אל החיים האזרחיים - אל מקצועות, רישיונות, ולעיתים אף הליכי קבלת ויזה למדינה אחרת. הפער בין תחושת הדחיפות מצד החייל לצאת בהקדם האפשרי מחדר החקירות לבין ההשלכות ארוכות הטווח הוא בדיוק המקום שבו נופלים רבים, ובכללם אנשי קבע ומפקדים מנוסים שדווקא הוותק שלהם משרה עליהם ביטחון מדומה.

תחקיר אינו חקירה - אך הגבול דק

טעות בזיהוי שעלולה לעלות ביוקר

רבים מבלבלים בין תחקיר ביחידה לבין חקירת מצ"ח, והבלבול הזה גובה מחיר. תחקיר הוא כלי פיקודי ללמידה ולהפקת לקחים, והוא נערך בידי הסגל ביחידה. אלא שמפקדים שוגים לעתים בתום לב בהבחנה בין מה שפלילי למה שאינו, ותחקיר שנפתח כאירוע תמים עלול לחשוף גרסאות שיובילו לפתיחת חקירה פלילית. תחקיר ״רגיל״, שאינו מבצעי, אף עלול להיתפס בידי חוקרי מצ"ח ולשמש ראיה בהליך. שונה ממנו התחקיר המבצעי, הנערך בעקבות אירועי אימון או לחימה, החסוי לפי החוק ופקודות הצבא כדי לעודד שיתוף פעולה מלא - ושאסור, ככלל, לעשות בו שימוש ראייתי בהליך פלילי. אך גם ההבחנה העדינה הזו שיש לה היבטים משפטיים מורכבים ממחישה עד כמה הדברים לא פעם מורכבים ועד כמה קל לחייל שאינו בקיא בדין למצוא את עצמו, בלי משים, בלב זירת מערכה משפטית לאחר שביצע טעות קריטית בחקירה.

מה צריך לעשות

היוועצות בעורך דין מיומן ובסנגור צבאי לפני תחילת החקירה במצ״ח איננה הבעת אי-אמון במערכת ואיננה בגדר מותרות. אמנם אין בדין חובה לממש את הזכות להיוועץ בסנגור - אך הבחירה לוותר עליה היא ברוב המוחלט של המקרים טעות שעלולה להיות גורלית. ייעוץ מוקדם, ולו בן דקות ספורות, מבהיר לחייל במה הוא חשוד, מהן זכויותיו וכיצד להימנע מ״קעקוע״ של גרסה ראשונה מסבכת. ייעוץ כזה יכול להיעשות עוד לפני ההגעה לבסיס החקירות, והוא יכול להיעשות גם מתוך חדר החקירות, גם במסגרת היוועצות טלפונית. זהו הקו הדק המפריד לפעמים בין משבר חולף בצבא לבין כתם מכביד שירדוף שנים ארוכות את החייל, ולעתים בין סגירת תיק פלילי לבין כתב אישום חמור. ייעוץ ממוקד של הכוונה נכונה, במועד הנכון, שוות לא פעם יותר מחודשים ארוכים של ניסיון לתקן בדיעבד.

זכויות החייל לא נעצרות בשער הבסיס

חשוב לדעת ולהפנים - המדים אינם מפקיעים מן החייל את זכויותיו, והמשמעת הצבאית אינה גוברת על חזקת החפות. חייל שמבין את כובד המשקל של החקירה הראשונה בבסיס החקירות, ושמצויד מבעוד מועד בליווי משפטי מקצועי של סנגור צבאי מנוסה, מגדיל באופן ניכר את סיכוייו לצלוח את הסערה בראש מורם - ולשוב הביתה כשהמדים נקיים ושמו הטוב נשמר.

עורך הדין רן כהן רוכברגר (אל"ם במיל') הוא הסנגור הצבאי הראשי לשעבר בצה"ל, אלוף משנה במיל', בעל משרד העוסק בתיקי צווארון לבן ודיני צבא וביטחון. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לעורך הדין רן כהן רוכברגר- 055-4532960