מפרסמים אנונימיים וחשבונות פיקטיביים כבר לא יכולים להתחמק מאחריותם המשפטית

על מה בעצם אנו מדברים?

"הרשתות החברתיות מלאות במשתמשים המפרסמים פרסומים משמיצים, פוגעניים ומפרים תחת שם בדוי או פרופיל פיקטיבי, מתוך מחשבה כי מעטה האנונימיות, מעניקה להם חסינות מלאה מפני תביעות משפטיות. אך המציאות המשפטית בישראל מראה תמונה שונה לחלוטין. בתי המשפט הישראליים מעניקים צווים לחשיפת זהותם של משתמשים אנונימיים במקום בו פרסומם מפר את הוראות החוקים הרלוונטיים. אמנם קבלת הצו מצריכה צידוקים וסיבות משפטיות ראויות, ונדרשת הסתייעות עם עורך דין בעל הבנה מעמיקה של תחום דיני האינטרנט והקניין הרוחני, אבל בתי המשפט בשנים האחרונות נעתרים יותר ויותר לצווים שכאלה מתוך רצון שלא להפוך את האינטרנט לשטח הפקר." .

כיצד הדין מתייחס לפרסום אנונימי?

"אין ספק שאחת מזכויותיו של אדם, היא לפרסם תכנים באופן אנונימי (בכפוף לסייגים מסוימים), אולם כמו כל זכות יסוד, זכות משפטיות וזכות אחרת, זכות האנונימיות - אינה מוחלטת, ואדם אינו יכול להתחבא תחת המעטה של אנונימיות לצורך פרסום תכנים פוגעניים, מבזים ומפרים. באשר לפרופיל מזויף הדבר הוא בבחינת קל וחומר שכן, פרסום נקודתי של משתמש אמיתי כאנונימי מטרידה פחות מאשר שימוש רצוף ומפר של פרופיל פיקטיבי אשר נועד אך ורק לצורך הכפשה ופגיעה בזכויות של צדדים שלישיים. חשוב לדעת כי שמפרסם תכנים פוגעניים תחת פרופיל פיקטיבי חשוף לאחריות משפטית זהה כמי שפרסם בשמו המלא, כך גם ביחס לאדם ששיתף פרסום אנונימי באמצעות פרופיל גלוי. כדי לצנן מעט את הדברים, יצוין כי בתי המשפט מתחשבים גם ברצונו של האדם "להיות אנונימי" ולא מאפשרים לחשוף זהותו בנקל". (במהירות).

לפנייה ישירה לעו"ד אביאל שמעוני לחץ/י כאן

לדבר האמיתי - כיצד חושפים פרופיל אנונימי או משתמש פיקטיבי?

"הכלי המרכזי לחשיפת זהות הוא באמצעות בקשה למתן צו גילוי שמופנה לפלטפורמה הרלוונטית, לספקית האינטרנט או לכל גורם רלוונטי שמחזיק בפרטים המזהים של המפרסם. בתי המשפט יכולים להורות לגורמים אלו למסור פרטים ספציפיים, פרטים כלליים או כל המידע שיש ברשותם בנוגע למפרסם. כמו כן, בתי המשפט אינם מקלים ראש בזכותם של המפרסמים לאנונימיות ודורשים מהמבקשים קיומו של הליך מסודר, פורמלי ומקצועי, אשר ברוב המקרים דורש ידע משפטי ניכר ודקדוק רב בפרוצדורה המורכבת. פלטפורמות רשתיות מוכרות כגון פייסבוק וגוגל וספקי אינטרנט כבר נדרשו בעבר לחשוף פרטי משתמשים בצווים דומים."

מה עושים עם הפרטים המזהים?

"ראשית, בית המשפט לא יחשוף זהותו של מפרסם אם הוא לא הפר הוראה רלוונטית לפרוצדורה המתאימה. לכן, במידה והזהות נחשפה ויש בידי המבקש את הפרטים המספיקים לזהות את המפרסם, כל שנותר הוא להגיש תביעה מתאימה בגין ההפרה שביצע המפרסם מלכתחילה. שנית, על המבקש לנקוט משנה זהירות עם המידע שקיבל לידיו, ובהמון מקרים בתי המשפט מצמצים את השימוש במידע שנחשף, רק למקרים ספציפיים ומוגדרים בלבד - כמו הגשת תביעה או מכתב התראה. מדובר במידע רגיש ופרטי".מה באשר לפיצויים?

"היקף הפיצויים נגזר מעילת התביעה והסעד המבוקש. במידה והמפרסם נתבע בשל הפרת חוק איסור לשון הרע, החוק מאפשר פיצויי ללא הוכחת נזק של עד 50,000 ₪ לכל הפרה ועד 100,000 ₪ לפרסומים שפורסמו בזדון (הסכומים לא צמודים מדד). במקרים של הפרות אחרות כמו פגיעה בקניין הרוחני או הפרת זכות יוצרים, יש לבחון את היקף ההפרה והזכות הספציפית שהופרה. הפרת זכות יוצרים למשל, מקנה פיצוי זהה לחוק איסור לשון הרע, של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק בשל כל הפרה. מדובר בתקרות פיצוי בתביעות ללא הוכחת נזק ובתי המשפט הישראליים מתחשבים במספר משתנים לקביעת הפיצוי הסופי – גם בנזק שנגרם בפועל."

סיכום

"הרשת אינה שטח הפקר ואם נעשה שימוש במילותיו המפורסמות של שופט בית המשפט העליון בדימוס, כבוד השופט א' ריבלין, "האינטרנט הוא כיכר העיר החדשה שכולם שותפים לה". מי שבוחר לפרסם תכנים פוגעניים תחת פרופיל בדוי נוטל סיכון משפטי."

עו"ד אביאל שמעוני בעל ניסיון רב שנים בדיני אינטרנט, קניין רוחני, משפט וטכנולוגיה.

הכתבה באדיבות האתר: .din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה למשרד עו"ד - 055-4317366