צוואה ויפוי כח מתמשך: האם באמת צריך את שניהם?

אנשים רבים מבינים את הצורך במסמכים משפטיים שונים, ובכל זאת מפקפקים בנחיצותם של צוואה ויפוי כח מתמשך, מסמכים חשובים לכל אדם מעל גיל 18, תושב ישראל, הכשיר וצלול ויודע מה הוא רוצה לעשות ברכושו ובגופו. המחשבה הראשונה שעולה היא לרוב שאין בכך צורך, שהרי מדובר באדם בריא, עם בית, עם חסכונות ועם ילדים אוהבים שידאגו לו. אלא שהניסיון מלמד שאי אפשר לדעת כיצד יתגלגלו הדברים בתוך המשפחה, בייחוד כאשר קורה משהו בלתי צפוי לאחד ההורים. צוואה ויפוי כח מתמשך נועדו בדיוק למקרים כאלה, ומטרתם לעשות סדר ופשטות במשפחה במצבים אישיים קשים העלולים לערער את מערכת היחסים בין בני המשפחה.

מה ההבדל בין צוואה ליפוי כח מתמשך

יפוי כח מתמשך דואג להמשך קיום חייו של הממנה בכבוד ועל פי רצונו, במצב שבו הוא כבר אינו מסוגל להחליט בעצמו על המשך שגרת חייו. הצוואה, לעומת זאת, דואגת לקיים את רצונו של המוריש בנוגע לרכושו שנצבר במהלך חייו, וזאת רק לאחר מותו. שני המסמכים פונים אל העתיד, אך כל אחד מהם חל בשלב שונה לגמרי בחיי האדם, האחד בעודו בחיים והשני לאחר פטירתו.

לפניה ישירה אל עורכת דין לורי ברדה, לחץ/י כאן

למה לא מספיק להסתפק רק בצוואה

רבים סבורים כי די בעריכת צוואה, ואינם רואים צורך נוסף ביפוי כח מתמשך. בפועל, הצוואה אינה נותנת מענה למצב שבו אדם עדיין בחיים אך אינו מסוגל עוד לנהל את ענייניו בעצמו. יפוי הכח המתמשך הוא זה שמאפשר למיופה הכח לפעול מולו הבנקים, מול הביטוח הלאומי ומול חברות הביטוח, ולדאוג לצרכיו הרפואיים והאישיים של הממנה, מבלי להיתקל בקשיים ביורוקרטיים מיותרים בזמן שהוא זקוק לכך ביותר.

כיצד עורך הדין בונה את המסמכים

עורך הדין שאליו פונים לעריכת יפוי כח מתמשך הוא בדרך כלל גם זה שיכין את הצוואה, שכן מדובר באותם נושאים הנוגעים לאותו אדם. ביפוי הכח המתמשך יפרט הממנה את רצונו בתחומי הרכוש, האישי והרפואי, ואילו בצוואה יפרט המוריש את רצונו לגבי חלוקת רכושו. מאחר שברוב המקרים בוחר הממנה במיופי כח מקרב בני משפחתו הקרובים, עורך הדין בונה את הצוואה בהתאמה למה שנקבע ביפוי הכח המתמשך, כך ששני המסמכים משלימים זה את זה.

שקיפות מול המשפחה מונעת סכסוכים

בעריכת שני המסמכים, על עורך הדין לוודא כי אין השפעה שלילית על הממנה או על המוריש מצד מי ממיופי הכח או מי מהיורשים. חשוב מאוד לשמור על שקיפות מלאה כלפי מיופי הכח והיורשים בנוגע לתוכן המסמכים, שכן שקיפות כזו מסייעת למנוע סכסוכים מיותרים בעתיד, הן סביב הטיפול בממנה והן סביב חלוקת רכושו לאחר מכן.

מי רשאי לערוך את המסמכים

שני המסמכים מיועדים לאדם מעל גיל 18, בעל אזרחות ישראלית, המתגורר בישראל ורכושו נמצא בישראל, ובתנאי שהוא כשיר וצלול לחלוטין במועד עריכתם. במקרה של מחלוקת משפטית הנוגעת לאחד המסמכים, הערכאה המוסמכת לדון בעניין היא בית המשפט לענייני משפחה. מומלץ לפנות לעורך דין הרשום ברשימת עורכי הדין המורשים לעריכת יפוי כח מתמשך, כדי שיכין עבור הפונה את שני המסמכים בהתאמה.

סיכום

צוואה ויפוי כח מתמשך הם שני מסמכים משפטיים חשובים, המיועדים לכל אדם הדואג לעתידו, הן בעודו בחיים והן לאחר לכתו. יפוי הכח המתמשך שומר על כבודו של הממנה גם כאשר הוא הופך לסיעודי, והצוואה שומרת על כבודו של המוריש ועל כיבוד רצונו לאחר מותו. לאחר הפקדת יפוי הכח המתמשך אצל האפוטרופוס הכללי והפקדת הצוואה ברשם הירושות, ניתן לדעת שהמסמכים ישמרו במקום בטוח, ויופעלו בעת הצורך, כאשר הממנה והמוריש ישנים בשקט יותר.

עורכת דין לורי ברדה בעלת ניסיון של יותר מעשרים שנה בתחום ההוצאה לפועל, ביפוי כח מתמשך וצוואות. עוסקת בייצוג חייבים וזוכים במסגרת הליכים בלשכות ההוצאה לפועל, הסדרי חובות, פשיטות רגל והליכי חדלות פירעון. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה לעורכת הדין לורי ברדה – 055-4532957