ויתרה על אופציות לא רווחיות של בעלה - ופספסה אקזיט של מיליונים
בני זוג שהתגרשו חתמו על הסכם שבו האישה ויתרה על האופציות של בעלה, לאחר שמומחה כלכלי העריך ששווין אפס. כשנה לאחר מכן נמכרה החברה בעשרות מיליוני דולר, והאישה ביקשה את חלקה. בית המשפט דחה את תביעתה. מה אפשר ללמוד מהמקרה כשמספרים לכם שאופציה "שווה אפס"?
פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה ממחיש הבחנה כלכלית שרבים מפספסים: ההבדל בין "שווה אפס" לבין "חסר ערך". או במילים מקצועיות, ההבדל בין השווי הנאיבי של נכס לבין שוויו הכלכלי.
במסגרת הסכם גירושין שנערך בתהליך גישור ואושר בבית המשפט, נעזרו בני הזוג במומחה מוסכם שיעריך את שווי הנכסים לחלוקה. בין הנכסים היו אופציות שקיבל הבעל ממקום עבודתו, חברת הייטק. האקטואר קיבל את עמדת הבעל שבמועד הפרידה שווי האופציות אפס. על בסיס הערכה זו ויתרה האישה על חלקה באופציות, בסעיף מפורש בהסכם, בתמורה לנכסים אחרים ודאיים יותר.
כשנה לאחר אישור ההסכם נמכרה החברה לחברה אמריקאית תמורת עשרות מיליוני דולרים. האישה הגישה תביעה לקבלת מחצית משווי האופציות, קרוב לחמישה מיליון שקלים. בית המשפט דחה את תביעתה וחייב אותה בהוצאות, בעיקר משום שוויתרה על האופציות בהסכם תקף שנה קודם.
מעבר לשאלה המשפטית, המקרה ממחיש כשל כלכלי נפוץ: בלבול בין כמה מובנים שונים של המילה "שווי".
מחיר אינו שווי: השווי הנאיבי מול השווי הכלכלי
כשאומרים שאופציה "שווה אפס", מתכוונים בדרך כלל לדבר צר. אם היו מממשים אותה באותו היום, לא היה נוצר רווח, משום שמחיר המימוש גבוה ממחיר המניה הנוכחי. במצב הזה האופציה נמצאת "מחוץ לכסף". בשפה המקצועית, השווי הנאיבי שלה, ההפרש בין מחיר המניה לתוספת המימוש, הוא אפס.
אבל השווי הנאיבי אינו השווי האמיתי. הוא צילום רגעי שמתעלם משלושה דברים מהותיים: ערך הזמן שעד מועד המימוש, ההסתברות שמחיר המניה יעלה, ותוחלת השווי העתידי. כל אלה נכנסים למודל אחר, מודל השווי הכלכלי, שמתמחר גם את הסיכוי הגלום באופציה. לכן אופציה יכולה להיות בעלת שווי כלכלי חיובי גם כשהשווי הנאיבי שלה אפס.
זה ההבדל בין "אפס היום" לבין "אפס לתמיד". הראשון הוא מצב רגעי שיכול להשתנות מחר. השני הוא נכס שנמחק. כל עוד האופציה בתוקף, היא אינה נכס שנמחק, גם אם שווי המימוש המיידי שלה אפס.
האישה התייחסה לשווי הנאיבי כאילו היה השווי המלא. היא ויתרה על הנכס כאילו אין בו דבר, בעוד שלמעשה ויתרה על הסיכוי הכלכלי שגלום בו. כשהסיכוי התממש, היא כבר לא יכלה לחזור בה.
מה זה אומר עבורכם?
ויתור על נכס בהסכם גירושין הוא, ככלל, בלתי הפיך. בית המשפט לא יאפשר לפתוח רכיב בודד בהסכם בדיעבד, גם אם התברר שהפסדתם בו, אלא אם תבטלו את ההסכם כולו ותפתחו מחדש את כל ההתחשבנות. לכן הבדיקה צריכה להיעשות לפני החתימה, לא אחריה.
מה חשוב לבדוק לפני שמוותרים על אופציות?
- שווי נאיבי אפס אינו אומר שאין לאופציה ערך. בקשו הערכה לפי מודל שווי כלכלי, שמביא בחשבון את ערך הזמן ואת פוטנציאל העלייה, ולא רק את שווי המימוש המיידי.
- בדקו את מצב החברה ואת תנאי התוכנית. חברה פרטית לפני מכירה או הנפקה היא בדיוק המקרה שבו אופציה "חסרת ערך" עשויה להתהפך.
- אם אתם מוכנים לוותר תמורת ודאות מיידית, עשו זאת בעיניים פקוחות, מתוך הבנה שאתם מוותרים גם על הסיכוי העתידי, לא רק על השווי הנוכחי.
- שקלו לעגן בהסכם מנגנון לנכסים שערכם יתברר בעתיד, למשל סעיף שמאפשר חלוקה נוספת אם יתגלה ששווי הנכס היה גבוה מהמשוער.
לסיכום
אופציה ששווה אפס היום אינה בהכרח חסרת ערך. ההבחנה בין השווי הנאיבי, מספר רגעי, לבין השווי הכלכלי, שמגלם את הסיכוי העתידי, היא ההבדל בין החלטה מושכלת לבין ויתור על מיליונים. בגירושין, שבהם רכיב ההון מהעבודה נעשה נפוץ יותר ויותר, כדאי להיוועץ במומחה כלכלי שיודע לתמחר לא רק את מה שהנכס שווה היום, אלא את מה שהוא עשוי להיות שווה מחר, לפני שחותמים על ויתור שאי אפשר לחזור ממנו.
* המקרה הנדון: תלה"מ 32689-03-22, בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע.
רו"ח אהוד שושן משמש כמומחה כלכלי וחשבונאי מטעם בתי המשפט בתחומים מסחריים ומשפחה. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לרו"ח אהוד שושן - 055-4532897