פרילנסר או עובד? הטעות שעולה לבעלי עסקים מאות אלפי שקלים – ואיך ניתן לצמצם את הסיכון

יותר ויותר עסקים בישראל בוחרים לעבוד עם פרילנסרים. עבור בעלי עסקים מדובר במודל העסקה גמיש, יעיל ולעיתים אף חסכוני יותר מהעסקת עובד שכיר. במקום לקלוט עובד נוסף, לשלם עבור זכויות סוציאליות ולשאת בעלויות נלוות, ניתן לכאורה להתקשר עם נותן שירות עצמאי, לשלם כנגד חשבונית ולהמשיך בפעילות העסקית ללא התחייבויות ארוכות טווח.

אלא שבפועל, אחת הטעויות היקרות ביותר שבעלי עסקים עושים היא להניח שגם אם אדם מוגדר מבחינתם כ"פרילנסר" ואף חתם על הסכם קבלן – בכך מסתיים העניין. המציאות המשפטית מורכבת הרבה יותר, ולא אחת מוצאים עצמם עסקים מתמודדים עם תביעות של מאות אלפי שקלים לתשלום זכויות סוציאליות רטרואקטיבית, וזאת שנים לאחר תחילת ההתקשרות, ובטענה שלמעשה כן התקיימו יחסי עובד-מעסיק.

לפנייה ישירה לעורך הדין אדם י. למברגר – לחץ/י כאן

הכותרת של ההסכם אינה קובעת

בעלי עסקים רבים סבורים כי די בכך שהצדדים הסכימו על התקשרות כעצמאי, או שהפרילנסר מוציא חשבוניות מס, כדי למנוע כל טענה עתידית לקיומם של יחסי עבודה. אלא שבתי הדין לעבודה אינם בוחנים רק את מה שנכתב בראש ההסכם, אלא בעיקר את המציאות בפועל.

כך למשל, בית הדין עשוי לבחון שאלות כגון: האם נותן השירות השתלב באופן מלא בפעילות העסק? האם היה כפוף להוראות המנהל? האם עבד כמעט באופן בלעדי עבור אותו עסק? האם הייתה לו אפשרות אמיתית לתת שירותים ללקוחות נוספים? האם הוא נשא בסיכון עסקי משלו? האם השתמש בציוד של העסק? האם שעות עבודתו הוכתבו לו? האם היה חלק בלתי נפרד מהמערך הארגוני?

לעיתים קרובות, דווקא כאשר הפרילנסר עובד במשך שנים עבור עסק אחד, מגיע מדי יום למשרד, משתמש במחשב של החברה ופועל כחלק אינטגרלי מהצוות – בית הדין עשוי לקבוע כי למרות הכותרת "פרילנסר", בפועל התקיימו יחסי עובד-מעסיק.

כשההתקשרות מסתיימת – מתחילות הבעיות

כל עוד היחסים תקינים, כמעט אף אחד אינו מעלה טענות. אולם במקרים רבים, לאחר סיום ההתקשרות, מוגשת תביעה לבית הדין לעבודה, במסגרתה דורש נותן השירות לקבל את מלוא הזכויות שהיו מגיעות לו אילו הועסק כשכיר.

רשימת הזכויות עשויה לכלול פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, גמול שעות נוספות, ולעיתים אף רכיבים נוספים בהתאם לנסיבות המקרה. כאשר מדובר בהתקשרות שנמשכה מספר שנים ובתמורה גבוה יחסית, החשיפה הכספית עלולה להגיע למאות אלפי שקלים.

במקרים מסוימים, בעל העסק בטוח שפעל בתום לב, שילם תמורה מלאה ואף קיבל חשבוניות כחוק. אולם מבחינת הדין, אין בכך כשלעצמו כדי למנוע הכרה בדיעבד ביחסי עבודה.

הסכם נכון אינו קסם – אבל הוא יכול לעשות את ההבדל

חשוב להדגיש: אין הסכם שיכול להבטיח שבית הדין לא יקבע בעתיד כי התקיימו יחסי עבודה. ההכרעה מתקבלת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ולמערכת היחסים בפועל.

עם זאת, זו בדיוק הסיבה לכך שאין להסתפק בהסכם גנרי שהורד מהאינטרנט או שהופק על ידי תוכנת בינה מלאכותית. כאשר מדובר בפרילנסר שמבצע תפקיד משמעותי בעסק, חשוב לערוך הסכם המותאם באופן פרטני לאופי ההתקשרות.

הסכם מקצועי אינו מסתפק באמירה כללית שלפיה "הצדדים מסכימים שאין ביניהם יחסי עבודה". הוא מסדיר את מאפייני העצמאות של נותן השירות, את אופן ביצוע העבודה, את חופש הפעולה שלו, את אחריותו העסקית, את אופן התשלום, את האפשרות לעבוד מול לקוחות נוספים, וכן מנגנונים משפטיים שנועדו להתמודד עם תרחישים עתידיים.

במילים אחרות, הסכם איכותי אינו נועד רק להסדיר את מערכת היחסים בזמן אמת – אלא גם להגן ככל האפשר על העסק אם וכאשר היחסים יסתיימו.

תניית גדרון – אחד הכלים החשובים בהסכמי פרילנסרים

אחד המנגנונים המשפטיים החשובים ביותר בתחום הוא תניית גדרון שנקראת על שמו של פסק דין מרכזי של בית הדין הארצי לעבודה.

הרציונל פשוט: במקרים רבים פרילנסר מקבל תמורה גבוהה יותר מזו שהיה מקבל אילו הועסק כשכיר, בין היתר משום שהוא אינו זכאי מלכתחילה לזכויות סוציאליות. תניית גדרון מאפשרת לקבוע מראש מנגנון שלפיו, אם בעתיד ייקבע כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק, ניתן יהיה לבצע התחשבנות בין הצדדים ולהביא בחשבון את הפער בין התמורה ששולמה בפועל לבין השכר שהיה משולם במסגרת יחסי עבודה.

חשוב להבין כי תניית גדרון אינה מונעת הגשת תביעה ואינה שוללת זכויות קוגנטיות של עובד. כמו כן, אין ודאות שבית הדין ייתן לה תוקף בכל מקרה. עם זאת, כאשר היא מנוסחת באופן מקצועי, משקפת את המציאות הכלכלית של ההתקשרות ומגובה בנתונים מתאימים, היא עשויה להפחית באופן משמעותי את החשיפה הכספית של העסק.

מסיבה זו, תניית גדרון הפכה בשנים האחרונות לאחד הסעיפים החשובים ביותר בהסכמי התקשרות עם נותני שירותים עצמאיים.

ניהול סיכונים מתחיל לפני התביעה

בעלי עסקים משקיעים זמן ומשאבים בגיוס עובדים, בפיתוח מוצרים, בשיווק ובמכירות. אולם לעיתים דווקא ההסכם המשפטי – שנחתם בתוך דקות – הוא זה שיקבע האם העסק יעמוד בעתיד בפני תביעה יקרה וממושכת.

ניהול סיכונים משפטי אינו מתחיל כאשר מתקבלת התביעה, אלא כבר בשלב שבו מחליטים כיצד לבנות את ההתקשרות עם נותן השירות. בחינה נכונה של אופי ההתקשרות, התאמת ההסכם למציאות העסקית ושילוב מנגנונים משפטיים מתאימים יכולים להפחית משמעותית את החשיפה ולהעניק לעסק שכבת הגנה חשובה במקרה של מחלוקת עתידית.

עו"ד אדם י. למברגר עוסק במשפט מסחרי ומלווה חברות ועסקים בפעילותם השוטפת במסגרת שירותי ריטיינר. המשרד מעניק ליווי משפטי מקיף, הכולל עריכת הסכמים מסחריים, ליווי בתחום דיני העבודה, ניהול סיכונים משפטיים וייעוץ שוטף, מתוך תפיסה שלפיה המטרה אינה רק לפתור סכסוכים לאחר שהם מתעוררים – אלא בעיקר למנוע אותם מראש באמצעות תכנון משפטי נכון.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לעו"ד אדם י. למברגר- 055-4532916