השראה או העתקה? הגבול הדק בדיני זכויות יוצרים

פרשה שהתפרסמה לאחרונה בתקשורת הישראלית, אשר משרדנו מייצג בה, ממחישה את הסוגיה הזו בצורה ברורה.

מה מגן חוק זכות יוצרים ומה לא?

חוק זכות יוצרים אינו מגן על רעיונות, נושאים, ז'אנרים, סגנונות אמנותיים או "אווירה" כללית. כל אלה נחשבים נחלת הכלל וכל אמן רשאי להתבסס עליהם. לעומת זאת, החוק מגן על ביטוי מקורי של רעיון כמו: מנגינה ספציפית, מילים ספציפיות, עיצוב חזותי ספציפי, רצף תמונות בסרט, או כל צירוף ייחודי אחר שנוצר על ידי היוצר ומבטא את יצירתו.

ההבחנה הזו היא לב ליבה של דיני זכויות היוצרים, אך יישומה בפועל מורכב מאוד. מלחין שמתרשם מסגנון הרוק ומחבר בעצמו שיר רוק הוא בגדר "השראה". לעומת זאת, מלחין שנוטל בפועל רצף תווים מזוהה, מבנה הרמוני קצבי ייחודי, וו מלודי חוזר, או צירוף מילים לחן שהיצירה המקורית מזוהה בזכותו, עשוי לחצות את הגבול אל תוך הפרת זכויות יוצרים, גם אם שינה פרטים סביב אותו קונספט.

לפנייה ישירה לעו"ד טל פרלמן לחץ/י כאן

מבחן "הדמיון המהותי"

בתי המשפט, בישראל ובעולם, מיישמים בבחינת תביעות זכויות יוצרים את מבחן ה"דמיון המהותי". המבחן אינו בוחן דמיון כללי או "וייב" דומה, אלא בודק: האם הרכיבים שהועתקו הם רכיבים "מקוריים ומהותיים" של היצירה, שרק בזכותם היא מזוהה וניתנת להבחנה מיצירות אחרות?

ביישום מעשי, בתי המשפט ומומחים מוזיקליים בוחנים פרמטרים מרכזיים כגון: מנגינה (מלודיה), הרמוניה, מבנה קצבי, רצף אקורדים, מבנה השיר (בית, פזמון), וכן שילוב ייחודי בין מילים ללחן. ככל שמצטבר יותר דימיון במספר רב של פרמטרים, וככל שהפרמטרים הדומים הם ייחודיים ומזוהים יותר, כך גוברת הסבירות שבית המשפט יקבע כי מדובר בהפרה ולא בהשראה בלבד.

האתגר בעידן הרשתות החברתיות והבינה המלאכותית

אם בעבר לקח זמן עד שיצירה "נדדה" ממדינה למדינה או מאמן לאמן, כיום, בעידן הרשתות החברתיות וכלי הבינה המלאכותית, התהליך הזה קורה כמעט באופן מיידי, ומביא עמו כמה אתגרים משפטיים חדשים:

1. טרנדים ויראליים - קליפים קצרים, סאונדים, אתגרי ריקוד ומוזיקה, עוברים גרסאות, רימיקסים ועיבודים מחדש בתוך ימים ספורים, לעיתים תוך איבוד מוחלט של הקשר למקור. יוצר מקורי, שיצר תוכן ברשת חברתית מבלי לחשוב על היבטים משפטיים, עלול לגלות בדיעבד כי יצירתו הפכה לבסיס ללהיט מסחרי, וזאת מבלי שמכירים אותו כיוצר ומבלי שקיבל קרדיט, הרשאה או תגמול.
2. כלי בינה מלאכותית מאפשרים כיום ליצור, לעבד ולחקות סגנונות מוזיקליים, קוליים וחזותיים במהירות ובאיכות שמקשות להבחין בין "השראה" סגנונית לגיטימית לבין שכפול ממשי של רכיבים מוגנים. כלי AI רבים מאומנים על מאגרי נתונים עצומים הכוללים יצירות קיימות, ולעיתים "פולטים" תוצרים הדומים במידה בעייתית ליצירות המקור, שאלה שמעסיקה כיום בתי משפט ומחוקקים ברחבי העולם.
3. קלות ההפצה וההעתקה מגבירה גם את קלות "האיתור". כלים דיגיטליים לזיהוי דמיון מוזיקלי, מעקב אחר טרנדים ברשתות, וקהילות אינטרנט ערניות, הופכים חשיפת מקרי העתקה לנגישים ומהירים הרבה יותר מבעבר. התוצאה היא שיוצרים ואמנים, ישראלים וזרים כאחד , נדרשים כיום יותר מתמיד לבצע בדיקת מקוריות ובדיקת מקורות השראה לפני פרסום מסחרי של יצירה, ולא רק לאחר מעשה.

פרשת "אני משקרת": מקרה מבחן עדכני

דוגמה עדכנית ומתוקשרת לסוגיה זו היא הפרשה סביב השיר "אני משקרת", בביצוען של הזמרות נועה קירל ועדן בן זקן, שיצא לפני כחודשיים ונכתב והולחן בשיתוף עם רון ביטון, מאי ספדיה, אלמוג קריאן וינון יהל, בו משרדנו מייצג את התובעים, השיר הפך במהירות ללהיט, אך זמן קצר לאחר פרסומו הצביעו עוקבים רבים ברשת על דמיון בולט בינו לבין טרנד ויראלי שיצרו שלושה בעלי חברת תיירות ממצרים ברשתות החברתיות - טרנד שצבר בעצמו מעל 13 מיליון צפיות, לצד מיליוני שיתופים, תגובות וחיקויים נוספים.

משרדנו, המייצג את התובעים במקרה זה, הטוענים כי הם בעלי הזכויות ביצירה המקורית. בשם מרשינו שלחנו לבעחלי זכויות היוצרים, מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, שבו נטען כי השיר "אני משקרת" מהווה העתקה מהותית, ולא השראה כללית או דמיון מקרי בלבד. בין הרכיבים שלטענת מרשינו הועתקו: הלחן, המבנה החוזר של השיר, הרצף המלודי, צירוף מילולי-מוזיקלי חוזר, וכן המבנה המוזיקלי הכללי של היצירה.

עוד נטען במכתב כי השימוש ביצירה המקורית נעשה ללא הרשאה, וכי היוצרים המקוריים של היצירה לא קיבלו קרדיט ולא הוענק להם כל תגמול בגינה, על אף שהיצירה שברשותם היא שעמדה, לטענתם, בבסיס הלהיט. במקרה זה חשוב להדגיש פעם נוספת כי הטענות וכן ההתראה שבגינן אינן כנגד הזמרות עדן בן זקן ונועה קירל, כי אם כנגד בעלי הזכויות ביצירה, חברת ההפקות במקרה זה.

מה יוצרים, אמנים ומפיקים צריכים לדעת

הפרשה ממחישה כמה עקרונות מעשיים חשובים ליוצרים, אמנים, מפיקים ומשרדי תקשורת:

1. לפני פרסום מסחרי של יצירה המבוססת, ולו בחלקה, על תוכן שנחשף ברשתות החברתיות, מומלץ לבצע בדיקה משפטית ומוזיקלית של מקורות ההשראה.
2. שמירה על תיעוד מסודר של שלבי היצירה יכולה לסייע רבות בהוכחת מקוריות במקרה של מחלוקת עתידית.
3. ככל שכלי בינה מלאכותית משתלבים יותר בתהליכי היצירה, כך גוברת החשיבות של בדיקה משפטית מקדימה, הן מצד יוצרים והן מצד מי שמפרסם תוכן שנוצר או הושפע מכלים כאלה.

לסיכום

לסיכום, הגבול בין השראה להעתקה תמיד היה עדין, אך בעידן הרשתות החברתיות והבינה המלאכותית הוא נעשה מורכב ורגיש במיוחד. פרשת "אני משקרת" הוא רק דוגמה אחת, מתוקשרת במיוחד, למגמה רחבה יותר שבה יוצרים מכל העולם נדרשים להיות ערניים הן להגנה על יצירתם והן לבדיקת מקורות ההשראה שלהם עצמם, בטרם פרסום מסחרי.

משרד פרלמן ושות' מלווה יוצרים, אמנים, מפיקים וחברות תקשורת בסוגיות זכויות יוצרים מורכבות, החל מבדיקות מקדימות ועד ניהול הליכים משפטיים.

הכתבה באדיבות האתר: .din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה למשרד עו"ד - 055-4317505