אחרי ההרשעה בפרשת הפגיעה בילדים: תביעת נזיקין נגד המטפלות, מפעילת המעון וגורמי הפיקוח

עורכי הדין עודד אבוקרט ויהונתן א. שאלתיאל, המייצגים את המשפחות, מסבירים מדוע מבחינת ילד שנפגע – ההליך הפלילי עשוי להיות רק תחילת הדרך.

בכל בוקר, אלפי הורים בישראל מפקידים את הדבר היקר להם ביותר בידיהם של אחרים. הם מוסרים ילד קטן לגן או למעון, נפרדים ממנו בשער וממשיכים לעבודתם מתוך הנחה בסיסית: המקום שאליו שלחו אותו הוא מקום בטוח. הם אינם נמצאים שם במשך שעות היום. ילד בגיל הרך גם אינו תמיד מסוגל להסביר מה קרה לו, לתאר במדויק התנהגות חריגה או אפילו להבין בעצמו שהיחס שקיבל אינו תקין. לכן האמון שהורים נותנים במסגרת חינוכית אינו עניין שולי. הוא עומד בבסיס מערכת היחסים כולה.

אבל מה קורה כאשר האמון הזה מתנפץ? ומה קורה לאחר שההליך הפלילי מסתיים והמשפחה נשארת להתמודד עם ההשלכות?

אלה חלק מהשאלות העומדות במרכזה של תביעת נזיקין שהוגשה בשם שני קטינים שנפגעו במהלך שהותם במעון ילדים בקריית גת.

את המשפחות מייצגים במשותף עו"ד עודד אבוקרט ועו"ד יהונתן א. שאלתיאל.

ההליך הפלילי הסתיים – אבל עבור הילדים הסיפור לא הסתיים

הפרשה כבר עמדה במרכזו של הליך פלילי, שבמסגרתו נקבעו ממצאים ביחס למעשים שנעשו כלפי הילדים. במסגרת גזר הדין הוטלו עונשי מאסר כנגד הגנות ונפסקו גם פיצויים לטובת הקטינים, אלא שפיצוי במסגרת הליך פלילי אינו בהכרח משקף את מלוא הנזק שעלול להיגרם לילד.

ההליך הפלילי מתמקד בראש ובראשונה בשאלת אשמתם ועונשם של מי שהועמדו לדין.

תביעת הנזיקין שואלת שאלות אחרות.

• מה הנזק שנגרם לילד?
• האם קיימת פגיעה נפשית או תפקודית?
• האם הוא זקוק או יזדקק לטיפול?
• האם לפגיעה עשויות להיות השלכות גם בהמשך חייו?
• מי הגורמים האזרחיים האחראים לנזק?

והאם האחריות מסתיימת אצל האדם שביצע את המעשה או שהיא מגיעה גם אל מי שניהל את המסגרת, הפעיל אותה והיה אמור לפקח עליה?

לדברי עו"ד עודד אבוקרט: "הורים רבים שומעים שנפסק פיצוי במסגרת ההליך הפלילי ומניחים שבכך למעשה הסתיימה הפרשה גם מבחינת הזכויות הכספיות של הילד. זה לא בהכרח המצב. ההליך הפלילי והתביעה האזרחית ממלאים תפקידים שונים. כאשר ילד נפגע, צריך לבחון באופן עצמאי את מלוא הנזק שנגרם לו ואת מלוא מעגל הגורמים שעשויים לשאת באחריות."

לא רק מי פגע אחראי – אלא גם מי היה אמור למנוע את הפגיעה

אחד המאפיינים המרכזיים של התביעה הוא שהיא אינה מסתפקת בהפניית אצבע כלפי מי שביצעו את המעשים בפועל.

לפי הנטען בכתב התביעה, כאשר ילדים קטנים מופקדים במסגרת במשך שעות רבות בכל יום, קיימת מערכת שלמה שאמורה להבטיח את שלומם.

• יש מי שמפעיל את המסגרת.
• יש מי שמעסיק עובדים.
• יש נהלים.
• יש הכשרה.
• יש מנהלים.
• יש מנגנוני פיקוח ובקרה.
• ובמקרים המתאימים קיימים גם גורמים ציבוריים שבידיהם סמכויות פיקוח והסדרה.

התביעה מבקשת אפוא לבחון את שרשרת האחריות כולה.

בין היתר נטען כי יש לבחון כיצד נבחרו העובדים, כיצד הוכשרו, כיצד פוקחה עבודתם, מהם מנגנוני הבקרה שהופעלו במעון, האם היו אינדיקציות או סימני אזהרה שהיה מקום לזהותם, וכיצד פעלה הנהלת הגוף המפעיל כדי לוודא שהילדים הנמצאים באחריותו זוכים להגנה הנדרשת.

לצד המטפלות והגוף המפעיל, התביעה מופנית גם כלפי גורמים ציבוריים ובהם עיריית קריית גת והמדינה.

הטענות כלפיהם עדיין טעונות כמובן בירור והכרעה, אולם במסגרת ההליך מבקשים התובעים לבחון גם את היקף חובות הפיקוח, הבקרה והאחריות שחלו, לטענתם, על גופים אלה ביחס למסגרת שבה שהו הילדים.

עו"ד יהונתן א. שאלתיאל מסביר: "בתיק כזה אסור לעצור בחוליה הראשונה בשרשרת. העובדה שניתן לזהות את האדם שביצע את המעשה אינה פוטרת אותנו מלשאול כיצד התאפשר מצב כזה מלכתחילה. צריך לבדוק באופן פרטני מי היה אחראי על המסגרת, מי היה אמור לפקח, מה נעשה בפועל, אילו מנגנונים התקיימו והאם קיים קשר משפטי בין כשל של גורם נוסף לבין הנזק שנגרם לילדים."

לפנייה ישירה למשרד עו"ד

"הורה לא יכול להיות מערך הפיקוח של הגן"

הקושי מובנה במיוחד כאשר מדובר בילדים בגיל הרך. בניגוד למבוגר במקום עבודה או לתלמיד בוגר יותר, פעוט אינו יכול בהכרח להתקשר להורה ולספר בזמן אמת שמשהו אינו כשורה.

גם כאשר חל שינוי בהתנהגות, קשיי שינה, פחד, נסיגה או תגובה רגשית אחרת – לא תמיד ניתן לדעת מיד מה מקורם.

"הורה אינו אמור לשבת בבית מול מצלמה במשך שמונה שעות כדי לוודא שהילד שלו מוגן", אומרים עורכי הדין אבוקרט ושאלתיאל. "עצם מסירת הילד למסגרת מבוססת על ההנחה שקיימת מערכת שתעשה את העבודה הזאת: עובדים מתאימים, הנהלה, נהלים, בקרה ופיקוח. כאשר המערכת נכשלת, צריך לבדוק היכן בדיוק אירע הכשל ומי נושא באחריות לו."

כשמדובר בילד – הנזק לא תמיד מתגלה ביום האירוע

תביעות הנוגעות לקטינים מציבות קושי נוסף. הנזק אינו תמיד סטטי.

לעיתים ילד צעיר אינו מסוגל לבטא באופן מילולי את שחווה. לעיתים תגובות מסוימות מתגלות רק בחלוף זמן, ולעיתים משמעותה המלאה של הפגיעה יכולה להתברר כאשר הילד גדל ונדרש להתמודד עם מסגרות חברתיות, לימודיות ומשפחתיות חדשות.

משום כך, בתביעת נזקי גוף של קטין לא די בתיאור האירוע עצמו.

יש לבחון את התיעוד הרפואי והטיפולי, את מצבו הנפשי והתפקודי של הילד, את השינוי שחל בהתנהגותו, את הצורך בטיפולים ואת האפשרות להשפעות ארוכות טווח.

במקרים המתאימים עשויה התביעה לכלול, בין היתר, דרישה לפיצוי בגין כאב וסבל, נזק נפשי, טיפולים והוצאות רפואיות, עזרת בני המשפחה, פגיעה תפקודית והשלכות עתידיות – והכול בהתאם לנסיבותיו של כל ילד ולראיות שיוצגו.

שילוב בין נזיקין לליטיגציה

את ההליך מנהלים במשותף עו"ד עודד אבוקרט ועו"ד יהונתן א. שאלתיאל.

עו"ד עודד אבוקרט עוסק, בין היתר, בתחום הנזיקין ונזקי הגוף, לצד פעילותו בתחומי המשפט הפלילי. עבודתו כוללת ייצוג וליווי בהליכים שבהם נדרשת בחינה הן של האירוע שגרם לנזק והן של השלכותיו על הנפגע. בתיק הנוכחי, הרקע הפלילי של הפרשה והמעבר ממנו אל תביעת הנזיקין יוצרים חיבור ישיר בין שאלת המעשים שכבר נדונו לבין שאלת הפיצוי והאחריות האזרחית הרחבה.

עו"ד יהונתן א. שאלתיאל עוסק בליטיגציה אזרחית ומסחרית ובניהול סכסוכים והליכים מורכבים. קודם לפעילותו במשרדו הפרטי שימש כיועץ משפטי בחברה העוסקת בבנייה ובעבודות ציבוריות, וצבר ניסיון בניהול מחלוקות, התקשרויות והליכים משפטיים בעלי היבטים עובדתיים ומסחריים מורכבים. עבודתו כיום כוללת בניית אסטרטגיה משפטית, ניתוח מערכות עובדתיות וראייתיות, ניסוח כתבי טענות וניהול הליכים בבתי המשפט.

במקרה הנוכחי משלבים השניים את תחומי העיסוק שלהם בניהול משותף של ההליך – החל מלימוד החומר שנאסף במסגרת ההליך הפלילי, דרך בחינת הנזק והראיות הרפואיות ועד לניתוח האחריות האפשרית של כל אחד מהגורמים המצויים במעגל הנתבעים.

לדברי עו"ד אבוקרט: "בתיק נזקי גוף מורכב, ובמיוחד כאשר הנפגע הוא ילד רך בשנים, אי אפשר לעבוד רק עם מספרים. צריך להבין מה קרה לילד, כיצד האירוע השפיע עליו ומה הוא עשוי להזדקק לו בעתיד. רק לאחר מכן ניתן לבנות תמונת נזק אמיתית."

עו"ד שאלתיאל מוסיף: "ומנגד, צריך לבצע עבודה משפטית כמעט הפוכה: לקחת מערכת שיש בה מספר גורמים, הסכמים, נהלים, סמכויות וחובות שונות – ולפרק אותה. מי עשה מה? מי ידע מה? מי היה צריך לדעת? מי פיקח? ומה הקשר בין כל אחד מאותם גורמים לבין מה שאירע. השילוב בין שני הכיוונים הוא מה שמאפשר לבנות תיק שלם."

מי באמת אחראי כאשר ילד נפגע במסגרת?

מעבר לעניינם הפרטני של שני הילדים, התביעה נוגעת בסוגיה בעלת חשיבות רחבה הרבה יותר.

כאשר מתרחשת פגיעה חמורה במסגרת חינוכית, קל להתמקד בתיעוד של האירוע עצמו. אולם דיני הנזיקין עוסקים גם במניעה.

• האם ניתן היה לצפות את הסיכון?
• האם היו אמצעי זהירות שהיה ניתן לנקוט?
• האם הפיקוח היה סביר?
• האם התרחש כשל מערכתי?
• והאם גוף שמפקידים בידיו מדי יום ילדים קטנים יכול להתנער מאחריות בטענה שהמעשים בוצעו על ידי עובד מסוים?

אלה אינן שאלות שהתשובה עליהן אוטומטית. כל נתבע זכאי להציג את גרסתו, וכל טענה דורשת הוכחה. אבל מבחינת עורכי הדין המייצגים את הילדים, עצם הבדיקה של המעגל הרחב היא חיונית.

מה משפחות במקרים דומים צריכות לדעת?

משפחה שמגלה שילדה נפגע במסגרת חינוכית נמצאת בדרך כלל בתקופה של סערה עצומה.

• יש חקירת משטרה.
• יש שיחות עם הורים אחרים.
• יש טיפולים.
• יש מסמכים.

לעיתים מתנהל הליך פלילי במשך תקופה ארוכה. ובתוך כל זה, ההיבט האזרחי נדחק הצדה. לדברי עורכי הדין אבוקרט ושאלתיאל, דווקא בשלב מוקדם כדאי לפחות לבחון את התמונה המשפטית.

בין היתר, חשוב לשמור מסמכים רפואיים וטיפוליים, תכתובות עם המסגרת, הודעות, מסמכים שהתקבלו מרשויות, קבלות על טיפולים והוצאות וכן כל חומר שעשוי לתעד שינוי במצבו של הילד.

כאשר מתקיים הליך פלילי, עשויה להיות משמעות גם למסמכים ולהכרעות שניתנו במסגרתו. יש לבחון גם מיהם הגורמים הרלוונטיים מעבר למבצע הישיר: מי הפעיל את המסגרת, מי העסיק את העובדים, אילו גופים היו מעורבים בפיקוח ומהו הבסיס המשפטי האפשרי לאחריות של כל אחד מהם.

"מאחורי כל תיק כזה יש ילד שצריך להמשיך לגדול"

עבור עורכי הדין המייצגים את המשפחות, המספרים והסעיפים בכתב התביעה הם רק חלק מהעניין.

"מאחורי התיק יש ילדים ומשפחות", אומר עו"ד אבוקרט. "המטרה של תביעת נזיקין אינה למחוק את מה שקרה – אי אפשר לעשות את זה. המטרה היא להביא לכך שמי שנפגע יוכל לקבל את המשאבים והפיצוי שהדין מעניק לו ולהטיל אחריות במקום שבו היא קיימת."

עו"ד שאלתיאל מוסיף: "יש משמעות גם לעובדה שהילד יהיה בעתיד אדם בוגר. אנחנו צריכים להסתכל לא רק על מה שקרה אתמול, אלא גם על השאלה כיצד הפגיעה עשויה להשפיע עליו בהמשך. זאת אחריות גדולה בניהול תיק של קטין."

התביעה שהוגשה בשם שני הילדים תמשיך כעת להתברר בבית המשפט. זהות הקטינים ופרטים העלולים להביא לזיהויים אינם מפורסמים.

נפגעתם או שילדכם נפגע במסגרת חינוכית?

במקרים של פגיעה בגן ילדים, מעון, בית ספר או מסגרת טיפולית, ניתן לבחון לא רק את האחריות של האדם שפגע בפועל, אלא גם את האפשרות לקיומה של אחריות מצד המפעיל, המעסיק וגורמי פיקוח נוספים – בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה.

עו"ד עודד אבוקרט
תביעות נזיקיות מורכבות ● נזקי גוף | משפט פלילי

עו"ד יהונתן א. שאלתיאל
ליטיגציה אזרחית ומסחרית | תביעות והליכים מורכבים

הייצוג בתיק המתואר מתבצע במשותף על ידי עורכי הדין עודד אבוקרט ויהונתן א. שאלתיאל.

הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה ייעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. הכותב לא ייצג בתיק המדובר לעיל.

לפניה ישירה למשרד עו"ד- 055-4315419