ניצחון התושבים: צו הארנונה אינו חוקי ולפיכך בוטל חיוב המרתפים בארנונה

בית המשפט פסק כי נפל פגם בצווי הארנונה של המועצה לשנים 2020-2024 בשל העובדה שלא קיבלה את אישור המנהלים הכללים של משרד האוצר ומשרד הפנים כמתחייב מחקיקת ההקפאה לשם יצירת חיוב חדש כאשר פנייתה אף נדחתה על ידם, ועל כן חיובי הארנונה שהוטלו על מרתף ששטחו 41.14 מ"ר בטלים מעיקרם ועל המועצה לתקן את השומות רטרואקטיבית.

המועצה הגדילה לעשות וביטלה הנחה בארנונה למשך מספר שנים המוקנית לתובעת בגין נכותה בשל טענתה לחוסר חוקיות אשר דבק בהתנהלות המועצה, ובכך הוסיפה חטא על פשע. בית המשפט ביקר את התנהלות המועצה ופסק כי יש לעדכן רטרואקטיבית את ההנחה המגיעה לתובעת, בשים לב לכך שמדובר בשלילת הנחה מאדם עם מוגבלות . התנהלות זו ראויה לגינוי בהיותה בלתי מידתית ושאינה עולה בקנה אחד עם תקנות ההנחה בארנונה ועם חובת ההגינות החלה על המועצה.

נפסק כי על המועצה לשאת בהוצאות משפט בסך 15,000 ₪ והן לזכות את חשבון התובעים בגין חיובי היתר בתוספת ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980.

לפניה ישירה אל משרד עורכי דין - טל קדש העוסק בתחום המיסוי המוניציפאלי, לחץ/י כאן

צמצום הגדרת מרתף: רק מרתף ללא כלים סניטריים יזכה לפטור

עד לשנת 2019 לא חייבה המועצה את המרתף בארנונה, עת שטח המרתף הוחרג מההגדרה של "שטח בנין לצורכי חישוב ארנונה" בצו הארנונה.

בתאריך 5/6/2019 ביקשה המועצה לשנות את צו הארנונה לשנת 2020 ולקבוע כי מרתף ללא כלים סניטריים לא יחויב בארנונה. כלומר, ההגדרה של 'מרתף' צומצמה ונקבע כי מרתף לא יחויב בארנונה רק אם הוא אינו כולל כלים סניטריים.

בצווי הארנונה משנת 2020 ואילך נקבע כי "שטח בנין לצרכי חישוב הארנונה" שהינו – "כל שטח הבניין לרבות שטח הרצפה..... ולמעט שטח מרפסת גג לא מקורה, מרתף ללא כלים סניטריים וחנייה פרטית".

התיקון שבוצע על ידי המועצה שורשר לצווי הארנונה משנת 2020 ואילך (עד היום בשנת 2026), ומאז שנה זו החלה המועצה לחייב את שטח המרתף לראשונה ושלא כדין.

גבייה שלא כדין במשך 6 שנים וללא אישור מנהלי משרד הפנים והאוצר

המועצה פנתה לקבל אישור מנהלים כלליים במשרד האוצר והפנים על פי תקנות ההסדרים בשנת 2019 טרם השינוי, לשם ביצוע שינוי סיווג הארנונה ויצירת סיווג חדש, אך המנהלים דחו את הבקשה.

חרף העדר אישור מנהלים החלה המועצה לחייב בשנת 2020 את המרתף בארנונה על בסיס שנתי.

הסתרת ישיבות מועצה מאת התובעים ומאת מבית המשפט ומהתושבים

תוך כדי ניהול ההליך המשפטי, הצליחו התובעים לאתר ישיבות מועצה שהוסתרו על ידי המועצה בעניין האישור שלא ניתן על ידי המנהלים לשינוי שבוצע בצו הארנונה.

ישיבות אלו קיימו דיון בדיעבד בשינוי שבוצע לצו הארנונה כאשר התברר כי המועצה הסתירה קיומה של ישיבת מועצה במסגרתה נאמר באופן ברור כי הצו נגוע בחוסר חוקיות בשל העדר אישור משרד הפנים, ולפיכך נתבקשה המועצה להחזיר את המצב לקדמותו.

ניסיון לאשרר את הצו בדיעבד ופעולה בניגוד לדין

המועצה התכנסה לאשרר את צו הארנונה במסגרת העלאת הנושא לסדר היום וכדי לדון ב"תיקונים" בדיעבד לצו הארנונה והן בפרשנות שיש ליתן לצו הארנונה.

התובעים הראו באמצעות בא כוחם עוה"ד טל קדש כי קבלת החלטה בדיעבד חמש שנים לאחר החלטת המועצה לעניין השינוי של הצו שלא הוצג ולא נחשף לתובעים ולציבור, הינו אקט פסול אשר רק בגינו יש להורות על קבלת הסעד של ביטול חיוב מרתף בשל היותו בלתי חוקי.

הצידוק המשפטי: הרשות פעלה בניגוד לדיני ההקפאה

המועצה פעלה ללא אישור מנהלי משרד האוצר והפנים, בניגוד לחוקי ההקפאה תוך שינוי שיטת החישוב של מרתפים באופן שיצר חיוב חדש.

על פי חקיקת ההקפאה למועצה אין סמכות לפעול לשינוי סוג, סיווג ותת סיווג של נכס בלי שהשתנה השימוש בו, ובלי לקבל אישור חריג ממנהלי משרדי הפנים והאוצר בהתאם להוראות תקנון המועצות המקומיות ביהודה ושומרון ובהתאם תקנה 10(א)(2) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), תשס"ז-2007 .

סעיף 5 לתקנות ההסדרים קובע כי בשנת כספים מסוימת מועצה לא תשנה סוג, סיווג או תת־סיווג של נכס באופן המשפיע על סכום הארנונה שרשאית הרשות המקומית להטיל לפי הדין.

המרתפים לא חויבו בארנונה עד לשנת 2019 ולכן המועצה ביקשה ליצור חיוב חדש של מרתפים הכוללים כלים סניטרים, סיווג חדש, ובכך ולהגדיל את היקפי הגבייה ו/או לשנות את שיטת החיוב וליצור סיווג חדש מבלי לקבל אישור מנהלים.

שלילת ההנחה לאדם עם מוגבלות: אקט שאינו חוקי ואינו מידתי

המועצה הגדילה לעשות ואף שללה הנחה בארנונה שניתנה לתובעת על פי תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחות מארנונה), התשנ"ג-1993 בשל דרגת נכותה מביטוח לאומי ובעלת 100% דרגת אי כושר, באקט מפתיע רק משום שטענה כי חיוב המרתף נגוע בחוסר חוקיות.

בית המשפט ביקר את התנהלות המועצה ופסק כי התובעת זכאית להנחה בשיעור 80% בהתאם לתקנות ההנחות, וכי המועצה שללה הנחה זו באופן חד צדדי ומפתיע.

התנהלות זו אינה מתיישבת עם הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח- 1998 ואף אינה עולה בקנה אחד עם חובת ההגינות המוגברת החלה על רשות ציבורית. שלילת הנחה המוקנית בדין מאדם עם מוגבלות, כאמצעי להתמודדות עם חוב שממילא מצוי במחלוקת, מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכותה של התובעת ומרוקנת מתוכן את ההגנה וההטבה שהמחוקק ביקש להעניק לבעלי נכות או מגבלה.

עורך דין ונוטריון טל קדש עוסק במשפט מנהלי, ייצוג בהליכים משפטיים מול רשויות המדינה, ניהול עתירות מנהליות נגד רשויות מקומיות ורשויות המדינה, ביטול והפחתה חובות ארנונה, היטלי פיתוח, חיובי מים, עוה"ד קדש הינו מחבר הספר "דיני ארנונה פרשנות הלכה ומעשה".

הכתבה באדיבות האתר.din.co.il

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה למשרד עורכי דין - טל קדש- 055-4532959